תהיות על מתכות כבדות ותעוקה חימצונית

adinaf1

New member
תהיות על מתכות כבדות ותעוקה חימצונית

שלום וחג עצמאות שמח לכולם ! מתנצל מראש על אורך ההודעה... בנינו מאובחן כאוטיסט (PDD NOS). אוכל טוב, ישן טוב, מתפתח (פיזית), לומד לאט... נראה כי התנהגותית הבעיות מתמקדות בתפקודי מוח: שפה/ חיברות/ קוגניציה... לומד 'קשה' בתכנית ביתית ובגן. אני רוצה לחלוק עם חברי הפורום דילמה קשה שלנו לגבי הדרך הרפואית - הרפואה הקונבנציונלית מביאה מדדים אמפיריים ומחקרים אך עומדת באזלת יד מול האוטיזם. רפואת ה-DAN! מביאה תאוריות חדשניות, בסוס אמפירי מועט,תעשייה כלכלית עניפה, נותנת תקווה ! אנחנו מנסים לנקות את הבולשיט הלא ענייני ולבחון ע"פי מדדים אמפיריים/אותנטיים ככל שניתן דרכי טיפול יעילות ולא מסוכנות. גילנו סתירות מהותיות ופונים לעצתכם: מתכות כבדות/כספית: =============== ערכנו לבנינו בדיקות שיער X2 וקבלנו תוצאות דומות. פענוח עפ"י שיטת ד"ר אנדי קטלר בשתי הפעמים: יש כספית גבוהה בגוף (לא נראה באופן ישיר בתוצאות). בדקנו מכיוון הרפואה הקונבנציונלית (כימיה זה מדע מדוייק לא ?!) - נפגשנו עם רופא מומחה לטוקסולוגיה ולהתפתחות הילד (30 שנות נסיון). נטען כי : 1) בהרעלה ממתכות כבדות יש תמיד מספר תופעות לוואי במקביל - אף פעם לא תופעה ממוקדת באיזור גוף אחד: ירידה בתפקודי מוח(חיברות/ קוגניציה/ תקשורת...), רעדים בגוף, חוסר צמיחה בילדים, פריחות בעור, שלשולים... (* לא כך היא במקרה שלנו). 2) מחלת האמלגם (הרעלה עקב חומר סתימות השיניים המכיל כספית) שבסיס התאוריה של קטלר - ידועה כאותנטית רק במקרה של טכנאי שיניים שנחשפו לכמויות אדירות של החומר, לא בסתימות שיניים אצל מטופלים. 3) כמויות מזעריות כאשר ישנן: א. לא ניתן לזהות בשיער . ב. לא ישיגו אפקט התנהגותי של הרעלה (ראה 1). 3) הכליות והכבד מנקים את הגוף. אם לא מתפקדים היטב - נראה זאת בבדיקות דם. * בדיקות סטנדרטיות של בנינו מראים תפקודים תקינים. 4) קילציה - המוצעת כטיפול - היא הליך מסוכן מאוד. אצל אנשים בוגרים שנחשפו לחומרים מסוכנים (מפעלים וכו')- מבוצעת רק מרמות סף מסויימות - בגלל הסיכון, מתחת אליהן- מומלץ להשאיר בגוף. 5) באיזורים המזוהמים ממתכות כבדות -היינו מצפים למצוא יותר ילדים אוטיסטים (שלוב של גנטיקה וסביבה). למשל: באיזור מפרץ חיפה בו יש/היה ריכוז גבוה יחסית של עופרת באויר ממפעלי הזיקוק - לא כך המצב ככל שידוע. על נושא הדחק החמצוני: ================ DAN! טוען לדחק חיצוני במוח ולכן ממליץ להשתמש במינונים גבוהים של אנטיאוקסידנטים. יחד עם זאת טיפול בתא לחץ גם הוא מומלץ ב-DAN! : בו יש 100% חמצן/ 1.5 ATM (פרוטוקול אסף הרופא בישראל) איך זה מסתדר יחד ? אשמח להתייחסויות. עמיחי
 

