תגידו

[האלמוני המאושר]

תגידו

סתם שאלה מסקרנת שצצה כשקראתי בפורום הזה: כל מי שמשתתף פעיל בפורום הזה נמצא בעצמו בטיפול? לדעתכם מישהו (כמוני למשל) שלא היה מעולם אצל פסיכולוג, לא יכול להנות באותה מידה מהסדרה היפה הזאת? זה פחות ידבר אליו? פחות יעניין אותו?

 

[הטאו של מי]

ברוך הבא אלמוני מאושר

לא בטוח שכל משתתפי הפורום נמצאים בטיפול, חלק היו בטיפול, חלק בתחום הטיפול, ו... מה הקשר? זו סידרה שאמורה לדבר אל כל אחד מאיתנו... תמשיך לצפות ולהנות...

 

[האלמוני המאושר]

תודה

סתם, כי שמתי לב שכל מי שמגיב כאן היה או נמצא בטיפול, וזה נראה לי מוזר בערך שכמו בפורום "זינזאנה" למשל, רוב משתתפי הפורום יהיו אסירים או אסירים לשעבר.

 

[הטאו של מי]

יש משהו יפה בפורום הזה

כי אחרי הכל, בעקבות הסידרה, הוא נותן במה לאנשים שעברו, עוברים טיפולים. בכל מקרה... מה שרציתי להגיד, לא כל מי שלא עבר טיפול - לא צריך אחד...

... תחשוב על זה.

 

[האלמוני המאושר]

מי יודע, אולי...

ועוד משהו שמסקרן אותי ברשותכם: אתם מדברים/מזכירים את הסדרה אצל המטפל שלכם?

 

[דג שמש]

כן, מה לעשות?

היא מחלחלת. אז מזכירים. זה גם נושא נחמד לקצת small talk. והצחקת אותי מאד עם הזינזאנה

אני חושבת שבבסיס הסדרה יש דרמה אנושית. גם דרמה בין ראובן לכל אחד מהמטופלים, גם את הדרמה האישית של כל אחד עם סיפור חייו, ויש אפילו דרמות זוגיות רומנטיות (הטיפול הזוגי, ראובן ואשתו). בקיצור לדעתי אין שום צורך שתהיה זיקה לטיפול כדי לאהוב או לקבל משהו מהסדרה. בעצם גם אם לוקחים רק את הסיפור האישי של כל דמות, זאת היתה יכולה להיות "הצגת יחיד" מרתקת ביותר. החידוש של הסדרה הוא הן הסטינג הטיפולי כמקום להצגת דרמה מאד ייחודית עם חוקים קצת שונים, והן הפורמט של חמישה ימים בשבוע, רצף, שיש קשר בין הפרקים אבל לא מאד חזק (כל מטופל בפני עצמו).

 

[לילי נמר]

אני דיברתי עם הפסיכולוגית שלי על

התכנית- השוונו דברים וראינו מה התכנית תורמת לי וה אני מרגישה אל הכתיבה בפורום

 

[הטאו של מי]

אני אישית

טופלתי בעבר, היום אני מטפלת (בתחום המשלימה), הסידרה מעניינת אותי מאוד גם מהצד של המטופלים וגם מהצד של המטפלים. הסידרה חופשי פותחת מקום לחשוב ואם הייתי היום אצל פסיכולוג בטוח הייתי מדברת איתו על הסידרה.