תגלית חדשה ישנה

[tulkin]

תגלית חדשה ישנה

היה פה פעם שרשור איפה הכי נוח לאנשים לעבוד. ובכן בשבוע האחרון גיליתי תגלית שהיא בעצם גילוי מחדש של משהו שכבר ידעתי. אחרי שכל השנה התפנקתי במשרד שלי (נו... בית ספר למנהל עסקים, אז יש לי חדר משלי עם שולחן כתיבה, מחשב, מדפים, מגירות, אספקה שוטפת של ציוד משרדי, מדפסת בהישג יד, קופסת שוקולדים בקצה המסדרון - מה עוד אפשר לבקש), אבל הייתי מאד לא יעיל, פתאום גיליתי כמה כיף לי (ויעיל ופרודוקטיבי) לשבת בספריה וללמוד. אני אמנם לא צריך הרבה ספרים, וכמעט כל מה שאני זקוק לו נגיש לי על המחשב דרך האינטנרנט), ובכל זאת הישיבה באולם הקריאה של הספריה (המצויינת יש להגיד) של האוניברסיטה משפיעה עלי לחיוב באופן די פלאי. אם כן - מהיום אם מישהו מחפש אותי במהלך שעות העבודה, אני יושב ב"משרד" החדש שלי - בקומה ארבע, מימין למעלית, לא רחוק מחדר 409. (אם וכאשר אקנה אופניים חדשים, אהפוך את משרדי במחלקה לחנייה של האופניים. לא משאיר אותם יותר בחוץ אחרי שגנבו לי את הזוג הקודם)

 

[MissScotland2004]

בספריה באמת כיף

למרות שאני צריכה את הממשק שיושב על המחשבים של ביה"ס למדעי המחשב כדי לעבוד... מאז שעברנו לבניין החדש אני מגיעה בתופים ומצילתיים לעבודה. מתה על הבנין, מתה על השותפים שלי למשרד, על השולחן שלי, על פינות הקפה בכל חור, והמרפסת על הגג שמשקיפה על כל העיר. היה שווה לבנות אותו תמורת 40 מליון פאונד

 

[tulkin]

במיוחד שלא את שילמת את הכסף

 

[MissScotland2004]

בדיוק ../images/Emo13.gif

בשבוע הבא מגיע הנסיך פיליפ, נשיא האוניברסיטה, להסיר את הלוט (ככה אומרים?) מעל הבניין החדש. אני כבר שבוע מתרגלת קידות.

 

[אבן ניר ומספרים]

קצת עוזר

אם כי מאז שיש בספריה (אפילו הדי נידחת שבזמן האחרון אני מסתובבת בה) אינטרנט מהיר - גם שם יש פיתויים. מזל שעכשיו אני נוסעת ובספריה הספציפית האחרת שאני הולכת אליה, אין לי הרשאה להיכנס לאינטרנט (אני צריכה להגיד תודה על עצם זה שמכניסים אותי לבניין...אם כי גם על זה אני מודה, כי יש הרבה ספריות שבכלל לא נותנות להיכנס או גובות תשלום לא קטן). על-כל פנים בהקשר זה - השיפוצים בקומת הכניסה בהר הצופים יצאו ממש יפה - אני חושבת שאמנם פעם אמרתי בדיוק בנושא הזה שצריך לדעת לנתב תרומות למלגות, ושאולי השיפוצים האלו לא הכרחיים, אבל האמת - ממש נעים ומזמין לשבת שם. אפילו פופים להתרגעות, כסאום נוחים, פינה לקבוצות - ממש אמריקה...רק למה יש שם אינטרנט מהיר

- לא שמים מכשול בפני עיוור... כמובן בצחוק - גם על זה שאפו!

 

[tulkin]

אם לא היה לי אינטרנט מהיר בספריה

איך הייתי משתף אתכם בצרותיי?

 

[d a p h n a]

מצחיק, בדיוק אתמול התחלתי לכתוב

הודעת התבכיינות על זה שאני לא מצליחה לעבוד כמו שצריך בספרייה בגלל שקפוא שם ובעיקר בגלל שאסור לי לאכול שם ליד השולחן שלי ובקיץ גם המקום של האוכל סגור אז אני צריכה ללכת לקצה השני של הקמפוס, וכתוצאה עד שאני מתחילה לעבוד כבר אני נהיית נורא רעבה וחייבת לצאת וכל סדר היום מתבלגן לי. בקיצור, בשלב זה אני כבר מיואשת. בספרייה, לא עובד לי. משרד, אין לי. בבית, עובד רק באופן חלקי. אם אני הולכת לבית קפה אחרי שעה וחצי אני נהיית restless ורוצה לעבור למקום אחר.... המצב נואש.

