puremelody
New member
תדליקו../images/Emo16.gif לסקיפ...
היות נודע לי...סקיפ שלי איננו...ואני הייתי האחרונה שרכבה עליו
אני יודעת שהוא לא היה " בדיוק" שלי - אבל לי זה מעולם לא הפריע...בשבילי הוא היה שלי. למה? ככה אני ידעתי וגם הוא. בשיעור שלי לפני כמה ימים (לפני רכבו עליו עוד שיעור) הוא ירד לי למעטה - המדריך חשב שהוא רוצה להתפלש אבל אני ידעתי שזה לא מתאים לו - הוא לא מהסוסים שיתפלשו - במיוחד לא בשיעור - ככה הוא היה. אז המדריך עלה עליו וגם לו הוא ירד למעטה אז הבנו שמשהו כנראה לא בסדר. פירקנו לו את הציוד והתברר שיש לו קוליק...המסכן לא הראה שום ססימן עד שהמצב היה ממש גרוע-ככה הוא תמיד אף פעם לא יראה שמשהו כואב לו. היה כבר 8 בערב והייתי חייבת ללכת כי אני לא גרה ממש קרוב - אבל המדריך ועוד כמה נשערו...יצא שלא יכולתי לבקר בחווה כמה ימים...עד היום - באתי בבוקר לרכב על כמה סוסים. איך שנכנסתי ידעתי. אנשים הסתכלו עלי במין מבט כזה...מרחם. בתא שלו היה סוס אחר...וסקיפ לא היה בשום מקום. זה גם לא היה יתכן שימכרו אותו הוא היה בחווה שלנו הרבה זמן והוא סוס טוב. אבל פחדתי לשאול ישירות...רציתי להשאיר סיכוי קטן שאולי מישהו יצא עליו ועוד מעט יחזור...בסוף שאלתי... רציתי שידעו עליו - כי הוא היה סוס נדיר - אני לא מכירה עוד סוסים כאלה ולא הרבה אנשים הכירו אותו באמת. הסוס עבר התעללות כשהיה צעיר וזה כנראה השאיר בו צלקת לכל החיים. הוא לא נתן שיתקרבו לתא שלו - הוא איים וחשף את השינויים אבל אף פעם לא נשך...אבל אם באו להוציא אותו או להכנס לתא הוא לא התנגד. הוא ידע כמה שהוא חזק אבל בשונה מסוסים אחרים הוא לא הרבה להשתמש בזה. כשרכבתי עליו הרגשתי שזה מעין הסכם - כבוד תמורת כבוד. רכבתי איתו בעדינות והוא נתן מעצמו את הכל...מי שניסה להשתמש בכח נגדו מצא את עצמו על החול במנג' הוא לא אהב שמשתמשים בכח. אני לא יודעת להסביר מה הוא היה פשוט מיוחד - היה לו את המבט העצוב בעניים - כזה שלא ראיתי אף פעם. כולם אמרו - איך את יכולה לאהוב את הסוס הזה הוא כזה :מפחיד/פראי/מסוכן...אבל הכל שטויות...מבחוץ הוא היה קוצים אבל בפנים נשמה טובה ועדינה. סליחה על הסיפור הארוך אבל הייתי חייבת...לא יודעת מה לעשות עכשיו... סקיפ היה קווטר(לא בטוח גזעי), צבע חום בהיר עם פס כמו אצל מוסטנגים מהתחת ורעמה חומה הוא היה בערך בן 14-15...
היות נודע לי...סקיפ שלי איננו...ואני הייתי האחרונה שרכבה עליו
אני יודעת שהוא לא היה " בדיוק" שלי - אבל לי זה מעולם לא הפריע...בשבילי הוא היה שלי. למה? ככה אני ידעתי וגם הוא. בשיעור שלי לפני כמה ימים (לפני רכבו עליו עוד שיעור) הוא ירד לי למעטה - המדריך חשב שהוא רוצה להתפלש אבל אני ידעתי שזה לא מתאים לו - הוא לא מהסוסים שיתפלשו - במיוחד לא בשיעור - ככה הוא היה. אז המדריך עלה עליו וגם לו הוא ירד למעטה אז הבנו שמשהו כנראה לא בסדר. פירקנו לו את הציוד והתברר שיש לו קוליק...המסכן לא הראה שום ססימן עד שהמצב היה ממש גרוע-ככה הוא תמיד אף פעם לא יראה שמשהו כואב לו. היה כבר 8 בערב והייתי חייבת ללכת כי אני לא גרה ממש קרוב - אבל המדריך ועוד כמה נשערו...יצא שלא יכולתי לבקר בחווה כמה ימים...עד היום - באתי בבוקר לרכב על כמה סוסים. איך שנכנסתי ידעתי. אנשים הסתכלו עלי במין מבט כזה...מרחם. בתא שלו היה סוס אחר...וסקיפ לא היה בשום מקום. זה גם לא היה יתכן שימכרו אותו הוא היה בחווה שלנו הרבה זמן והוא סוס טוב. אבל פחדתי לשאול ישירות...רציתי להשאיר סיכוי קטן שאולי מישהו יצא עליו ועוד מעט יחזור...בסוף שאלתי... רציתי שידעו עליו - כי הוא היה סוס נדיר - אני לא מכירה עוד סוסים כאלה ולא הרבה אנשים הכירו אותו באמת. הסוס עבר התעללות כשהיה צעיר וזה כנראה השאיר בו צלקת לכל החיים. הוא לא נתן שיתקרבו לתא שלו - הוא איים וחשף את השינויים אבל אף פעם לא נשך...אבל אם באו להוציא אותו או להכנס לתא הוא לא התנגד. הוא ידע כמה שהוא חזק אבל בשונה מסוסים אחרים הוא לא הרבה להשתמש בזה. כשרכבתי עליו הרגשתי שזה מעין הסכם - כבוד תמורת כבוד. רכבתי איתו בעדינות והוא נתן מעצמו את הכל...מי שניסה להשתמש בכח נגדו מצא את עצמו על החול במנג' הוא לא אהב שמשתמשים בכח. אני לא יודעת להסביר מה הוא היה פשוט מיוחד - היה לו את המבט העצוב בעניים - כזה שלא ראיתי אף פעם. כולם אמרו - איך את יכולה לאהוב את הסוס הזה הוא כזה :מפחיד/פראי/מסוכן...אבל הכל שטויות...מבחוץ הוא היה קוצים אבל בפנים נשמה טובה ועדינה. סליחה על הסיפור הארוך אבל הייתי חייבת...לא יודעת מה לעשות עכשיו... סקיפ היה קווטר(לא בטוח גזעי), צבע חום בהיר עם פס כמו אצל מוסטנגים מהתחת ורעמה חומה הוא היה בערך בן 14-15...
