תהיות לגבי מרכז תל אביב

תהיות לגבי מרכז תל אביב

רציתי לציין לשבח כמה עובדות על תל אביב ברשותכם ולשתף אותכם בנוסף -
המחשבה להרחיב את מרכז העסקים הראשי של תל אביב
לכיוון יפו דרומה ואל רמת גן במזרח היא בהחלט תיקון של עוול היסטורי
אחרי שנים של הזנחה .
במקביל להפיכת רחובות שוממים במרכז העיר ( הצפון הישן ) כגון :
רחוב ארלוזורוב ורחוב פנקס לרחובות מסחריים פעילים.
אבל הטעות ההיסטורית של העירייה הייתה הקמת " הגטו של המגדלים "
מימול שכונת בבלי ( שכונת צמרות ) .
 

משה12333

New member
הכביש ניצח את המדרכה. נתיבי האיילון משכו אליהם את כל מרכז

העסקים של ת"א ממרכז העיר למזרחה. כולם רוצים לעבוד ולבלות בסמוך לנתיבי האיילון.

אלה שיכולים להרשות לעצמם (טייקונים), רוצים לגור בסמוך לנתיבי האיילון. כולם נלחמים על כל שטח פנוי שיש ליד האיילון כדי להקים בו מגדלי עסקים עם מקומות בילוי/בתי מלון או כדי להקים בו מגדלי מגורים יוקרתיים לטייקונים.

מגמה זו זהה לכל הערים היום. בפ"ת, למשל, פתיחתה של דרך רבין ופתיחתה של דרך אם המושבות משכו אליהן מגדלי עסקים חדשים ומגדלי מגורים יוקרתיים לצידן.

כך גם בר"ג, עם מתחם הבורסה ששוכן ליד האיילון ובבני-ברק עם מרכז העסקים החדש, הקיים והמתוכנן, ליד דרך אם המושבות.

העלייה ברמת החיים שינתה את אורח החיים במערב בצורה קיצונית. כל אחד יכול להרשות לעצמו רכב פרטי, שכבר לא נחשב כמותרות ולכן כל אחד משתמש ברכב הפרטי לצרכי עבודה, לימודים, בילויים, קניות.

מרכזי הערים הישנים לא מותאמים לעידן הרכב הפרטי ולכן התושבים והעסקים נוטשים אותם לשולי העיר, לקירבת הכבישים הראשיים שמסביבה.
היום, התנועה מקצה אחד של העיר לקצה השני שלה כבר לא מתבצעת דרך הרחובות הישנים של מרכז העיר אלא עוברת בכבישים החדשים שמסביב לעיר. מרכז העיר כבר לא מספק לתושבים שירותים כבעבר ואפילו אגפי העירייה השונים עברו לשולי העיר למגדלים ולקניונים שמאפשרים מקומות חנייה רבים לעובדים ולקהל. כך גם משרדי הממשלה.

בת"א ניתן להבחין במגמה זאת באופן הטוב ביותר כי כל אתר שנבנה בה או ננטש בה הוא אתר בעל חשיבות ארצית ובעל גודל עצום.

סמלי הנטישה בת"א הם מגדל שלום, כיכר אתרים והתחנה המרכזית החדשה.
סמלי הבנייה החדשה הם מגדלי עזריאלי, פארק צמרת ומתחם השוק הסיטונאי הישן.


(בדומה לנתיבי האיילון בת"א, כביש 6 שינה לחלוטין את מפת ישראל. כולם רוצים להיות בקירבתו).

 
זה נשמע עצוב מאוד

בימקום לטייל ולהנות מהליכה ברחוב ,
אז נבלה כל היום בפקקים ובתוך קניונים סגורים.

לגבי שכונת המגדלים ( שכונת צמרות ) -
לפחות יכלו להקים שם מגדלי משרדים עם רחובות מסחריים שמעליהם ישנם גם דירות למגורים, אבל בחרו להקים שם " גטו לעשירים בלבד "
והקיפו את כל השכונה עם חומת ברלין שזה כבר דבר נוראי בפני עצמו .