 

[tulkin]

בסופי שבוע שאני צריך לעבוד בהם

אני הולך לבית הקפה של חנות הספרים בורדרס הסמוכה למקום מגוריי. זה סוג של הכלאה בין בית קפה לספרייה... וכך אני מצליח להגניב כמה שעות עבודה. אין שם אינטרנט (כלומר, לא בלי תשלום), אבל אם כבר צריך ללכת לעבוד בסופי שבוע, אז כנראה שעדיף ככה. אולי זה יעבוד גם עבורך... ככה כשאת נהיית רסטלס, את יכולה להסתובב בין מדפי הספרים (חביבים עלי במיוחד ספרי טיולים), וכשנהיים רעבים, יש איפה להשיג אוכל) בכל מקרה אני ממש מבין לליבך - עד שמוצאים מקום נוח לעבוד זה מתסכל. וכן - הקמפוס מת בקיץ וכל מקומות האוכל סגורים או עובדים בין 9 ל 10 בדיוק.

 

[d a p h n a]

זה רעיון מעניין. הבעיה היא שהסניף של בורדרז

אצלנו נמצא בקניון המקומי, שזה חסרון משתי סיבות: 1) זה די רחוק, אבל ניחא ו-2) כשאני אהיה רסטלס אני פשוט אפסיק לעבוד ואלך להסתובב ברחבי הקניון.

נראה לי שאין ברירה ואני צריכה להכיר בזה שהבעיה היא לא במקום אלא בעצמי, ושמידת הלימודים שאני מצליחה לדחוס ביום תלוייה אך ורק בכוח הרצון שלי.

 

[אבן ניר ומספרים]

אם כי גם זה בסדר

אין לך משימות סופר דחופות, אז את קצת יותר נינוחה - אנחנו באוגוסט, מותר... אצלי יש דד-ליין לוחץ עכשיו, אז הספרייה מתגלה כמקום יעיל יחסית. פתאום אני כן זוכרת ללכת לשירותים לפני שאני מתחילה לעבוד, ולא להיזכר חמש דקות אחר כך. פתאום אני גמישה יותר עם מה שאני אוכלת, ואפילו זוכרת להביא סנדוויץ ודברים אחרים. אבל זה הדד-ליין... לא שפתאום נגמרו התירוצים.

 

[אבן ניר ומספרים]

וטריק לימים נטולי דד-ליין

להגדיר משימה, אבל כזאת שיש ימים שגם תצאי ממנה בזול. אצלי זאת שיטת העמודים - אז לפעמים הכתיבה מאוד קשה לי ואני מקללת את המכסה היומית (כמו בפרק הזה, שמתעקש לא לזוז), אבל לפעמים הכתיבה זורמת ואני מסיימת ממש מהר את המכסה היומית. ברגע שיש משימה כזאת, שהיא מצד אחד קבועה, מצד שני יש לפעמים הרגשה, סליחה על השפה, שדפקת את השיטה, זה מוסיף אנרגיה. אצלך אני מבינה עכשיו זה שלב של קריאה - אבל גם אולי להגדיר xxx עמודים לקרוא - יש ימים שזה יהיה ספר קריא ותסיימי את המשימה תוך שעתיים, ויש ימים שתחרקי שיניים.

 

[d a p h n a]

לכאורה אני שמה לעצמי דדליינים

אבל אני לא בהכרח עומדת בהם. לא כי הם לא ריאליים אלא כי אני טועה למרוח את הזמן. הקושי הוא שיש לי דדליין אחד גדול ועצום - בדצמבר אני נבחנת, ועד אז אני חייבת לקרוא את ה-X ספרים שיש לי לקרוא ולדעת על התחומים השונים את מה שאני חייבת לדעת. אבל עד אז, באחד משלושת התחומים שלי יש לי דדליינים, כי אני נפגשת עם המרצה פעם בשבועיים, ולפני הפגישה אני גם צריכה לכתוב essay על הקריאה אז אני גם חייבת לסכם הכל בצורה מסודרת, שזה מעולה. אבל בשני התחומים האחרים כרגע אין לי דדליינים מלבד הדצמבר הזה, וזה אומר שהם תמיד נדחים לעומת מה שאני עושה עם המרצה הזו. אבל, יש שביב של תקווה. בתחילת הקיץ היא אמרה שהיא חושבת שנצטרך 10 פגישות נוספות כדי לכסות את החומר וקבענו פגישות לכל הקיץ והיא רמזה שנצטרך להמשיך להפגש לאורך כל הסמסטר. אבל עכשיו היא אמרה משהו כמו "טוב, בפגישה הבאה שלנו נעשה הערכה מחדש", ואני מקווה שאולי היא תגיד שבעצם כיסינו את רוב החומר ולכן צריך רק פגישות מעטות בזמן הסמסטר, מה שיפנה זמן לדברים האחרים.

בכל מקרה, תודה על הטיפים!

 

[אבן ניר ומספרים]

האמת שתודה לך

התשובה שכתבתי לך, נתנה לי מוטיבציה לעמוד (כמעט...כמעט) במכסה היומית שלי...מי אמר שאינטרנט זה בזבוז זמן?!