תהיות בגרוש.

[יערה אלרואי1]

תהיות בגרוש.

מה, לעזאזל, אנחנו מחפשים? למול הסטיגמה של הגבר האידיאלי, הרגיש, הנחמד ובעל היופי המלאכי, כולנו מחפשות את המאנייקים עם הפירסינג שיורידו לנו סטירה מצלצלת. מול הבחורה המושלמת, העדינה, המצחיקה ואופת העוגיות, כולנו מחפשים את הכוסית השוביניסטית שתחזיק אותנו חזק בביצים. אנחנו, כולנו, אומרים שאנחנו מחפשים דבר אחד; אבל העובדות בשטח מספרות אנחנו מחפשים משהו שונה לחלוטין. הוא צריך להיות שונה מאיתנו, או שהוא צריך להיות זהה לנו? אני חושבת שכל הפעילות הרבייתית שלנו מונעת מאיזשהו מנגנון פנימי של הרס עצמי. אנחנו פשוט לא אמורים למצוא את הנפש התאומה שלנו. אף אחד לא ייעד אותנו להיות מאושרים. אולי אדם מאושר מידי חי מעל לממוצע, ואם כל הזקנים היו חיים מעל לממוצע, היה לוקח להם מלא זמן למות ולא היה מקום לתינוקות? תוכתנו לכישלון רומנטי כדי למנוע את היכחדות המין האנושי. מסקנה- שווה להישאר בבית. מה אתם מחפשים? ולעומת זאת (ובעצם גם הרבה יותר מעניין), מה אתם מוצאים? ומה זה אומר עליכם? (נ.ב- היי, אני יערה, בת 17 וחצי מגדרה ומוטרדת מידי בשביל ללכת לישון.)

 

[אניהואאני]

מה נשמע יערה?

פעם שמעתי, ואני לא עומד מאחורי זה , שאהבה מבחינה אבולוציונית היא בעצם התיאום הטוב ביותר להבאת צאצאים חזקים שישרדו טוב יותר. ואיך נדע מיהו התיאום הטוב ביותר לזיווג? לפי תכונות ומראה חיצוני, כאשר התיאום מוחלט כאן בשיתוף עם האלמנט החברתי סוציולוגי . כלומר אם בחברה מסוימת (לדוגמת חברת בני נוער) כוח( שנרצה שיועבר לצאצאינו) נתפס ע"י פירסינג , עישון , צורת דיבור מסויימת וכו', לפי התאוריה הזו "נמשך" לאותן תכונות כי כביכול תכונות אלו יביאו צאצאים חזקים יותר (פעם כוח היה נתפס נגיד כיכולת לצוד היטב , היום זה פשוט שונה - זה העיקרון). למען האמת , אני לא כל כך בטוח בזה . אני מאמין שיש שילוב הרבה יותר מורכב של חינוך והשפעות רבות של הורים, סביבה , טלוויזיה וכו' וכו'. אני אישית לא מי יודע מה נמשך ל"ביצ'ית" , ואני מסתובב גם כשלא בתוך יחסים עם בנות רגועות ו"עדינות" לדבריך.

 

[Mahamudra]

אמממ .... זה נכון........

אבל חלקית מבחינת לחפש ... אני לא מחפשת כי כבר מצאתי, מה מצאתי!?!? אני לא מאמינה בדבר הזה של נשמה תאומה אני מאמינה שאם אוהבים אז אוהבים מה שכן אני יכולה להגיד שאנחנו דיי מתאימים מבחינת האופי (דבר שלא תמיד טוב כי שנינו ממש עקשנים ככה ש....) עוד דבר שאני חייבת לומר זה שאני לא מסוגלת ליהיות חברה של מישהו שאין לנו סיגנון מוזיקה משותף נשמע דבילי אני יודעת .. אבל זה סוג של דפקה אז אפשר לומר שאני אישית לא מחפשת את הילד הרע או את החמוד רגיש מצחיק.. אני מטבעי סוג של אואטסידרית אז ככה שאני יותר אוהבת את הטיפוס המוזר שאף אחד לא מבין ומכאן נובע שהדבר זמוביל אותי תמיד כשאני בחיפושים הוא המוזיקה. אני ממש לא אוהבת שמתייחסים אליי כאילו אני הרכוש של מישהו למרות שכל אחת אוהבת את המאצ'ואיות הזאת שמפגינים כלפיה

 

[בארבאבא]

לא מאמינה בנפש תאומה.

אבל אני עדיין חושבת שהגישה שלך פסימית מעט. באמת שווה להשאר בבית ולא להכיר? אנחנו אחראים לאושר של עצמנו.בעיקר אנחנו. החברה שלנו כבר לא רומנטית ואוהבת כמו פעם,היום מעדיפים להשיג סקס מהיר על אהבת עולמי עד. לא כולם כאלה,כמובן.אבל ככה אני רואה את המצב היום.. ושוב,שאף אחד מאיתנו פה לא יתייאש ויפסיק לחפש אחר אהבה.יש גם את זה! והיי יערה,אני ליאת. מה קורה?

 

[Dragonaut]

ובכן, זה היה לפני כמעט שנה.

ישבתי עם שני חברים טובים שלי בפאב השכונתי. השיחה התגלגלה, ויצא שכל אחד מגדיר באופן מדויק את הבחורה האידיאלית בשבילו. הייתי אחרון בסבב; את האידיאל שלי דאגתי להגדיר כבר לפני שנים. כבר תקופה ארוכה שאני יודע בדיוק מה אני רוצה. אז אני פורס בפניהם את התמונה הכללית, איך הייתי רוצה שתיראה, תתנהג, תשתה, תשמע, הכל. כל פרט קטן. וככל שאני מדבר, כך היא נשמעת פחות ופחות מציאותית. ימים בודדים אחרי הלילה הנ"ל, פגשתי אותה. מישהו לקח את ה'רשימה' שלי, והפך אותה למציאות. כל פרט קטן, היה שם. לפני אותה שניה בה נחתו עיניי עליה, דגלתי בדעתך. אידיאל הוא רעיון לא מציאותי, בסוף כולם מתפשרים, או מתים לבד. אלה האופציות שלנו. אנחנו ביחד. אנחנו אוהבים. יש לי את המזל להגדיר את עצמי כבן זוגה של התגלמות האידיאל שלי. היא מושלמת מבחינתי, מכילה כל פרט קטן עליו חשבתי לפני כשלוש שנים. זה אפשרי. גם אם היא תלך, בשלב כזה או אחר, אוכל לחיות בידיעה שהיא שם, קיימת. היא הייתה שלי, אני הייתי שלה. זו גם ההגדרה שלי לאושר. באותה תקופה, חשבתי שגם אושר הוא רעיון חמקמק שלא באמת ניתן להשיג. כיום, אני יכול לומר בביטחון מלא- אני מאושר. נעשה מאושר יותר מיום ליום. אז כן, הכל אפשרי. אני מודע לכך שזה עניין של מזל, הכל מושתת על הסתברויות. אבל בסוף זה מצליח. לא להרים ידיים.