Justin Angel
New member
תהיות והרהורים על אימבולק. א'
אימבולק הוא החג שבו הפרות ההרות מתחילות להניק חלב. החג מוקדש לבריג'יד, פטרונית הפייטנים. אימבולק אחרי שהנצרות באה לאירלנד נקרא קדנלמאס או "מיסת הנרות". אימבולק הוא אחד מארבע החגים הקלטים החשובים... *ג'סטין נרדם* אזהרה: אין זהו מאמר פאגאני שחוזר על הרוטינה הפאגאנית שנאמרת בחגים כמס שפתיים על כל הידוע על אותו חג ומנהגיו. ישנה סכנה שראשים קטנים יתפוצצו, ולכן יש צורך בהגדלת ראש. אני לא לוקח שום אחריות אם הראש הקטן של מישהו מתפוצץ, וכמו כן לא אשלם חשבונות ניקוי או פסיכולוג. -------------------------------------------------------------------- בריג'יד , ברִיד, ברייד, פפראייד, ברישאִי, או בכל שם אחר היא האלה מרוממת בריג'יד! אשת ידע וחוכמה היא! היא אימנו המאמצת! בריג'יד מאירלנד, ברייד מסקוטלנד, פפראייד מוולש, ברישאי מאי מַאָן, מהשורש בסנקריסטית "בריהאטי" שמשמעו "מרוממת" ומהשילוב "בראו-איגיד" שמשמעו "חץ בוער". כל-כך הרבה מילים שלא תופסות קלות את האלה הנפלאה הזאת. קורמק מק'קוילנאיין אמר על בריג'ד שהיא אלה שמשוררים מעריצים, ודיבר על אחיותייה בשם בריג'יד שאחת מהן רופאה לכל מחלה והשנייה מומחית באומנות הנפחות. שלוש אחיות בשם בריג'יד שבמקרה מקורן באירלנד ובמקרה שולטות בתחומים שונים? אני לא סבור שכך. אני מעדיף לחשוב שמדובר בשלושה היבטים של אותה אלה, וכך הגעתי לטריאדה הזאת: "שלושה היבטים לבריג'יד: מרפאת כל מחלה, מחשלת כל כלי-מתכת, ומוזה לכל יצירה". אך אין הטריאדה שלמה ואין בריג'יד סתם סופר-וומאן (SuperWoman), ואכן בכך עומדת מילת המפתח: אישה. כשהנצרות הגיעה לאירלנד הייתה בריג'יד אחת מהאלות החשובות ביותר. אנו למדים זאת מכך שעד ימינו ובעיקר עד תחילת המאה בכל רחבי העולם הקלטי נחגג "יומה של בריג'יד" שבאה היו מסורות-עם נוצריות שלא היו מביישות שום טקס פאגאני ובה הוזמנה בריג'יד לכל בית. כה אדירה הייתה האהבה, הכבוד והאמונה שרכשו הקלטים לבריג'יד שסירבו להיפרד ממנה גם אם בו הנצרות היא נשארה. נאמר עליה שהיא הייתה המיילדת של ישוע הצלוב וניתן לה תואר קדושה. בניגוד לכל "הכללים" של הנצרות, אישה נעשתה לקדושה! מאוחר יותר הומצאו סיפורים ואגדות על כיצד מחדל כזה קרה, אבל הכל ידעו שהקלטים לא יוותרו על האמא שלהם. ובנקודה זו אנו מוצאים את החלק החסר של הטריאדה שלנו, את הפתיח, את מהות הטריאדה. אנו רואים שאין בריג'יד עוד אלה כלל-קלטית מגניבה, אלא היא האלה האם של הקלטים. הביטו נא על תחומייה של אותה אלה מופלאה, היא מעורבת בכל אותם תחומי החיים שבה אמא מעורבת בחיי ילדיה. היא נותנת להם כלים להתמודד עם האלה, היא מחזקת את גופם שהם חולים והיא נותנת להם כוח להתמודד עם החיים. בריג'יד היא אלה של