שים לב משה -
בניגוד אל מדינות המערב אז דווקא במדינות ערביות ישנה מחשבה בריאה של הפחתת השימוש בכלי תחבורה ויותר מחשבה על הליכה ברחוב שזה הכי טוב והכי מועיל עבור כולם !!!.
ודווקא רחובות צפופים וצרים הם גן-עדן עבור הולכי רגל.
אבל כולם היום מדברים רק " ביזנס " אז האיש הקטן הופך להיות " עבד " של הפקקים ושל תאונות הדרכים.

אם כבר הבאת עובדות לגבי מדינתנו המערבית -
אז תדע לך ש-למשל בעיר המבורג בגרמניה רוב הכבישים שם הם "חד-סטריים" ביחד עם מרכז עיר שהוא ברובו מדרחוב להולכי רגל.

ועוד דוגמא -
באוסטרליה רוב בעלי העסקים גרים בצמידות לעסק שלהם וזה דבר שהוא חוסך את העמידה היומיומית בפקקים
 

משה12333

New member
עלייה ברמת החיים נחשבת לדבר עצוב מאד?

יש בתגובתך הרבה טעויות נפוצות:

1. "הפחתת השימוש בכלי תחבורה".
המושג הזה לא קיים במציאות. האנושות מתייחסת היום לרכב הפרטי כחלק בלתי נפרד משיגרת החיים. אם תבחן את המקומות בעולם שבהם יש מערכת ענפה של תחבורה ציבורית עם רכבות תחתיות ורכבות קלות, תגלה שגם אצלם יש פקקים בשעות הבוקר ואחה"צ. הרוב במקומות האלה עדיין משתמשים ברכב פרטי, למרות מערכת תחבורה ציבורית יעילה וזולה.

2. "גטו לעשירים בלבד", "חומת ברלין".
תיאור שרחוק מהמציאות. כל מתחם מגורים ליד כביש ראשי תחום ע"י קירות אקוסטיים גבוהים כדי לאפשר לדייריו שקט. דרך נמיר ונתיבי האיילון גורמים לרעש רב ולכן הוקמו בינם לבין השכונה קירות אקוסטיים גבוהים.

היום, תרבות המגדלים ותרבות מתחמי המגדלים הסגורים משותפות לפשוטי עם ולטייקונים.
המחסור בקרקע מחייב בניית מגדלים. בכל עיר נבנים מתחמים סגורים של מגדלים למגורים, אפילו לדיירים שפונו מבנייני רכבת מתמוטטים.
כל הדיירים משלמים מכיסם לתחזוקת המגדלים והמתחם הסגור שלהם. הדיירים משלמים על ניקיון, שמירה, גינון. דיירים עשירים משלמים גם על תחזוקת מזרקות, תחזוקת בריכות ותחזוקת חדרי כושר שהם החליטו בעצמם להוסיף למתחם שלהם.
המגדלים למגורים ולעסקים הם היום הכרח ולא מותרות.

3. "רחובות צפופים וצרים".
היכן הדיירים יכולים לחנות ברחובות אלה? היכן קהל הלקוחות/המבקרים/המבלים יכולים לחנות ברחובות אלה? היכן המשאיות שפורקות סחורה יכולות לחנות ברחובות אלה? איך המשאיות לחלוקת בלוני גז, לחלוקת מים מינרליים, לאיסוף אשפה, למעבר של דירות, לטיפול בביוב, לטיפול בעמודי חשמל, יכולות להיכנס לרחובות האלה? ואם כבר להיכנס אז איך הן יכולות לא לחסום את כל הרחוב מאחוריהן?
אפילו אוטובוס לא יכול להיכנס לרחובות האלה כי הם תוכננו לרוחב של כרכרות עם סוסים.
רחובות צרים וצפופים מהווים בעיה ולא ברכה. קשה מאד לספק שירותים לדייריהם.

4. "כל היום בפקקים".
אם כולם מתחילים לעבוד וללמוד באותן השעות ואם כולם מסיימים לעבוד וללמוד באותן השעות, אז בשעות הבוקר ואחה"צ יהיו פקקים בכבישים.
לא ניתן לשנות זאת.
ברוב שעות היממה הכבישים ריקים וגם כשיש פקק בשעות הלחץ, הוא עדיין מאפשר לאלפי מכוניות לנסוע דרכו, באיטיות אבל בהתמדה.
הפקקים גם תמיד משתחררים לאחר שעוברים את הגורם שיוצר אותם (מיקום בכביש שבו מס' נתיבים מתכנסים לנתיב אחד ביציאה ממחלף).
הפקקים עדיין עדיפים על פני כל פיתרון אחר של תחבורה ציבורית ולכן הנהגים סובלים אותם.