razgalili

New member
זה הרבה שאלות

אני אענה על מה שאני חושב שאני יודע כמיטב יכולתי המוגבלת. אני לא אוכל לענות על הכל בבת אחת אז אני אענה כל פעם קצת
 

razgalili

New member
כימיה זה מדע

קודם כל, כספית בגוף זה לא כימיה, זה טוקסיקולוגיה, שהיא חלק מהרפואה, שהיא אמנות המבוססת על המדע הלא מדויק של ביולוגיה. כיוון שמדובר במדע לא מדויק לשני רופאים יכולות להיות דעות שונות מאד לגבי אותו חולה (ושניהם לעיתים קרובות טועים) הרעלת כספית היא שם כולל למספר מצבים שונים. יש חומרים שונים שמכילים כספית, והצורה שבה נחשפים לחומר יכולה להיות שונה. טכנאי שיניים נחשפים בעיקר לאדים של כספית בצורתה המתכתית. עובר ברחם נחשף לכספית דרך מחזור הדם מכספית שהאמא נחשפת אליה מהמזון שהיא אוכלת, זריקות שהיא מקבלת והכספית שיש לה בפה מהסתימות. התינוק נחשף אל הכספית בשלב שונה מאד בהתפתחות שלו מהשלב שבו נחשפים אליו הטכנאים אצל הרופא שיניים. ברחם ואחרי הלידה המוח גדל, התאים במוח נודדים ממקום למקום כדי ליצור את הרשת המורכבת של הדיבור והחשיבה. חשיפה לרעל בתקופה כזו יוצרת תופעות שונות לגמרי מהרעלה של איש בוגר בן שלושים וחמש.
 

doron s

New member
רפואת DAN מול רפואת המיינסטרים

רפואת המיינסטרים נוטה להתמקצע בתת תחום והבעיות ב ASD נוטות להיות כלל מערכתיות , כמו כן הבעיות נוטות להיות "Sub-clinical" ולא מספיק אקוטיות בעייני הרופאים המומחים מכדי להתיחס אליהן: 1) בעיות מטבוליות ובעיות מיטוכונדריה - להרבה מהילדים בעיות תפקוד במיטוכונדריה אבל לא מחלת מיטוכונדריה , ומומחים רגילים לטפל במחלות שבהן הילדים לא שורדים את השנים הראשונות לחיים , והבעיות של הילדים שלנו הם לא issue עבורם. 2) בעיות מעיים - המומחים מתעסקים במחלות כמו קרוהן ודלקות אחרות שמצריכות ניתוחים וכריתה של חלקי המעי, במשפט הקופים שנערך לאחרונה לוויקפילד נטען שהילדים לא היו בכלל חולים במחלת מעיים מכוון שהפתולוגית שבדקה את הביופסיות לא ראתה כיבים ודלקתיות חריפה, ורק הפתולוג הראשי והבכיר של בית החולים זיהה דפוסים של דלקתיות,אבל בית המשפט כמובן ראה בכך עדות לזה שהחוקרים "סידרו" את הנתונים. 3) אלרגיות - אלרגולוגים מתייחסים בד"כ כלל רק למקרים חריפים ומסכני חיים של אלרגיה שבה נוגדנים מסוג IgE גורמים ל"פיצוץ" של תאי מאסט ושיחרור היסטמינים, אבל לאור המידע של השנים האחרונות (העבודה של Theoharides ) תאי מאסט לא חייבים לבצע Degranulation כדי להשפיע על חדירות של המחסומים בגוף שהחשוב בניהם הוא מחסום הדם מוח BBB . 4) אימיונולוגיה - נמצע מתאם ביחס הפוך בין רמת נוגדנים כללית מסוג IgG לבית חומרת תסמיני האוטיזם בתת קבוצה של הילדים ועדיין לא כולם immunodeficient כמו כן בחלק מהילדים יש מצב גנטי שהופך אותם רגישים במיוחד לעקה חימצונית ממקור של מתכות כבדות ורעלים אחרים ואלו יפיקו תועלת אפילו מהרחקה של כמויות מזעריות שלא יזיקו למבוגר בריא , ראה דוגמה בהודעה הבאה: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1248&MessageId=140713259 קלציה בהנחיה של רופא היא לא הליך כזה מסוכן והיא בוצע באלפי ילדים יש מקרה שבו רופא רשלן בלי נסיון נתן עירוי של הצורה הלא נכונה של EDTA וגרם למוות של ילד, בד"כ נוהגים לנפנף במקרה הזה כדוגמה למסוכנות של הקלציה. חוקרי DAN ביצעו את המחקר הבא: Safety and efficacy of oral DMSA therapy for children with autism spectrum disorders http://www.biomedcentral.com/1472-6904/9/16 יש מחקרים על נקודות חמות ועליה בשכיחות של אוטיזם כמו זה מטקסס שמיפה פליטת כספית ורעלים אחרים ושכיחות ASD: http://www.sciencedaily.com/releases/2008/04/080424120953.htm יש גם מחקרים על שכיחות בקרבה לשדות חקלאים בקליפורניה ומחקר דומה מהארץ על שכיחות ADHD. (יש קשר בין אנזים מסלק הרעלים paraoxonase ואוטיזם) אני לא בטוח אם הדחק חימצוני עקב מתכות כבדות ורעלים אחרים שנמדד ביחס בין גלותתיון פעיל לזה המחומצן ורמת הגלותתיון הכללית הוא אותו דחק חימצוני שנגרם מטיפול היפרברי . ישנה תאוריה שעדיין שנויה במחלוקת שהדחק החימצוני המבוקר בתא לחץ גורם להרס מיטוכונדירות חולניות שכמעט ולא מתפקדות ויצור מיטוכונדריות בריאות בתהליך של Hormesis: http://en.wikipedia.org/wiki/Hormesis
 