שלושה תחומים אשר לכאורה אין ביניהם שום קשר, הרי מהו הקשר בין הנפח, המשורר ובין הרופא? אבל בארצות הקלטיות זה היה תפקידה של האם לדאוג לאותם דברים, לחזק את ידיי ילדיה ולשמור על מפגע. ושוב נגענו בנקודה חשובה באישיותה של בריג'יד! כאמא היא שומרת על ילדיה כנגד כל דבר. "לא אהרג, לא איפצע / לא איאבד, לא אקולל / וכוחי לא יעזבני" (מתוך שיכתוב פאגאני לקרמינה גלאדיקה, מזמור למקורות כוחה של בריג'יד). נאמר על הקדושה בריג'יד שהיא נולדה בסף הדלת, מקום בין עולמות, מקום שאינו בפנים ואינו בחוץ, מקום שגדוש ועמוס בכוחו של העולם האחר. אותה לידה שאינה במקום, המשיכה ומייצגת את כוחו של העולם האחר בגרעינה של בריג'יד. אז לאור עובדות אלו הבא נבוא ונשכתב את הטריאדה שלנו: "שלושה היבטים לאלה בריג'יד אשר שומרת על ילדיה: מרפאת כל מחלה, מחשלת כל כלי-מתכת, ומוזה לכל יצירה". אז מה אמרנו על בריג'יד? היא אמא, היא אלה, היא שומרת על ילדיה. אבל לא אמרנו דיו! בכדי להבין יותר טוב את מהותה של בריגי'ד יש להגיד ולהזכיר את אותו טקס\חגיגה\יום נוצרי ביומה של בריג'יד. והפעם בסקטולנד. בסקוטית "לאִי פאִיַיל בהראיִיְד" ובתרגום "הערב של בריג'יד". באותו ערב נערות לא נשואות לבשו לבן ושיערן שאינו אסוף התנופף ברוח בזמן התהלוכה שהייתה בעיר\כפר. אותה נערה שמייצגת טוהר ונעורים, הכינה דמות נשית מקלחי תירס וקישטה אותה בצדפים צבועים ואבנים טובות וצבעוניות. קריסטל אחד נוצץ במיוחד ייצג את חזרת האור והוא מוקם מעל ליבה של הדמות ונודע בשם "הכוכב המכוון של בריג'יד". במהלך התהלוכה ביקרו הנערות בכל בית בעיר\כפר ואותו בית נתן מחווה לבריג'יד בצורה של מתנה לאותה נערה. אמהות נתנו לנערות חמאה, עוגות בָאַנוּק או גניבה, ונערים צעירים נתנו הוכחות לאהבתם כגון זרי פרחים או קריסטלים. בסעודת בריג'יד ביום לאחר מכן היו שירים, ריקודים ובכלליות שימחה רבה. אפשר גם לשים לב לטקס שערכו שני אמהות בכל בית. הן סידרו את המיטה והשכיבו בה את הדמות הנשית, ניגדו למפתן הדלת והאמא הראשונה דיקלמה לחשכה "מיטתה של ברייד מוכנה", השנייה שעמדה מאחוריה השיבה "הבא תבוא ברייד. ברייד רצויה בבית זה.", והראשונה שוב דיברה "ברייד, ברייד, בואי פנימה, מיטתך מוכנה. שמרי בית זה." זהו היה החג היחידי מבין ארבעת החגים החקלאים שנחגג ברובו בתוך הבית הקלטי ליד האש אשר באח. עכשיו, עד כמה שאפשר לעשות רומנטיקה לעובדה הזאת, הסיבה היא ברורה לכל מי שמוכן להוציא את הראש מהדלת: ממש ממש ממש קר בחוץ. לא רק שממש ממש קר, הכל מכוסה בשלג. לא רק שהכל מכוסה בשלג, יש גם סופות רוב הזמן. ולא רק שיש סופות רוב הזמן, יש כבר נטיפי קרח על נטיפי הקרח שיורדים לך מהאף. אז לכו אתם תחגגו במינוס חמש מעלות ותשירו בשדות החצי-קפואים חצי-חרושים בזמן