5. "קניונים סגורים".
בקניונים יש למבלים אבטחה, ניקיון, אוויר נקי, קירור בקיץ, חימום בחורף, הגנה מפני גשם ורוח, חנייה בשפע, שירותים. יש את כל הדברים שאין ברחוב.
הקניונים לא משמשים היום רק לבילויים ולקניות אלא גם לסידורים. סניפי כל הבנקים, מרפאות כל קופות החולים, כל משרדי הממשלה, הדואר, מכוני כושר, בתי ספר פרטיים, עברו מזמן לקניונים.
היום, הקניונים מושכים אליהם קונים/מבלים ולא מרכזי הערים.

6. "בעלי עסקים".
תשאל כל בעל עסק והוא יגיד לך שעסק ללא חנייה ללקוחות שלו הוא עסק מת.


סגנון החיים שאתה מתאר כבר חלף מהעולם. מרכזי הערים היום מבריחים דיירים, קונים ומבלים אל המגדלים והקניונים שנמצאים בשולי העיר.
אפילו שכונות המגורים החדשות שנבנות היום, בשולי העיר, מתוכננות עם מתחמי גנים ובתי ספר בקצה השכונה ועם קניון ביציאה מהשכונה.
זהו עידן הרכב הפרטי.

 
עידוד השימוש במכונית פרטית

בימקום לעודד את הציבור להחליף את הרכב הפרטי בכלי רכב פרטיים אחרים כגון :
" אופניים " אז מעודדים אותם להשתמש בתחבורה ציבורית שהיא צורכת אנרגיה
וגם לוקחת כסף עבור זה .

אז אולי אני מגזים שאני חושב בצורה פרימיטיבית שכזאת ,
אבל אני הרבה יותר " נהנה בקיץ " להסתובב ברחובות מסחריים
אדריכלות מעניינת וגם לעשות דיאטה ! על הדרך ,
מאשר להסתגר בתוך מכונית עם מזגן ועם דלק יקר !
בשביל להכנס לתוך קניון חסר משמעות שהוא בעצמו שורף יותר אנרגיה .
 

משה12333

New member
האדריכלות משרתת את הלקוחות ולא להיפך. אם הלקוחות מדירים

את רגליהם ממרכזי הערים הישנים בגלל אי התאמתם לעידן הרכב הפרטי (תוכננו בתקופת הכרכרות שרתומות לסוסים), גם אדריכל גאון לא יוכל למשוך לקוחות למבנה מסחרי מרשים במרכז של רחובות צרים ללא מקומות חנייה.

הזכרת שריפת אנרגיה. רק במדינות העולם השלישי לא שורפים אנרגיה. האם היית רוצה לחיות ברמת החיים שלהם?

אנחנו כעת שורפים אנרגיה בעת שיחתנו כי תשתית התקשורת צורכת הרבה מאד חשמל. האם ניתן לוותר על צורת תקשורת זאת? אספקת המים לברזים שלנו צורכת הרבה חשמל. האם ניתן לספק מים לכל ברז ללא תשתית אדירה של משאבות ומתקני התפלה? האם מבנה ציבור היום, בכל גודל ולכל מטרה, יכול לשרת היום לקוחות בקיץ הישראלי ללא מערכת מיזוג?

שריפת אנרגיה היא הכרח ולא מותרות.

 
גם מרכז ירושלים לא תוכנן עבור רכב פרטי

ועוד הרבה מקומות ש-היום זה פשוט זוועה להכנס אליהם !!!,
אבל יש היום פתרונות לבעיות של ביזבוז אנרגיה
ש-אם היו מיישמים אותם אז אולי אפשר היה גם לא להיות
" מקובע " או " מסוגר " באיזה מקום מסויים ויותר לחשוב על איך
להפעיל את הגוף ,
מאשר להפוך להיות " עצלן " ורק לחשוב על רכב פרטי.

לגבי מרכזי הערים הוותיקות מאוד -
גם לזה מצאו פתרון על ידי סגירת רחובות לצורך הפיכתם
לרחובות של הולכי-רגל או אופניים שזה הרבה יותר טוב !!!
מאשר רחובות של רכב פרטי
 

משה12333

New member
זמנו של המדרחוב עבר. המדרחוב פרח לפני עידן הרכב הפרטי כי

הערים היו קטנות ורוב התושבים גרו במרכז העיר או בשכונות מגורים סמוכות אליו.

