תגידו..... קורה לכם שאתן פוגשות

[שמופית]

תגידו..... קורה לכם שאתן פוגשות

מישהו (גבר/אישה) ולא מחבבות אותו/אותה כבר על הפעם הראשונה ? אפילו לא בגלל משהו שנאמר אלא פשוט משהו באישיות או בהופעה או בסגנון פשוט דוחה אתכם... מה עושים במצב כזה ? (אני מוצאת שנורא קשה לי לשחק אותה נחמדה ולחבב את כולם...

)

 

[kisses]

קורה המון השאלה האם מדובר

בחברים של בן זוגך? אם כן אז מה שאני בדרכ עושה זה פשוט לא יוצאת איתו כשהוא ניפגש עם חברים מסוג זה.

 

[שמופית]

האמת היא שלא מדובר בחברים

של בן הזוג... למרבה המזל יש לנו טעם זהה ואנחנו מחבבים ולא מחבבים את אותם אנשים

הכוונה היא יותר במקום עבודה...

 

[kisses]

עם זה ככה אז עדיך להיות חסר

רגישות, כלומר לא להראות שאיכפת ולתת יחס מינימלי.

 

[rona25]

זה בדיוק המצב שלי

נראה לי שסיפרתי פעם בפורום שאני עובדת עם חבורה של בנות ממורמרות ורווקות בסוף שנות העשרים שלהן, שכל מה שמעניין אותן זה לרכל על אנשים אחרים ולבחון אם מישהי צבעה שיער / השמינה / רזתה / בהיריון וכדומה, בקיצור בנות שמשדרות אנרגיות שליליות בהתחלה הייתי באה הביתה עם תחושות קשות, אבל עכשיו למדתי להתעלם ואני ממש לא מסתובבת איתן או הולכת לאכול איתן אני פשוט אומרת לעצמי כל פעם "איזה מזל שאני לא כמותן" וממשיכה הלאה.....

 

[danonit]

את ממש צודקת...

הן נשמעות כמו עדר לא סימפטי במיוחד ובאמת הכי טוב זה לתת להן להתבשל עם האנרגיות השליליות שלהן ולשמור מרחק

יכול להיות יותר גרוע... כמו אנשים מעצבנים בתוך המשפחה, או במשפחה של החתן, ואז יותר קשה להתעלם מהם. אני לא אפרט יותר מדי אבל רק אגיד שיש אנשים כאלה שאני איתם במצב קורקטי גם אחרי כמה וכמה שנים של היכרות וה"מעצבנות" שלהם לצערי לפעמים נכנסת לנו לחיים...

 

[אלפית]

זה כאילו אנחנו עובדות עם אותן הבנות

רק שאצלנו זו מכה שחלה על רווקות כנשואות כאימהות ... כנראה שילוב ממש לא מוצלח שמוציא מכולן את הרע ביותר. הרבה פעמים רציתי להפסיק לאכול איתן, אבל כיוון שנהוג שכולן אוכלות יחד זו תהיה הצהרה בוטה, ומכיוון שזה מקום עבודה חשוב לי לשמור על חזות של אחת שהיא "בסדר". אז אני יושבת איתן ונותנת לכל השטויות שלהן לחלוף מעל לראשי. לימדתי את עצמי להישאר אדישה ולא להיכנס לוויכוחים, שהם ממילא מיותרים. ועברתי ל-mode של הקשבה בעיקר, אני לא מספרת דברים אישיים וכן קטעים רגישים שקשורים לעבודה כדי לא לתרום להן חומר שיזין את מדורת הריכולים. מעניין שבעבר דווקא כלפי אנשים שמאד מאד חיבבתי על ההתחלה, פתחתי אנטי מאד חזק בהמשך. לבסוף שמתי לב ל-pattern הזה, והיום כשאני פוגשת משהו נורא נחמד אני פועלת על פי העיקרון של "כבדהו וחשדהו".

 

[rona25]

קורה לי הרבה מאוד (לצערי)

ובדרך כלל האינסטינקטים הראשוניים לא מטעים אותי ואותו בנאדם מתגלה מאוחר יותר כבנאדם רע או מניפולטיבי אני בעד לסמוך על תחושות הבטן הראשוניות אם היא לא טובה, ואני מרשה לי להחמיא לעצמי (

) ולחשוב שיש לי עין מאוד חדה ובד"כ אני עולה על אנשים כאלו ישר הפיתרון? פשוט מאוד - להפגין יחס קורקטי ולא מעבר לכך, לא להיות צבועה או אובר נחמדה אלא להיות את, כמו שאת. לא לפתוח במריבות סוף העולם אלא למלא את המינימום ההכרחי בקשר

 

[danonit]

קורה ועוד איך...