שאתם כבר לא מרגישים את האף, האצבעות או בכלל שום דבר אחר. אבל באמת מאותה מסורת של להישאר בתוך הבית נוצר חג שהוא ברובו מתרכז באספקטים הנשיים של החיים. דיברנו על היבט הנערה הצעירה, על האמא (ואל תדאגו, עוד נדבר על זה די והותר) ונדבר גם על היבט הזקנה. מה הקשר של האשה הזקנה לעת הלידה? הרי אימבולג זהו הזמן שבו קרני השמש הראשונות שוברות את הקרח, שהימים מתארכים, שהפרות ההרות מתחילות להניק ושבו מתחילים לחרוש את השדות. הקשר לחלק הזה במעגל החיים הוא ברור מאליו, שבירת החורף מהווה נקודה שבין זקנה לבין ילדות. קַאליאַרךְ היא הזקנה של החורף שעברה בתחילתו של החורף עם מטה קסם שעשוי מתשע העצים הקדושים והקפיאה את השדות הירוקים. ועכשיו תורה לוותר ולעזוב ולפקח את הלידה של האביב. רק דרך אותו ניסיון חיים מרובה יכול האביב להיוולד בצורה כל-כך מושלמת מחדש. אך בזמן שבארצות האירופאיות הקרות זהו עדיין זמן של רוחות עזות, קפור וגשמים, בארצינו יש בעיקר גשמים. גשמים שמחיים את האדמה שבמהלך חודשי הקיץ מתה ברובה. בארצנו תפקידה של הזקנה שמייצגת את השנה שהבשילה היא להשתמש בחוכמת החיים שלה להוריד גשמים וליצור תנאים שבהם חיים חדשים יכולים לפרוח ולשגשג. נחזור שוב לטריאדה שלנו ונתקנה בפעם האחרונה: "שלושה היבטים לאלה בריג'יד אשר מטפחת ושומרת על ילדיה ומחייה אדמותיהם: מרפאת כל מחלה, מחשלת כל כלי-מתכת, ומוזה לכל יצירה".
אימבולק הוא החג שבו הפרות ההרות מתחילות להניק חלב. החג מוקדש לבריג'יד, פטרונית הפייטנים. אימבולק אחרי שהנצרות באה לאירלנד נקרא קדנלמאס או "מיסת הנרות". אימבולק הוא אחד מארבע החגים הקלטים החשובים... *ג'סטין נרדם* אזהרה: אין זהו מאמר פאגאני שחוזר על הרוטינה הפאגאנית שנאמרת בחגים כמס שפתיים על כל הידוע על אותו חג ומנהגיו. ישנה סכנה שראשים קטנים יתפוצצו, ולכן יש צורך בהגדלת ראש. אני לא לוקח שום אחריות אם הראש הקטן של מישהו מתפוצץ, וכמו כן לא אשלם חשבונות ניקוי או פסיכולוג. -------------------------------------------------------------------- בריג'יד , ברִיד, ברייד, פפראייד, ברישאִי, או בכל שם אחר היא האלה מרוממת בריג'יד! אשת ידע וחוכמה היא! היא אימנו המאמצת! בריג'יד מאירלנד, ברייד מסקוטלנד, פפראייד מוולש, ברישאי מאי מַאָן, מהשורש בסנקריסטית "בריהאטי" שמשמעו "מרוממת" ומהשילוב "בראו-איגיד" שמשמעו "חץ בוער". כל-כך הרבה מילים שלא תופסות קלות את האלה הנפלאה הזאת. קורמק מק'קוילנאיין אמר על בריג'ד שהיא אלה שמשוררים מעריצים, ודיבר על אחיותייה בשם בריג'יד שאחת מהן רופאה לכל מחלה והשנייה מומחית באומנות הנפחות. שלוש אחיות בשם בריג'יד שבמקרה מקורן באירלנד ובמקרה שולטות בתחומים שונים? אני לא סבור שכך. אני מעדיף לחשוב שמדובר בשלושה היבטים של