אולי אני אנסה להסביר ?
איך שאני רואה את זה בתור אחד שאמנם לא אמר נואש אבל יש לי תקופות די ארוכות שאני מצד אחד אומר לעצמי- ואאלה אריה, די כבר, מה יש לך ככה לחפש ולחפש , די. אין., הפסקה ואחר כך תמיד ממשיך ומחפש , פעם זה ביתר נמרצות ופעם זה גובל בשיעמום מסויים. תראי, לי אישית קצת נשבר כל פעם מחדש להתחיל שוב לספר על עצמי ושוב מהתחלה וזה לא ממש קל. כי אט אט אני מסגל לעצמי מצב שבו מראש אני הולך עם ציפיות נמוכות וזה בעצם ברוב המקרים מה שהופך את סיכויי ההצלחה לקטנים יותר. כי אני מגיע בלי ממש מוטיבציה, עם סוג של התמודדות שלפעמים קצת מיותר... אותן שאלות, אותם סיפורים . זה מגיע בתקופות ולכל אחד יש את הנפילות שלו. אז לאחד יש ציפיות גדולות יותר כשהוא מגיע לדייט ולאחד יההיו ציפיות נמוכות יותר, תלוי גם באופי של אותו אדם וגם במוטיבציה שיש לו.