doron s

New member
המגבלות של הרפואה נסמכת הוכחות EBM

EBM -‏ evidence-based medicine EBM נסמכת על המחקרים הקליניים ובראשם המחקר כפול הסמיות ומטא אנליזות. זה עובד טוב במיוחד שהמחלה מוגדרת היטב ושהטיפול הוא התערבות בודדת בד"כ תרופה אחת מול פלסבו או תרופה א' מול תרופה ב' EBM מאפשר לרופא לבחור עבור המטופל את הטיפול הבטוח והיעיל ביותר. וגם בטוח מבחינת הרופא וחברת הביטוח שלו,כך רופא יכול לתת לחולה רעל בצורת כימותרפיה ועדיין לשון בשקט. אבל אוטיזם הוא מאוד הטרוגני וכנראה ישנם מסלולי התפתחות מחלה שונים ואולי גם שילוב של גורמים שונים וטיפול שעוזר לתת קבוצה אחת לא יעזור לתת קבוצה אחרת. כמו כן כנראה ברוב המקרים ישנם כמה גורמים וטיפול בגורם א' בלי טיפול בגורם ב' לא יתן תוצאה ברורה. ביחוד שרוב המחקרים בודקים רק שינוי התנהגותי כתוצאה המקווה ולא שינויים במדדים גופניים אחרים. אם בודקים רק שיפור במדד גופני ספציפי אפשר לראות תוצאות ברורות, לדוגמא ניסוי ביעיליות הטיפול ב MB12 לטיפול ברמות גלותתיון ודחק חימצוני: http://www.ajcn.org/cgi/content/full/89/1/425 האם ניסוי קליני רגיל לטווח קצר יכול להראות שיפור בתסמיני אוטיזם ? אני מסופק. מחקר פרוספקטיבי רחב (ויקר) שיעקוב אחרי ילדים למשך מספר שנים , כאשר הרופא (לא סומה) מכתיב טיפול משתנה לפי הצורך ולא One size fits all אבל עם מעריך סומה, יתן תשובה יותר טובה.
 

adinaf1

New member
ניסיון עם קילציה בישראל

דורון ורז - תודה על הארותיכם. האם יש משפחות בישראל שגילו בבדיקות שיער מתכות כבדות , ועשו פרוטוקול קילציה? אשמח לשוחח, נא שלחו מסר עמיחי
 
למעלה