אותה אלה, וכך הגעתי לטריאדה הזאת: "שלושה היבטים לבריג'יד: מרפאת כל מחלה, מחשלת כל כלי-מתכת, ומוזה לכל יצירה". אך אין הטריאדה שלמה ואין בריג'יד סתם סופר-וומאן (SuperWoman), ואכן בכך עומדת מילת המפתח: אישה. כשהנצרות הגיעה לאירלנד הייתה בריג'יד אחת מהאלות החשובות ביותר. אנו למדים זאת מכך שעד ימינו ובעיקר עד תחילת המאה בכל רחבי העולם הקלטי נחגג "יומה של בריג'יד" שבאה היו מסורות-עם נוצריות שלא היו מביישות שום טקס פאגאני ובה הוזמנה בריג'יד לכל בית. כה אדירה הייתה האהבה, הכבוד והאמונה שרכשו הקלטים לבריג'יד שסירבו להיפרד ממנה גם אם בו הנצרות היא נשארה. נאמר עליה שהיא הייתה המיילדת של ישוע הצלוב וניתן לה תואר קדושה. בניגוד לכל "הכללים" של הנצרות, אישה נעשתה לקדושה! מאוחר יותר הומצאו סיפורים ואגדות על כיצד מחדל כזה קרה, אבל הכל ידעו שהקלטים לא יוותרו על האמא שלהם. ובנקודה זו אנו מוצאים את החלק החסר של הטריאדה שלנו, את הפתיח, את מהות הטריאדה. אנו רואים שאין בריג'יד עוד אלה כלל-קלטית מגניבה, אלא היא האלה האם של הקלטים. הביטו נא על תחומייה של אותה אלה מופלאה, היא מעורבת בכל אותם תחומי החיים שבה אמא מעורבת בחיי ילדיה. היא נותנת להם כלים להתמודד עם האלה, היא מחזקת את גופם שהם חולים והיא נותנת להם כוח להתמודד עם החיים. בריג'יד היא אלה של שלושה תחומים אשר לכאורה אין ביניהם שום קשר, הרי מהו הקשר בין הנפח, המשורר ובין הרופא? אבל בארצות הקלטיות זה היה תפקידה של האם לדאוג לאותם דברים, לחזק את ידיי ילדיה ולשמור על מפגע. ושוב נגענו בנקודה חשובה באישיותה של בריג'יד! כאמא היא שומרת על ילדיה כנגד כל דבר. "לא אהרג, לא איפצע / לא איאבד, לא אקולל / וכוחי לא יעזבני" (מתוך שיכתוב פאגאני לקרמינה גלאדיקה, מזמור למקורות כוחה של בריג'יד). נאמר על הקדושה בריג'יד שהיא נולדה בסף הדלת, מקום בין עולמות, מקום שאינו בפנים ואינו בחוץ, מקום שגדוש ועמוס בכוחו של העולם האחר. אותה לידה שאינה במקום, המשיכה ומייצגת את כוחו של העולם האחר בגרעינה של בריג'יד. אז לאור עובדות אלו הבא נבוא ונשכתב את הטריאדה שלנו: "שלושה היבטים לאלה בריג'יד אשר שומרת על ילדיה: מרפאת כל מחלה, מחשלת כל כלי-מתכת, ומוזה לכל יצירה". אז מה אמרנו על בריג'יד? היא אמא, היא אלה, היא שומרת על ילדיה. אבל לא אמרנו דיו! בכדי להבין יותר טוב את מהותה של בריגי'ד יש להגיד ולהזכיר את אותו טקס\חגיגה\יום נוצרי ביומה של בריג'יד. והפעם בסקטולנד. בסקוטית "לאִי פאִיַיל בהראיִיְד" ובתרגום "הערב של בריג'יד". באותו ערב נערות לא נשואות לבשו לבן ושיערן שאינו אסוף התנופף ברוח בזמן התהלוכה שהייתה בעיר\כפר. אותה נערה שמייצגת טוהר ונעורים, הכינה דמות נשית מקלחי תירס וקישטה אותה בצדפים צבועים ואבנים