תגידו, רק אני לא אוהבת את הספרים

[- אמא של יואב]

תגידו, רק אני לא אוהבת את הספרים

של אלונה פרנקל? יואב קבל את "סיר הסירים" לרגל התעניינותו העמוקה בתכולת החיתול שלו ("אמא, עשיתי קקי, בחיתול ש-ל-י!"), והוא מאוהב ב"פתלי" ודורש לקרא את הספר שוב ושוב. לא מתה על הספר, אבל מילא. גם את "ספר הירח" שלה הוא אוהב, ואני לא. כשהיינו בספריה הצצתי בעוד כמה ספרים שלה, וממש לא אהבתי את הסגנון ולא את הכתיבה. יש לי הרגשה שכל הכתיבה שלה "מגויסת" לטעמים חינוכיים ולמטרות מאוד דידקטיות והיא כופה על הנושאים שהיא בוחרת את דרך הכתיבה, מה שהופך את הקריאה בספר למאולצת למדי. האם זו רק אני (כי מסתבר שהספרים שלה הם להיט)?

 

[גלית&שחר]

גם אני לא מתה עליה. שחר - כן

יש לנו רק את סיר הסירים. אני ממליצה כ"ספר גמילה" על לא רוצה חיתול של רן כהן-אהרונוב.

 

[שרה&הודיה]

אני חושבת שחלק מהספרים שלה אהבתי

אבל באמת חלק מהם ממש לא אהבתי רק אחרי שקניתי את סיר הסירים נזכרתי שאותו דווקא לא מאד אהבתי

אבל הודיה לפחות אוהבת אותו..

 

[רותי&ע]

ואני לא אוהבת את מיריק שניר

יש לנו את "נשיקות לא נמחקות" ואחרי שלקחתי מהספריה ספר נוסף שלה הבנתי סופית למה. היא כותבת בחידות. שפה לא מובנת. אולי למבוגרים שמבינים כפל משמעות אבל לא לקטנים. לגבי אלונה פרנקל-היא באמת מאוד חינוכית בסיר הסירים (הספר היחיד שיש לי שלה). ואני קוראת לו בתרגום חופשי..

 

[אילנה של יובל ומיכל]

באמת ? יובל ואני דווקא כן

יש לה מגוון אדיר של ספרים מ-ק-ס-י-מ-ים (אני דווקא לא מכירה את השניים שהזכרת). יש את מרים והים, ואת בבית שלי, ואת אם פתאום אפגוש אריה, וזה מה שעולה לי בראש כרגע. אולי סתם היה לך נסיון רע עם שני ספרים ? תנסי את מרים והים. אי אפשר לא להתאהב בספר הזה. אני מדקלמת אותו בע"פ (כמו הרבה ספרים אחרים, ככה זה כשילדה שומעת לפחות 4 סיפורים ביום) וכל פעם שאנחנו בים, או ליד נחל - יש דקלום שלו.

 

[שרה נ]

יש לה (מיריק שניר..) גם ספרים

שלא ממש אהבתי למרות שבגדול ניתן לאמר שאני אוהבת את הספרים שלה הספר מרים והים וכן הספר ילדה אחת אמרה בעיני לא מאד מוצלחים ושווים ואני שבה ומזכירה שהכי טוב זה לעשות מנוי בספריה כך אפשר לראות אם הספר שווה קנייה

שרה של הודיה

 

[noa_f]

ספר לגמילה

כולם תמיד מדברים על "סיר הסירים" ורק לנו לא היה אותו... למה? כי קניתי ספר אחר, שלדעתי מצוין אבל כמעט אף אחד (שדברתי איתו) לא מכיר. אז הנה המלצה, לכל אלו שלא אוהבות את אלונה פרנקל: "הסירסיר של תותי" יש עוד אחד בסדרה- על אחות שנולדה, אבל לא עיינתי בו לעומק.

 

[שרה נ]

העניין שלאורך זמן סיר הסירים היה

היחיד בשוק ולכן כששואלים כל אחד איזה ספר גמילה מומלץ הוא ישר ממליץ על סיר הסירים..

 

[anat30g]

זאת בעיה ידועה עם כל ספרי הילדים

כשמגיעים לחנות ומבקשים המלצה לספר - לא משנה מה הנושא - תמיד ממליצים לי על ספרים שאני גדלתי עליהם, אף פעם לא הגישו לי בחנות ספר של סופר צעיר וחדש שרק יצא לשוק, נותנים את פניה ברנשטיין, את מירים רות, ע. הלל ולא שהם לא נפלאים - אבל אני רוצה משהו חדש - משהו שנראה אחרת - לא עוד איורים בשחור לבן עם כתמים של צבע (כמו האיורים המזעזעים של מיץ פטל). ואולי בהזדמנות הזאת אני אבקש המלצות לספרים של סופרים חדשים ולא מוכרים - ספרים נחמדים לגיל הרך בעיקר. ענת

 

[שרה&הודיה]

דרך שלי לקבל המלצות על ספרי ילדים

חדשים נוסף למה שיש בעיתונים (ואם כך.. אז מנוי להורים וילדים גם בתחום הזה עוזר

) ונוסף לזה אני עשיתי מנוי בספריה להודיה ואני ככה יכולה לקחת את הספר ולהנות ממנו לתקופה של חודש ואח"כ לראות אם שווה לי שיהיה לי אותו בבית או לא..

