תהיות והרהורים לקראת יום הכיפורים...

תהיות והרהורים לקראת יום הכיפורים...

יום הכיפורים, כשמו כן הוא- יום כפרת עוונות. נאמר "ועיניתם את נפשותיכם". ואכן, צום (=התענית) יום הכיפורים מצליח ללכד באמצעותו רבים- דתיים וחילוניים כאחד. ואני תוהה... מהותו של היום היא עשיית חשבון נפש, שבעקבותיה ישנה האדם את התנהגותו. האדם צם בתפילה אל אלוהים בכדי שיסלח על עוונותיו ויכפר על עליהם, מתוך התחייבות שלא לשוב ולחטוא בהם. רבים האנשים הצמים ביום הזה, פוקדים את בתי הכנסת ובפיהם תפילה לאלוהים... ומה קורה ביום שאחרי? אני תוהה... אני קוראת את דבריו של ירמיהו הנביא, המוכיח את העם המתפלל בדבקות במקדש ומקריב קורבנות, מתוך אמונה כי בכך הוא מרצה את אלוהיו ופותח עמו "דף חדש" ונקי ומיד לאחר שהוא יוצא מבית המקדש, שב העם לסורו וחוטא כהרגלו: "הַמְעָרַת פָּרִצִים, הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו"?! (ירמיה ז', 11) כך זועק הנביא- הפכתם את מקדשי למעין "מערת פריצים"- מערה בה פורעי חוק מחפשים מסתור והגנה מפני השלטונות. כך גם אתם, מאמינים כי עצם בואכם אל המקדש, תפילותיכם והקרבת הקורבנות, ימחקו את חטאיכם, כך שתוכלו לצאת מבית המקדש ולשוב אל התנהגותכם הסוררת. האם צום יום הכיפורים לא הפך להיות, עבור רבים, כאותה "מערת פריצים" עליה מדבר ירמיהו? הנביא ישעיה מוכיח את העם על-כך שהם צמים לה' לכאורה בתפילה ובכניעה, אך בד בבד ממשיכים בהתנהגותם החוטאת. הנביא פונה אליהם, בשם ה', ומכריז: "הֲלוֹא זֶה, צוֹם אֶבְחָרֵהוּ..." (ישעיה נ"ח, 6), ומתאר בפניהם את ההתנהגות הרצויה, שבלעדיה אין צומם ותפילותיהם יתקבלו בפניו. ומה אתכם? האם יום כיפור אכן מחולל דבר-מה בלבבותיכם, אשר יש לו ביטוי בהתנהגות אחרת, שונה מזו בה נהגתם יום או יומיים קודם לכן? האם ביום שאחרי, אתם אכן חדלים מאותם חטאים, אותם אתם עושים/עשיתם במודע? מהו ערכו האמיתי של יום הכיפורים עבורכם? גמר חתימה טובה לכולנו, גילת א.
 
חומר למחשבה..

יום כיפור הוא אכן יום שנחשב דתי,ואנו צמים כדי לכפר על עוונותינו,אך לפי דעתי(או בשבילי יותר נכון) מטרת יום הכיפורים היא לעשות חשבון נפש עם עצמך,יום כיפור לא יגרום לאנשים להיות צדיקים פיתאום אבל זה בהחלט יום שנותן לך הזדמנות לעשות חשבון נפש,וזהו מן יום איזון , שגורם לך לסרוק לאחור את השנה שעברה לחשוב איפה היית בסדר ואיפה לא ואיך תנהג מעתה והלאה,ולכן אחרי הצום אתה לאחר ההירהורים והמסקנות,אז אולי זה עונה לתשובה שלך אם אחרייום כיפורכולנו חוזרים לדרכנו "הסוררת" .נכון שאפשר לעשות את זה בכל יום רגיל אבל עצם העובדה שמכריזים על יום כזה,יש לגיטימציה לכך. בעניין הצום,מעבר לערך הדתי. אני חושבת שזה נותן גם גבולות,אתה מציב לעצמך גבולות ,דבר שלא עושים ביום רגיל(לא בסדר גודל כזה) וזה מחזיר אותך למציאות,מזכיר לך מאיפה באת,כי בחיים שלנו המודרנים אנו חיים לרוב ללא גבולות,מונעים מדחפים,אזיום אחד בשנה אנו(חלקנו) שולטים בדחף ,אני חושבת שזה מחזק אותך.
 
לקראת תום יום צום

אני עצמי מתקשה לחשב את נפשי דווקא ביום הכיפורים. מחזור חיי איננו, לא פעם לצערי, מחזור החיים היהודי-מסורתי. על כן אינני צם. הילדים מחשלים את כישורי הרכיבה שלהם, שהרי אין יום אחר בשנה שבו הכביש שייך להם. כל כך הרבה יתרונות של שקט ועומק ביום הנורא הזה. תודה עננית על השאלות הנוקבות. דרוש יום כעיפור שלם לחשוב עליהן. שנעשה שנה טובה ישראל
 
למעלה