תגידו...

[ptitim]

תגידו...

לפני שבועיים בערך היה שנה מאז שיצאתי למסע. אחרי שחזרנו היתה לי תקופה מאוד ארוכה של בערך שלושה חודשים שלא הצלחתי להתנתק מזה. בכלל. כל הזמן חשבתי על זה וכל דבר הזכיר לי את זה וכל הזמן ראיתי את התמונות ושמעתי את השירים וקראתי את היומן מסע. אח"כ זה נפסק,בחופש הגדול לא חשבתי על זה הרבה כי לא היה לי ממש זמן. אבל עכשיו, בתקופה האחרונה, אני פשוט לא יכולה להתנתק מזה. בכלל. כל מילה שנייה שלי זה: "וואי זה כמו פולין..." "וואו זה כל כך מזכיר לי את פולין..." ואני באמת לא מצליחה להפסיק לחשוב על המסע הזה. בקיצור, השאלה שלי היא, מה עושים אם אחרי שנה עדיין תקועים באותו מקום שהייתי בו שבועיים אחרי המסע, ובעוצמה פי 8 יותר גדולה?

 

[שירנות]

לדעתי

זה בטח עוד מעט יפסיק להיות כזה רציני... תנסי להעסיק את עצמך כמה שיותר שבכלל לא יהיה לך זמן לחשוב על זה,תהיה עסוקה כל היום וככה תמשיכי בשגרה שלך ולא יהיה לך זמן לחשוב על מה היה ועל העבר. בכל מקרה לדעתי זה עניין של תקופות וזה יעבור לך עוד מעט...אומנם אני רק חודש אחרי אבל גם לי יש ימים שאני יושבת וחושבת על פולין ועל איך שאני מתגעגעת וכל דבר קטן מזכיר לי את המסע אבל יום אחרי זה כבר לא ככה. מקווה שעזרתי לך

 

[נסיכה שברחה מאגדה1]

מרגישה אותו הדבר...

גמאני קצת יותר משנה אחרי המסע... וגמאני לא מפסיקה לחשוב על זה.. כל הזמן אני מדברת על פולין, יש תקופות שיותר ויש שפחות.. כמו כל דבר אבל אני לא חושבת שזה לא טוב... אני חושבת שאם אנחנו עדיין חושבים על המסע- מארגני המסע הצליחו, לגרום לנו שנמשיך לחשוב על מה שעברנו, על מה שראינו, על מה שהיה... בדרך כלל נזכרים בתחושות וברגעים הטובים אבל לא שוכחים את הסיפורים, ואת המראות והריחות בביתן הנעלים.. ואנחנו מספרים ומשתפים אחרים שלא היו במסע.. ונעביר את זה הלאה- ונגרום לכך שאף פעם לא ישכחו את מה שהיה לנו, שזה לא יחזור בשנית...

 

[מדריך פולין]

המסע שלאחר המסע...מה עושים עם זה

המסע לפולין זה בעצם מסע לכל החיים ומשא לכל החיים... לדעתי זה בסדר גמור שהמסע לא עוזב אותך ... בעצם מה היינו רוצים שיקרה ? שנחזור לארץ וזהו ? נמחק ? לדעתי ממש לא. מה שחשוב הוא לנסות לחשוב וכל אחד / אחת שהיו במסע ... מה אנחנו עושים עם זה הלאה ? מה אנחנו מתקנים בהתייחסות שלנו לסביבה ? מה אנחנו עושים בפועל ורעיונות לא חסר - מ"אימוץ" ניצול שואה לפעם בשבוע שעה שעתיים, פעילות עם נוער צעיר יותר, ושלל רעיונות יצירתיים שיביאו לכך שאכן חזרנו מהמסע וגם עושים משהו שהחברה שלנו, המדינה שלנו והעולם שלנו יהיו טובים יותר

 

[חייםלוי]

ברוך הבא לפורום ../images/Emo24.gif

טוב שיש פה עוד מדריך

 

[ptitim]

אוקיי

קודם כל, תודה רבה לכל העונים ושנית... הבעיה היא שזה רק אצלי. שאר המשלחת בכלל לא מרגישה ככה. טוב לדעת שזה נורמלי, לפחות.

 

[Galuush]

../images/Emo24.gif

כמו שכבר כתבו לך פה- זה טבעי לחלוטין. אני יכולה להגיד לך בפירוש, שאני גם עדיין חוזרת לשם (חזרתי לפני יותר מחודש). תראי, יכול להיות שהם פשוט עכלו את זה כבר וזה... או שבך זה נגע יותר... אי אפשר לדעת- כל אחד מגיב למסע שונה, וכנראה הוא נגע בך כ"כ עמוק, שקשה לך לשכוח אותו, ולפי דעתי זה לא רע בכלל, כי כמו שמישהי אמרה לפני- המארגנים הצליחו במה שהם עשו וזה שנזכור טוב טוב את המראות הללו, נזכור ולא נשכח את מה שרוע אנושי יכול לעשות... פשוט ככה... כי אנחנו פה כדי להנציח את אלה שלא איתנו. לדעתי, זה טוב שאת זוכאת, ושכולנו עדיין זוכרים את המסע, כי זה משהו שחייבים לזכור! סליחה על החפירה והמשך יום מקסים

 

[Pukipsey007]

זה טבעי ../images/Emo13.gif

גם לי זה קרה, עד היום לפעמים יש פלאשבקים וכו' (אפילו פתחתי פורום כדי למצוא עוד אנשים כמוני

ותראי כמה יש

)