 

[חוה 1]

רשימת ספרים מומלצת

http://www.daat.ac.il/daat/sifrut/mikore/gan.htm

 

[anat30g]

שמת לב איזה ספרים יש ברשימה

בדיוק אותם ספרים שכולם ממליצים עליהם, לא היה שם ואפילו לא ספר אחד שיצא בתקופה האחרונה. ואגב - גם אנחנו מנויים בספריה - אבל גם שם קשה למצוא ספרים חדשים, לא שלא קונים חדשים (הספרנית אמרה לי שהם קונים כמעט כל ספר חדש שיוצא לשוק) הבעיה שאלה הספרים שאף פעם לא נמצאים על המדף.

 

[אירית+]

על מיריק שניר וספרה "קטני קטנים"

זה ספר שלקחתי מהספריה עבור מתן והוא כל כך אוהב את הסיפורים בחרוזים שאני כבר מעכבת את זה אצלי שלושה שבועות.

 

[אמאשלגיא]

דתיה בן דור איכזבה מאד

אני בד"כ אוהבת אותה, אבל גיא קיבל לפני שנה את "זבוב, זבוב מה אתה יכול" של דתיה בן דור. בנות, הספר הזה פשוט מעצבן, החרוזים בו מאולצים עד כדי הקאה. מה לעשות שדווקא את "זו זו מה תה כול" גיא הכי אוהב? אז אמא ואבא (שתמימי דעים בעניין איכות הספר) עושים תורנות של מי יקריא את הגועל נפש הזה.

 

[חנה בית הלחמי]

סיר הסירים זה לא ספר שעבר זמנו ?

רק מאיך שהוא נראה לא בא לי להקריא אותו... ויש ספרים כ"כ הרבה יותר מאויירים ומתוקים על הגמילה.... אצלינו כיכב אגב "הנסיכה על הסיר" בשל ההומור שבו (שלא כ"כ הצחיק אותי אבל את בני השנתיים וחצי כנראה שכן).

 

[אמא של בנות]

אפילו לא קניתי את סיר הסירים אחרי

שקראתי אותו בחנות אבל ממליצה על הספר "טיטולי" של מיה בר מוחה. כי הבנות שלי לא נגמלות עם סיר אלא ישר לשירותים עם ישבנון (אם כבר גדולות אז עד הסוף..)וספר כזה מתאים לנו יותר.

 

[אמיר.]

דוקא ´סיר הסירים´ לא אהבתי..

ענין של לשון. שאר הספרים דווקא מאד נחמדים מגויסים ? גם אם כן, מה רע בהליות מגויס לחינוך הדור הצעיר ?? אמיר = מורה מגויס למשימה..)

 

[נעה גל]

כי מספרים צריך להנות ולא רק לקבל

כל היום מסרים שההורים רוצים להעביר: גמילה מטיטול, גמילה ממוצץ, גמילה מקניות, שינה בלי פחדים, אכילה בלי ממתקים, לימוד צבעים, יחס לחברים, הצלת בעלי חיים. די! רוצים לשמוע סיפורים ולהנות מהם ואת זה ספרות מגויסת מצליחה לעשות בקושי רב (ברוב רובו של המקרים מדובר גם ברמה לא גבוהה של שפה, וגם בסיפור רדוד). מי נהנה כל הזמן לשמוע סיפורים שמעבירים מסר? אחרי זה מתפלאים שהדור של היום לא קורה בכלל...

 

[שישיר]

משום מה ההורים של היום אוהבים את זה

לכל שלב יש ספר... לכל חיוך יש הסבר... לכל פיפס שהילד עושה קוראים לו ספר.. וכל החבר´ה ממליצים.. אני בכלל לא בטוחה שהילדים כל כך נהנים "להשליך" מהספר על עצמם.. יש לנו את סיר הסירים, בזמן שקראנו אותו הילדון לא הראה בכלל סימנים של לגשת לסיר/שירותים.. אחרי שמסרנו אותו לאחין - נגמלנו... ספר, צריך להיות כייפי, לא "מעביר מסרים"...

 

[אמיר.]

זה מה שיפה אצל אלונה פרנקל...

גם מסר וגם כיף לקרוא ולספר... חוץ מזה כשהיינו ילדים ותולעי ספרים - הספרים כולם היו בעלי מסר... לא ספרו על כל מיני מצבים מוזרים בחיים ובכל זאת - קראנו המון.. אולי דווקא ה´פתיחות´ פוגעת ?? (לאמיתו של דבר מה שתגבר את הקריאה היה העדר טלויזיה שהיא מכשיר לרצח הדימיון)