תהיה או משהו..
לפני כחודש וחצי, קיבלתי חונך במסגרת המכללה שלי, בחור ממש מיוחד. מסיבה שאינה נהירה לי, קשה לי להוציא אותו מקו המחשבה שלי. מה גם, שהמחשבה שלא אפגוש בו שוב, עכשיו לאחר שהחונכות נסתיימה, מאפירה לי קצת את היום. אני חושבת שאני אדם עם שתי רגליים על הקרקע, ומשתדלת שלא לתת למקרים כמו אלה להביא אותי לידי הרהור יתר, אך מדוע אני מרגישה שאני עלולה להחמיץ משהו ממש טוב הפעם? בכל מקרה.. בעבר התחלתי עם מישהו, דבר שהוביל לקשר ידידותי ותו לא.. האם רוב הגברים נרתעים מנשים שעושות את הצעד הראשון? מה אתן/אתם הייתם/הייתן עושים/עושות? תודה!
לפני כחודש וחצי, קיבלתי חונך במסגרת המכללה שלי, בחור ממש מיוחד. מסיבה שאינה נהירה לי, קשה לי להוציא אותו מקו המחשבה שלי. מה גם, שהמחשבה שלא אפגוש בו שוב, עכשיו לאחר שהחונכות נסתיימה, מאפירה לי קצת את היום. אני חושבת שאני אדם עם שתי רגליים על הקרקע, ומשתדלת שלא לתת למקרים כמו אלה להביא אותי לידי הרהור יתר, אך מדוע אני מרגישה שאני עלולה להחמיץ משהו ממש טוב הפעם? בכל מקרה.. בעבר התחלתי עם מישהו, דבר שהוביל לקשר ידידותי ותו לא.. האם רוב הגברים נרתעים מנשים שעושות את הצעד הראשון? מה אתן/אתם הייתם/הייתן עושים/עושות? תודה!