טובות וצבעוניות. קריסטל אחד נוצץ במיוחד ייצג את חזרת האור והוא מוקם מעל ליבה של הדמות ונודע בשם "הכוכב המכוון של בריג'יד". במהלך התהלוכה ביקרו הנערות בכל בית בעיר\כפר ואותו בית נתן מחווה לבריג'יד בצורה של מתנה לאותה נערה. אמהות נתנו לנערות חמאה, עוגות בָאַנוּק או גניבה, ונערים צעירים נתנו הוכחות לאהבתם כגון זרי פרחים או קריסטלים. בסעודת בריג'יד ביום לאחר מכן היו שירים, ריקודים ובכלליות שימחה רבה. אפשר גם לשים לב לטקס שערכו שני אמהות בכל בית. הן סידרו את המיטה והשכיבו בה את הדמות הנשית, ניגדו למפתן הדלת והאמא הראשונה דיקלמה לחשכה "מיטתה של ברייד מוכנה", השנייה שעמדה מאחוריה השיבה "הבא תבוא ברייד. ברייד רצויה בבית זה.", והראשונה שוב דיברה "ברייד, ברייד, בואי פנימה, מיטתך מוכנה. שמרי בית זה." זהו היה החג היחידי מבין ארבעת החגים החקלאים שנחגג ברובו בתוך הבית הקלטי ליד האש אשר באח. עכשיו, עד כמה שאפשר לעשות רומנטיקה לעובדה הזאת, הסיבה היא ברורה לכל מי שמוכן להוציא את הראש מהדלת: ממש ממש ממש קר בחוץ. לא רק שממש ממש קר, הכל מכוסה בשלג. לא רק שהכל מכוסה בשלג, יש גם סופות רוב הזמן. ולא רק שיש סופות רוב הזמן, יש כבר נטיפי קרח על נטיפי הקרח שיורדים לך מהאף. אז לכו אתם תחגגו במינוס חמש מעלות ותשירו בשדות החצי-קפואים חצי-חרושים בזמן שאתם כבר לא מרגישים את האף, האצבעות או בכלל שום דבר אחר. אבל באמת מאותה מסורת של להישאר בתוך הבית נוצר חג שהוא ברובו מתרכז באספקטים הנשיים של החיים. דיברנו על היבט הנערה הצעירה, על האמא (ואל תדאגו, עוד נדבר על זה די והותר) ונדבר גם על היבט הזקנה. מה הקשר של האשה הזקנה לעת הלידה? הרי אימבולג זהו הזמן שבו קרני השמש הראשונות שוברות את הקרח, שהימים מתארכים, שהפרות ההרות מתחילות להניק ושבו מתחילים לחרוש את השדות. הקשר לחלק הזה במעגל החיים הוא ברור מאליו, שבירת החורף מהווה נקודה שבין זקנה לבין ילדות. קַאליאַרךְ היא הזקנה של החורף שעברה בתחילתו של החורף עם מטה קסם שעשוי מתשע העצים הקדושים והקפיאה את השדות הירוקים. ועכשיו תורה לוותר ולעזוב ולפקח את הלידה של האביב. רק דרך אותו ניסיון חיים מרובה יכול האביב להיוולד בצורה כל-כך מושלמת מחדש. אך בזמן שבארצות האירופאיות הקרות זהו עדיין זמן של רוחות עזות, קפור וגשמים, בארצינו יש בעיקר גשמים. גשמים שמחיים את האדמה שבמהלך חודשי הקיץ מתה ברובה. בארצנו תפקידה של הזקנה שמייצגת את השנה שהבשילה היא להשתמש בחוכמת החיים שלה להוריד גשמים וליצור תנאים שבהם חיים חדשים יכולים לפרוח ולשגשג. נחזור שוב לטריאדה שלנו ונתקנה בפעם האחרונה: "שלושה היבטים לאלה בריג'יד אשר מטפחת ושומרת על ילדיה ומחייה אדמותיהם: מרפאת כל מחלה, מחשלת כל כלי-מתכת, ומוזה לכל יצירה".
