...
האמת שאני מסכימה עם מה שאמרו פה-העונה הראשונה מאוד יפה ואני מאוד אוהבת אותה אבל לדעתי גם בכול אחת מין העונות האחרות(מלבד החמישית,אותה עוד לא ראיתי אז אין לי דיעה עליה בכלל)היו דברים שאהבתי והצלחתי להתחבר לדמויות מסויימות ולפרטי עלילה ספציפיים. את העונה השלישית אני אוהבת כמעט כמו את הראשונה,יש שם כמה דמויות שהן פלפל מדהים לסדרה בכלל ולעונה בפרט(אימפמון נניח...). לעונה השנייה היה לי קשה להתחבר כמו אל הראשונה,היא דומה בהרבה מאוד מובנים בין השאר כי היא ההמשך הישיר וברגע שיש הרבה גורמים משותפים מיד קיימות ההשוואות,כמו תמר גם אני למדתי לחבב אותה,לא כמו את הראשונה והרבה מהדברים שם היו פשוט כמו דז'ה וו אבל יש בה בהחלט עניין ודמויות מעוררות מחשבה וברגע שדמויות מצליחות לעורר מחשבות או להוציא רגשות שונים(הזדהות,סלידה וכן הלאה...)כנראה שהן בנויות בצורה טובה,בכלל אם אהבתי מאוד את טאי בעונה הראשונה אז בשנייה קיבלתי גם את טאי וגם את דיוויס שהוא אפילו הקצנה של מה שאהבתי בטאי וזאת כבר סיבה טובה לאהוב את העונה,במקביל היה גם את קן וגם הוא דמות שמעוררת אצלי סימפטיה,שלא נדבר על וימון וארמדילומון שהם פשוט מצחיקים וכמובן אוקיינוס האופל(עד היום יש לי תיאוריות שונות לגביו),הסיפורים על מה שקרה בארבע השנים שחלפו(חבל שלא פיתחו את קו העלילה הזה יותר לעומק) ועוד... את העונה הרביעית אהבתי אבל בצורה אחרת לגמרי,נחמד שהדיג'יגורלים הופכים לדיג'ימונים ויש גם את התהיות בנוגע לעולם הדיגיטלי בעולם הזה אבל מבחינתי היא עונה בפני עצמה ולא קשורה לראשונה מלבד כמה עקרונות דומים שחוזרים בכול עונה ולמעשה בעוד מאות סדרות... אבל עדיין אין כמו העונה הראשונה,עונות ראשונות בסדרות גורמות בדרך כלל למשיכה הראשונית לסדרה,הן מנוסות פחות,תמימות יותר,ממותגות פחות ואצלי נשאר הטעם הטוב שמשך אותי גם לעונות הבאות(זה נכון גם לעוד המון סדרות טלוויזיה וסדרות ספרים),אין מה לעשות ההתחלה מבחינתי היא גורם מאוד משמעותי מבחינת אהבות לדברים-אם אהבתי מההתחלה כנראה אמשיך לאהוב עד שמשהו ישנה את דעתי ואם לא אהבתי סביר שהלכה לי הסבלנות לנסות שוב לאהוב,אבל זאת רק אני.