תדמיינו ש...
תדמיינו שיש בחורה אחת שהיא מושלמת. יותר מושלמת ממנה לא תמצאו אף פעם. תדמיינו שקוראים לה אביטל, שיש לה שיער שטני, עיניים ירוקות שמשדרות קור אימיים ולב חם שמשדר מדורה אינסופית. תדמיינו שאתם רק מביטים בה, והעיניים שלה, כמה שהם קרות, עדיין ממסים אתכם. תדמיינו שהיא בחורה מהסרטים. שבחצאית מיני גם סופי לורן נראת קטנה עליה. לא מכירים את סופי? נגיד קרופורד? יופי. תדמיינו שאתם ניגשים, ככה, נו, רוצים להתחיל איתה. תדמיינו שיש לה חבר. תדמיינו שהחבר לא שם, ניגשתם אליה באמצע ה`סשיין` של הצילומים, אמרתם שקורים לכם אבנר, היא אמרה אביטל, ותדמיינו שאתם פשוט נמסתם על המקום. שיש לה חיוך יפהפה, פנים מדהימות, וכל מה שאתם מחפשים בבחורה. אפילו חכמה, אינטלגנטית ורגישה. חבל לכולם על הזמן. תדמיינו שאתם אף פעם לא אהבתם אף אחת. תדמיינו שהיא פשוט, היא פשוט, וואו, היא פשוט זה. תדמיינו שאתם נורא רוצים להכיר אותה, נורא רוצים לצאת איתה, תדמיינו שעוד לא דיברתם ואתם כבר מאוהבים בה. תדמיינו שהיא פשוט הדבר, אין אין, חבל לכולם על הזמן. אתם רוצים ילדים ממנה, בית בצפון עם חצר של ארנבות, שלושה ילדים, אחד כלב וחצי חתול. תדמיינו שאתם בחור שקוראים לו אבנר, ממאמי של בחור. מותק. פשוט מקסים. עכשיו תדמיינו שאבנר לא יכול לגעת אפילו בזבוב, בטח לא שבבחורה. הוא טיפוס כזה ענתיקה, מתבייש להתחיל עם בחורות. אבל מה, מרוב שהיא כזו מהממת, `דזלינג`, אין אפס, הוא חייב. הבחורה הראשונה שהוא אי פעם ניגש אליה היא אביטל. פשוט לא יכל שלא לעשות את זה. ותדמיינו שאתם ניגשים אליה, מציגים את עצמכם, היא מחזירה, ואתם מביטים לה בעיניים וטובעים שם. ואחר כך אתם אומרים, `בא לך אולי לעשות משהו יותר מאוחר?`, והיא אומרת כן. ואיך שאתם מתרחקים היא שואלת, `שניה, אתה אלי, חבר של קובי, נכון?`, ואין לכם מושג מה היא רוצה, `לא` אתם אומרים לה, `אה, סליחה, טעיתי. מי אתה בכלל?` היא מביטה בכם. תחשבו איזה מושלמת היא, איזה סנטר, ידיים, רגליים, אמאל`ה, `סתם מישהו שהתאהב בך` אתם אומרים בשיא הטבעיות, אתם יודעים שהכי טוב זה להיות טבעיים, שלא משנה מה אתם תמיד צריכים להגיד את האמת, לחשוף רגשות, בלי משחקים בלי כלום, תדמיינו שהיא מביטה בכם, יש לה כזה מבט של גועל על הפנים, `איכסה` אתם שומעים אותה אומרת בלחש, `מה?` אתם מתפלאים, `מה פתאום, מה אתה - איזה סוטה?` היא שואלת אתכם. תדמיינו שאתם פשוט אוהבים אותה, תדמיינו, ווואו. אתם אוהבים אותה, אבל תדמיינו, שכמה שאתם אוהבים היא לא אוהבת. תקלטו, תקלטו איך היא נרתעה מכם. `מה, לא תצאי איתי` אתם שואלים, `בחיים שלי לא, גם אם תיהיה הגבר האחרון עלי אדמות ואני אצטרך או למות או להיות איתך, ואפילו בלי מין, סתם להיות איתך`, ככה, ככה היא אומרת לכם, תדמיינו שנשבר לכם הלב. תדמיינו איך הכל קרס תוך שניה. תחשבו איזו אכזבה, כשלון, ביזיון. אחחח. כואב הלב. תדמיינו שאתם נגשים אליה, פנים אדומים והמון דמעות, `אבל אני אוהב אותך` אתם תגידו, `לך לך יא סוטה, אונס אונס` היא תצעק לכם בפנים, תדמיינו איזו יפה היא, ברונטית עם עיניים ירוקות, עור לבן-לבן ולב חם-חם, `אין סיכוי?` אתם תשאלו, `אין סיכוי` היא תגיד, תדמיינו שאתם פשוט, הממ, שליף כזה, בום, טיק-טיק-טק, תדמיינו שאתם מוצאים סכין, חותכים אותה, מורידים לה את הראש, שמים בתוך צנצנת, מוספים פורמלין, שזה חומר משמר, יופי, יופי, נושקים לפיה הענוג והלבן, `אני אוהב אותך` אתם לוחשים, ואחר כך חזרתם הבייתה בשביל לתלות אותה ליד הוואזה שאמא נתנה והפסל האינדיאני המכוער. דמיינתם? וואלה, תאמינו לי, כולכם, אבל כולכם, חולים.
