תהיות פילוסופיות

tn1971

New member
תהיות פילוסופיות

יצא לי ולזוגתי לא פעם לתהות, נניח והיה יוצא לנו ילד מכוער האם אנו כהורים היינו מזהים או מודים בזה כי ילד שלך ולא משנה איך הוא נראה מתנהג וכו' אתה תמיד תאהב אותו בטוטאליות, השאלה אם הוא מכוער האם תראה זאת מבעד לאהבה? תודה בזה? אני מודה תהייה מוזרה מאוד...
 

hag70

New member
באמת שאלה פילוסופית../images/Emo13.gif

כי הילדה שלי ילדה משהו פחד
. כנראה אנחנו נאהב אותם בכל מחיר. ככה נראה לי. ועכשיו הזכרת לי קריקטורה של שני הורים מכוערים אש עומדים מול העריסות במחלקת יולדות ומחפשים את התינוק שלהם ולא מוצאים שואולים משהו את האחות, כשכל התינוקות נראים אותו דבר ורק לאחד יש שקית על הראש
.
 

hag70

New member
פספתי את הרעיון העיקרי בהודעה שלי

שהילדה שלי הכי יפה בעולם
 

ronnm

New member
גם אנחנו התלבטנו בשאלה

הילד שלנו הוא מהמדהימים שנראו אי פעם, ואנחנו שואלים את עצמנו אם שאר ההורים יודעים שהילדים שלהם (ולא משנה כמה הם יפים), פחות יפים משגיא, או שהם מעדיפים לחיות בסרט שלהם
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לא מוזרה בכלל ../images/Emo13.gif אפשר להרחיב אותה לכל מאפיין שמוציא את הילד/ה "מחוץ לתקן"- אם הילד יהיה אוטיסט? מפגר? לוקה בשיתוק מוחין? חרש? וכו'... האם אנו כהורים א)נודה בחולשותיו ובלקותו ב)לא נלקה בדכאון ונצליח לשמוח בו, ולאפשר לו לפרוח? אני חושבת שחשוב מאד שהורים יחשבו על זה. לא מובן מאליו בכלל שנקבל ילד "כבקשתך". מכירה לא מעט הורים, שעברו תהליך קשה בעקבות איבחון בנם/בתם. אמא אחת כתבה לי פעם, שכשהיא מסתכלת על בנה האוטיסט, היא מרגישה שהוא מוטציה. אני מקוה שהיום היא כבר במקום אחר. לי היה יחסית קל עם אבחון שניים מבניי על הספקטרום האוטיסטי, פשוט כי אני לא נוטה לתכנן מראש מי ומה יהיה הילד שלי. חוץ מזה, אני עצמי (וגם בעלי) מעולם לא הייתי ב"זרם המרכזי", תמיד היינו סוג של חיזרים, כך שלא נראה לנו נורא שגם הילדים שלנו חיזרים ../images/Emo13.gif האיבחון היה הקלה עבורנו, כי הוא כאילו סימן לנו היכן אנחנו נמצאים, מה הסיבה לקשיים, ואז קל יותר לתכנן את המשך המסע בצורה מושכלת, לתת לילד את המענים הנכונים.
 
הורים אוהבים את הילדים שלהם,הם יוצאי חלציהם

וברוב המקרים הורים יתמודדו עם קושי (כיעור, מחלה, פגם )ולא יעמדו חסרי אונים . הורים חושבים שהילדים שלהם הכי יפים, מוכשרים, חכמים וניפלאים.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לפעמים דוקא התעקשותם שילדם הכי הכי בעולם, מקשה עליהם להכיר בקושי או לקות, במיוחד כשלא מדובר במשהו פיזי ונראה לעין. ולפעמים, הכרה בקושי של הילד שוברת אותם והם רואים עתיד שחור משחור (בלי קשר לפרספקטיבה המציאותית). הרבה הורים לאוטיסטים מדברים על תהליך שדומה מאד לארבעת שלבי האבל: הכחשה, דכאון, זעם (למה זה קרה לי?!) השלמה ואיזון
 
מכירה הורים לילד שבדיוק כמו שאת

מתארת התעלמו ממה שהיה בולט לעין של המשפחה שלהם והסובבים. רק בגיל 3 התחילו לטפל .
 

schlomitsmile

Member
מנהל
זה עסק מסובך... יש עניין של הדחקה כמובן, אבל יש עוד משהו: כשמדובר בקושי שאינו פיזי-נראה לעין, אלא הוא מורכב מאוסף של קשיים קטנים וגדולים, בכלמיני תחומי חיים, הרבה פעמים כשעומדים קרוב, רואים את הפרטים אבל לא את התמונה השלמה. יכולה לספר עלינו למשל: ה../images/Emo210.gif אובחן עם אספרגר בגיל 6 וחצי, לפני 3 שנים. ולמרות שבעקבות האיבחון שלו למדנו המון על העניין, והיתה לנו מודעות, ולא היה לנו שום משבר או בעיה לקבל את זה, הרי שהבכור אובחן רק לפני 4 חודשים, בהיותו בן 13 . פשוט לא חיברנו את כל חלקי הפאזל, את כל המאפיינים- הקשיים והכשרונות הנובעים מהיותו על הספקטרום האוטיסטי- ולא שמנו לב למסקנה המתבקשת. ברגע שמישהי שאלה: מה דעתכם לגשת לאיבחון אספרגר? מיד ידענו שהוא אספי, האסימון ירד ../images/Emo13.gif
 

Master Stav

New member
בכלל אבל בכלל לא מוזרה

ואספר לך משהו יש לי ילדים יפים את זה כולם אומרים ( אבא גאה ) לשני הבנים שלי יש מה שנקרא קלאב פוט ...רגל אחת שנוטה כלי פנים הרופאים המליצו בזמנו על תיקן באמצעים כירורגים ו/או הקנית הרגלי עמידה לרגל באמצעים מכנים אני סירבתי ופשוט עבדתי איתם על ריצה משחקים ועוד .... היום אם לא מסתכלים ...לא יודעים ....אני זה שרואה שם לב ובכל זאת מאושר הם הכי יפים בעולם ( גם הבנות שלי ) וכל השאר לא חשוב לי .... על בעיות מתגברים ... למעט אם יש לתינוק שלכם שקית על הראש ולכול התינוקות האחרים לא
 

hag70

New member
ואם אפשר קצת יותר ברצינות

לא תמיד הורים חושבים שהילדים שלהם הם הכי הכי בעולם. לפעמים זה משהו קיצוני, כמו שהורים נוטשים את הילדים שלהם או שהם פשוט לא אוהבים אותם או לפחות לא מתייחסים אליהם כאילו אוהבים אותם (בלשון המעטה
) וזה יכול להיות מ 1001 ואחת סיבות. שלא לדבר על אלה שמפסיקים להיו בקשר עם הילדים או אפילו זורקים אותם מהבית כי הם לא מסכימים עם הילדים שלהם (למשל נטיה מינית שלהם, אבל לא בהכרח). בקיצור, התשובה היא לא. לא תמיד ההורים יאהבו את הילדים שלהם. בטח לא בכל מחיר
 

טלטוש

New member
נראה לי שבעיני ההורים הילדים שלהם אף פעם לא

מכוערים, פשוט מתרגלים אליהם ורואים בהם רק את היופי. (אמרה מי שתמיד כשראתה ילדים שנשרו להם שיניים זה עשה לה רע וקוותה שהם לא יחייכו, ואז לבת שלה נשרו שיניים והיא נשארה הילדה הכי מדהימה בעולם - אבא של שגיא יעל שלי עוקפת, אתם חיים באשליות)
 
למעלה