לאו דווקא לא נשקפת סכנה אמיתית
אחי נוסע כמו מטורף בכביש. חושב שבגלל שהוא לא גר בארץ יכול לעשות פה מה שהוא רוצה כשהוא מבקר. הוא טס, עוקף מכוניות בשיא המהירות,מראה לי כיצד פונים בתשעים מעלות (הרמת הנדברקס והכל) והכל כאשר הוא יודע,ובמיוחד אני שעל רגע הוא עלול להיכנס באיזה רכב שיחליט שלא בראש שלא לדרוס חתולה וידפוק ברקס. הסכנה הייתה ברורה, היו לי רגעים של פחד, אבל פחד עם חיוך. בוא נגיד, שכשירדתי מהאוטו היה לי אנרנלין מטורף ולא הפסקתי לחייך (כי זה היה טוב),אבל אני לאחושבת שהסכנה לא הייתה ממשית בשבילי. הסכנות היו לי ברורות,וזה היה סוג של פחד שצוחקים ממנו,ואיכשהו נהנים ממנו, אבל למרות שהסכנה הייתה ממשית, זה עשה לי טוב בסופו של דבר. ואם אתם אומרים שאנדרנלין לפעמים גם עושה לא טוב (דבר שלא ידעתי), אז זה באמת מוזר למה לפעמים זה טוב לנו ולפעמים זה לא.