לאנשים כאלה אני פשוט מראה מסך לבן, לא נותנת להם להרגיש מה אני מרגישה כלפיהם ולא משדרת להם כלום, נעים או לא נעים. ככה זה נותן לי גם אפשרות לפתח עליהם דיעה לאט לאט ואולי לתת להם עוד צ´אנס בהמשך, יכול להיות מישהו עם סגנון מזויע שיתברר בהמשך כאדם נחמד וההפך... אני האחרונה שתהיה נחמדה ופוצי מוצי לכולם והאמת היא שאני לא אוהבת את התכונה הזאת אצל אנשים, זה תמיד נראה לי מזויף ובדרך כלל מתברר כמזויף בהמשך. אני תמיד נחשבתי לטיפוס קריר אבל מי שמכיר אותי הרבה זמן לומד לראות את הבפנוכו, ואני משתדלת לנהוג באותה צורה לאנשים שאני מכירה.

 

[צילולה]

מלא פעמים..

הרבה פעמים קורה שאני וניר מתייחסים מההתחלה בחשדנות למישהו או לקבוצה כלשהי ואח"כ מגלים שהם דווקא ממש בסדר. לעומת זאת גם לא חסרות פעמים שמישהו לא מוצא חן בעיני מההתחלה, ואח"כ זה רק מתעצם...הסיבות לזה, דרך אגב, יכולות להיות מגוונות ומטופשות להחריד, אבל אני פשוט לא מצליחה לחבב את כולם על ההתחלה.. בכלל, לוקח לי די הרבה זמן להתחבר עם אנשים ולהיפתח, כך שאולי זה גם קשור, שלוקח לי הרבה זמן לסמוך על אחרים ושהם יתחבבו עלי...

 

[שביב שני]

גם אני בד"כ ביקורתית בהתחלה

אבל המון פעמים זה בצדק. יש לי חוש לאנשים.

 

[fila]

קרה לי ועוד איך../images/Emo45.gif

אז אני בדרך כלל שומרת על ריחוק מסוים וממש משתדלת לא להתידד יותר מידי. אגב טעיתי ובגדול פעמים לגבי שתי בנות שחשבתי ללא "סימפטיות" במיוחד ואז התברר לי שהן מקסימות ואנחנו חברות טובות עד היום.

 

[סיגל2]

גם לי זה קרה ובעיקר בעבודה

היות וזה בעבודה אז אין ברירה צריכים לעשות את מה שצריכים ואם אני יכולה אני נמנעת מלהיות בקרבת אותו אדם יותר מעבר לרצוי. היתה פעם עובדת באחד המשרדים שעבדתי בהם שבאמת לא עשתה לי רע, אך היא מאד עיצבנה אותי רק לראות אותה או לשמוע אותה כבר הפיוזים שלי היו למעלה אבל השתדלתי שהיא לא תרגיש, כי היינו צריכות לעבוד יחד. בקיצור, אם זה בעבודה אז אין ברירה עושים את מה שצריך אפילו אם אותו עובד/ת מעצבנים ואם זה בהקשר חברתי אז אני לא מתחברת עם אותו אדם ומשתדלת כמה שפחות ליצור קשר איתו/ה.

 

[היידי אור]

בטח!!!

אני מאוד סומכת על האינסטינקטים שלי- ותמיד כשאני לא אוהבת מישהו ממבט ראשון זה מוכיח את עצמו! אני לא מעמידה פנים- אלא מתנהגת כאילו זה לקוח- אני מנומסת וחייכנית וקורקטית. כמובן שלאחר מכן אני משתדלת לא להתקל באותו אדם שוב...

 

[תוכי]

בטח.....

קורה לי המון ואני לא מבינה למה ואז בעלי רואה את אותו אדם ומסביר למה אני לא אוהבת אותו וקורה שהוא ממש צודק

 

[רחלילי]

משתפים מישהו קרוב (מאד מוכר לי הדבר

כשזה קורה לי אני משתפת מישהו קרוב שהיה איתי באותה סיטואציה (רצוי) בדרך כלל זה את אייל ו/או את החברה הקרובה שלי. אני מאד סומכת על הדיעה שלהם. הכוונה היא לא שהם יגידו לי אם האדם טוב או רע! אלא לשתף במה שאני הרגשתי ולשאול אם גם האחר הרגיש ככה ולפעמים (וזה הכי מעניין) בגלל שאנו מכירים מצויין אחד את השני ואת ההסטוריה האישית, מה שקורה זה שאם יש הסכמה אז סבבה (מסכן אותו אדם, "חורצים את גורלו"!). אבל אם אין הסכמה ממש פותחים "דיון" לנסות להבין איך אחד תפס ככה והשני אחרת ומנסים לקשר את זה לרגישויות אישיות שיש לכל אחד מאיתנו או את מי אותו אדם מזכיר לי או על איזו נקודה רגישה הוא "דרך" באופיו או בהתנהגותו. אני מאד ממליצה על זה כי זה עוזר להגמיש עמדות וגם לא לפסול הרבה אנשים.