תדמיינו שיש בחורה אחת שהיא מושלמת. יותר מושלמת ממנה לא תמצאו אף פעם. תדמיינו שקוראים לה אביטל, שיש לה שיער שטני, עיניים ירוקות שמשדרות קור אימיים ולב חם שמשדר מדורה אינסופית. תדמיינו שאתם רק מביטים בה, והעיניים שלה, כמה שהם קרות, עדיין ממסים אתכם. תדמיינו שהיא בחורה מהסרטים. שבחצאית מיני גם סופי לורן נראת קטנה עליה. לא מכירים את סופי? נגיד קרופורד? יופי. תדמיינו שאתם ניגשים, ככה, נו, רוצים להתחיל איתה. תדמיינו שיש לה חבר. תדמיינו שהחבר לא שם, ניגשתם אליה באמצע ה`סשיין` של הצילומים, אמרתם שקורים לכם אבנר, היא אמרה אביטל, ותדמיינו שאתם פשוט נמסתם על המקום. שיש לה חיוך יפהפה, פנים מדהימות, וכל מה שאתם מחפשים בבחורה. אפילו חכמה, אינטלגנטית ורגישה. חבל לכולם על הזמן. תדמיינו שאתם אף פעם לא אהבתם אף אחת. תדמיינו שהיא פשוט, היא פשוט, וואו, היא פשוט זה. תדמיינו שאתם נורא רוצים להכיר אותה, נורא רוצים לצאת איתה, תדמיינו שעוד לא דיברתם ואתם כבר מאוהבים בה. תדמיינו שהיא פשוט הדבר, אין אין, חבל לכולם על הזמן. אתם רוצים ילדים ממנה, בית בצפון עם חצר של ארנבות, שלושה ילדים, אחד כלב וחצי חתול. תדמיינו שאתם בחור שקוראים לו אבנר, ממאמי של בחור. מותק. פשוט מקסים. עכשיו תדמיינו שאבנר לא יכול לגעת אפילו בזבוב, בטח לא שבבחורה. הוא טיפוס כזה ענתיקה, מתבייש להתחיל עם בחורות. אבל מה, מרוב שהיא כזו מהממת, `דזלינג`, אין אפס, הוא חייב. הבחורה הראשונה שהוא אי פעם ניגש אליה היא אביטל. פשוט לא יכל שלא לעשות את זה. ותדמיינו שאתם ניגשים אליה, מציגים את עצמכם, היא מחזירה, ואתם מביטים לה בעיניים וטובעים שם. ואחר כך אתם אומרים, `בא לך אולי לעשות משהו יותר מאוחר?`, והיא אומרת כן. ואיך שאתם מתרחקים היא שואלת, `שניה, אתה אלי, חבר של קובי, נכון?`, ואין לכם מושג מה היא רוצה, `לא` אתם אומרים לה, `אה, סליחה, טעיתי. מי אתה בכלל?` היא מביטה בכם. תחשבו איזה מושלמת היא, איזה סנטר, ידיים, רגליים, אמאל`ה, `סתם מישהו שהתאהב בך` אתם אומרים בשיא הטבעיות, אתם יודעים שהכי טוב זה להיות טבעיים, שלא משנה מה אתם תמיד צריכים להגיד את האמת, לחשוף רגשות, בלי משחקים בלי כלום, תדמיינו שהיא מביטה בכם, יש לה כזה מבט של גועל על הפנים, `איכסה` אתם שומעים אותה אומרת בלחש, `מה?` אתם מתפלאים, `מה פתאום, מה אתה - איזה סוטה?` היא שואלת אתכם. תדמיינו שאתם פשוט אוהבים אותה, תדמיינו, ווואו. אתם אוהבים אותה, אבל תדמיינו, שכמה שאתם אוהבים היא לא אוהבת. תקלטו, תקלטו איך היא נרתעה מכם. `מה, לא תצאי איתי` אתם שואלים, `בחיים שלי לא, גם אם תיהיה הגבר האחרון עלי אדמות ואני אצטרך או למות או להיות איתך, ואפילו בלי מין, סתם להיות איתך`, ככה, ככה היא אומרת לכם, תדמיינו שנשבר לכם הלב. תדמיינו איך הכל קרס תוך שניה. תחשבו איזו אכזבה, כשלון, ביזיון. אחחח. כואב הלב. תדמיינו שאתם נגשים אליה, פנים אדומים והמון דמעות, `אבל אני אוהב אותך` אתם תגידו, `לך לך יא סוטה, אונס אונס` היא תצעק לכם בפנים, תדמיינו איזו יפה היא, ברונטית עם עיניים ירוקות, עור לבן-לבן ולב חם-חם, `אין סיכוי?` אתם תשאלו, `אין סיכוי` היא תגיד, תדמיינו שאתם פשוט, הממ, שליף כזה, בום, טיק-טיק-טק, תדמיינו שאתם מוצאים סכין, חותכים אותה, מורידים לה את הראש, שמים בתוך צנצנת, מוספים פורמלין, שזה חומר משמר, יופי, יופי, נושקים לפיה הענוג והלבן, `אני אוהב אותך` אתם לוחשים, ואחר כך חזרתם הבייתה בשביל לתלות אותה ליד הוואזה שאמא נתנה והפסל האינדיאני המכוער. דמיינתם? וואלה, תאמינו לי, כולכם, אבל כולכם, חולים.
