תהום.
העלים הירוקים עפים, נדים ברוח והשמיים נצבעו הבוקר בתכלת בהירה, אך כל מה שמסוגלת אני לראות הוא שיח זחוח וענן כבד בקצה שמיים המבשר את בוא הסערה. אני מביטה החוצה, אל עולם החטאים. עולם עצוב, כהה, עמום, שחור והוא אומר לי "בואי!" ותופסני בכרס שודדים ולא נותן לברוח, למצוא טיפה של אור. ואני צורחת, מתחננת שיפסיק בי להלום. ואת גבי חורשת צמרמורת מפחידה. מנסה להאחז עם ציפורניי בסף התהום ולא מוצאת אף שביב זעיר של תקווה. ואני נופלת לחור שחור ולא רואה דבר. נוחתת בחוזקה על הקרקע המחוספסת, הקשה. הכאב חותך בבשרי וגופי מתמלא בדם הקר, נשמתי פורסת כנפיה, עוזבת גופי, משוחררת, רגועה.
העלים הירוקים עפים, נדים ברוח והשמיים נצבעו הבוקר בתכלת בהירה, אך כל מה שמסוגלת אני לראות הוא שיח זחוח וענן כבד בקצה שמיים המבשר את בוא הסערה. אני מביטה החוצה, אל עולם החטאים. עולם עצוב, כהה, עמום, שחור והוא אומר לי "בואי!" ותופסני בכרס שודדים ולא נותן לברוח, למצוא טיפה של אור. ואני צורחת, מתחננת שיפסיק בי להלום. ואת גבי חורשת צמרמורת מפחידה. מנסה להאחז עם ציפורניי בסף התהום ולא מוצאת אף שביב זעיר של תקווה. ואני נופלת לחור שחור ולא רואה דבר. נוחתת בחוזקה על הקרקע המחוספסת, הקשה. הכאב חותך בבשרי וגופי מתמלא בדם הקר, נשמתי פורסת כנפיה, עוזבת גופי, משוחררת, רגועה.
אסמח מאוד לשמוע תגובות ולהגיב.. נחמד פה