מרכז העיר סיפק את כל צרכי התושבים: בילוי, בידור, קניות, משרדי ממשלה, בנקים, מרפאות, בתי חולים.

למעט מאד תושבים היה רכב פרטי והרוב נסעו באוטובוסים או הלכו ברגל מביתם למרכז העיר הסמוך.

היום, שכונות המגורים מרוחקות מאד ממרכז העיר ולכן הן מכילות קניונים. כל קניון מכיל משרדי ממשלה, מרפאות, מקומות בילוי, מרכזי קניות.

רבים מהעסקים במרכז העיר נסגרו ועברו לקניונים. העסקים שנשארו, סובלים ממיעוט קונים והעסקים במדרחוב סובלים הכי הרבה כי המדרחוב כבר לא מלא בתנועת הולכי רגל כבעבר. רוב הלקוחות נוסעים לבלות ולקנות בקניונים הממוזגים.

(הסימן הכי בולט לשינוי הזה הוא בית הקולנוע. כל בתי הקולנוע הישנים שהיו במרכזי הערים נהרסו. בתי הקולנוע שבקניונים החליפו אותם. בתי הקולנוע הישנים היוו את מרכז התרבות העירוני והתור בקופות שלהם היה לכל אורך הרחוב כי רבים מתושבי העיר הגיעו אליהם).

 
פעם גם היו מפעלים במרכז העיר

עד ש-לאט לאט הם החלו " לזוז הצידה אל מחוץ לעיר ",
והיום הם משמשים בתור אלטרנטיבה למרכזי הערים.
היום " רוב הקניונים " הם באזורים שוממים או אזורי תעשייה.
רק בערי שינה אתה תמצא קניון במרכז עירוני.

ולגבי השכונות " המרוחקות " שאתה הזכרת -
בגלל הגודל העצום של הערים היום המחשבה היא
להפוך כל שכונה ל- " עיר קטנה " או במילים אחרות :
" עירוב שימושים " שזה נשמע כבר מונח די ישן ...........

ישנם אפילו ערים בעולם ש- " המרכז העירוני " שלהם הוא עצום.
 

משה12333

New member
המפעלים לא היו במרכזי הערים כי לא ניתן לגור לידם. הם תמיד

היו מרוחקים ממרכז העיר וממגורי התושבים שהתרכזו סביב מרכז העיר בסמיכות אליו.

מפעל מייצר רעש וריחות במשך כל שעות היממה ולכן לא ניתן לגור לידו. עדיין זכורים לי היטב הריחות העזים מאזור התעשייה קריית אריה בפתח תקווה עד לשנות ה-90. הריחות העזים אפיינו את אזור התעשייה הזה שייצר מוצרים לכלל אזרחי המדינה.

בשנות ה-90, כל מפעלי הייצור בארץ נסגרו וכל המוצרים יובאו מחו"ל ממדינות העולם השלישי שבהן עלות הייצור היא נמוכה מאד. כך קרה בכל העולם המערבי.

כל מפעלי הייצור בארץ ננטשו ובמקומם נבנו שכונות מגורים חדשות או מתחמי קניות חדשים. אזורי התעשייה הפכו לאזורי מגורים או לאזורי מסחר או לאזורי בילוי או לאזורי תעסוקה של בנייני/מגדלי משרדים.

השכונות המרוחקות, שהוקמו במקום מפעלים שנהרסו או פרדסים שנעקרו, נבנות היום במתכונת זהה שמתאימה לעידן הרכב הפרטי: יש חלוקה ברורה למתחמי מגורים, מתחמי חינוך נפרדים (בתי ספר וגני ילדים), מתחמי בילוי וקניות נפרדים (קניון סגור או פתוח). כל מתחם נפרד שכזה מכיל אזורי חנייה נרחבים. כלומר, המתחם מתוכנן בכוונה למשתמשי הרכב הפרטי. ההפרדה שלו ממתחמי המגורים בשכונה היא מכוונת כדי לא ליצור בעיות חנייה שקיימים במרכזים הישנים של הערים בגלל עירוב השימושים.



 
למעלה