תהיות

yas12345

New member
תהיות

היום אני יושבת ותוהה בפעם המי יודע כמה...אבל הפעם החלטתי לשתף..... אני זוכרת את ההפגנה הגדולה הראשונה שהלכתי אליה במלואות 888 יום...ההפגנה הייתה מול בית ראש הממשלה מאז באתי לפעמים למשמרות המחאה בירושלים עוד לפני כן התחלתי בארכיון שלי כל כתבה שמצאתי או טור בנוגע לגלעד שליט גזרתי אספתי ושמרתי.... לפני כשבועיים דיברתי עם הוריי והם אמרו שנראה שהסוף קרוב...שגלעד חוזר.... אז יצאתי לטיול שנתי תוך השבעה של הורי שכל התקדמות או כל דבר חשוב שקורה בנידון...שיודיעו לי....רציתי להישאר מעודכנת....ואז התפוצצה העיסקה.... שוב יצא לי לדבר עם אבא שלי והתרגזתי על מה שאמר.אבא שלי אמר שאסור לשחרר את החיילים האלה כי הם יעשו שוב פיגועים....שאלתי אותו גם במחיר שגלעד ירקב בעזה ויהפוך לרון ארד 2? הוא ענה שכן לא האמנתי...איך יצא לי אבא כזה? שנועם ואביבה היו בירושלים דיברתי עם הורי על שנלך הם אמרו אולי בפורים...לא התממש גררתי את אבא שלי לאוהל מחאה הסתכל 5 דקות על הפוסטרים העיף מבט על נועם ושאל אם הולכים? אותי זה מטרף שאדם נרקב ככה בתנאים לא תנאים....איך יכול להיות שחיים של אדם נעצרים לכמעט שלוש שנים? אני חושבת שאם זה מה שיחזיר את גלעד הביתה אז צריך לשחרר אותם.... לי אישית יש פטור מצה''ל אני יקבל אותו בקרוב..... בהתחלה חשבתי אולי להתנדב אבל ככל שחולף הזמן אני לא בטוחה שאני רוצה להתנדב לצה''ל...אני לא מרגישה מחוייבות למדינה שמפקירה חייל בשבי.... סתם פרקתי....
 

יונה1

New member
וידוי מרגש

בא לחבק אותך... סתם מתוך סקרנות. האם אביך שירת כחייל קרבי?
 

יונה1

New member
דרך אגב

אולי תקני לאבא שלך לכבוד פסח את הספר "צבעוני ארבע" של גיורא רום? אחד הספרים המרגשים והטובים שקראתי בחיי. אם לא מתחשק לך, את יכולה להדפיס לו את הטקסטים מתוך הלינקים הבאים http://www.erim-pow.co.il/article.php?id=140 http://www.erim-pow.co.il/article.php?id=81
 

skeptic

New member
תהייה

האם הרצון שלא להתנדב מקבל חיזוק בגלל סיפור גלעד? האם זה כמו לסמן את חור היריה ואחר כך לצבוע את המטרה? שלא תחשבי לרגע שאת "עושה" טובה לצבא, מה שאת תרויחי משרות/התנדבות הוא מעל ומעבר ממה שהם ירויחו. אביך זכאי לדעתו בדיוק כפי שאת זכאית לדעתך.
 

yas12345

New member
עונה

הרצון שלי לא להתנדב בא מפחד של נטישה....אני פוחדת לחשוב על מה יקרה אם..... אני בטוחה שגם שרות לאומי תורם למדינה לא פחות משירות צבאי. כמו כן אני מאמינה שגם שירות לאומי עוזר להתפתחות העצמית לא פחות מהצבא
 
תגובה מגעילה שמעידה על שטחיות.

אני אישית מתנגדת נחרצות למפעל השירות הלאומי וחושבת שצריך לסגור אותו לגמרי, ואם כבר רוצים לקבל חותמת של תרומה למדינה אז לעשות את זה בצבא כי שירות לאומי בעיקר מזיק וגוזל פרנסה מאנשים, אבל התגובה שלך... הצבעת ללבני, הא? המחשבה על הקרבת שבוי חי מזעזעת ומעוררת מחשבות ותהיות לגבי ערכים אצל הטובים והבכירים שבקצינים. רק נורמאלי, ומחוייב המציאות, שתוריד המוטיבציה ותגרום למשבר אמון בקרב בני נוער שעדיין לא התגייסו. אני אמרתי מראש שאינני מעוניינת לשמור את אופציית ההתנדבות כשנשאלתי על כך בעת קבלת הפטור (שכן אילו זו הייתה אופציה מבחינתי מראש לא הייתי מגיעה לדרוש אותו), אבל בעוד שאצלי הסיבות הן אישיות וממש לא בגלל משהו נגד הצבא כגוף לוחם ומגן על המדינה או נגד המדינה בה אני חיה, אין ספק שאם זו תוכרז כמדיניות רשמית של ישראל - שלא משחררים רוצחים בשביל לפדות שבויים ומכאן שעדיף חייל הרוג על חייל חי שנפל בשבי, אז כל עוד זה תלוי בי - אף אדם שאכפת לי ממנו לא יקח חלק בדבר הזה. לא אעלה על הדעת שבן שלי יהיה לוחם תחת מפקד שיעדיף אותו מת מאשר חי אך נופל בשבי. על מפקד שחושב ככה, אני ממש לא סומכת שיעשה ככל שיכולתו בשביל לדאוג לכך שכל הכוח ישוב בשלום. לא סומכת עליו שידאג לחיילים שלו. מי שלא רואה ערך עליון בהשבה הבייתה בשלום את הלוחמים, אינו ראוי לשלוח כאלה, לשום משימה. עד מלחמת לבנון, דעתי על הצבא כגוף לוחם (בניגוד למערכת ניתוב כוח אדם שיש לו שהיא הכי מפגרת שרק ניתן להיות) ועל המדינה לה הצבא שייך הייתה חיובית מאוד, למרות ובלי קשר לחוויה האישית והרעה שלי עם המערכת. היו לי השגות על ביצועים, לא על ערכים. אני לא סולחת להנהגה על המלחמה הזאת, על היחס ללוחמים ולעורף ככלי משחק. המלחמה האחרונה, שבניגוד למלחמת לבנון הפעם הייתה זו העיר שלי שהותקפה לראשונה בתולדות מדינת ישראל והיינו צריכים לרוץ למקלט שיש בו מקום בעיקר למכונת כביסה, דווקא שיקמה את האמון שכ"כ נפגע. לא בהרכב שנותר ממלחמת לבנון, פשוט הרגשתי טוב יותר עם ההרכב שהתחלף. באופן לא מפתיע, הם בדיוק אלה שתומכים בביצוע העסקה, בעוד ששני האחרים מתעסקים במשחקי כוח, כי הם מבינים את מה שלא מבינים, שמשבר אמון כזה מסוכן יותר מכל קקמייקה שיושב אצלנו בכלא שאילו רק רצינו היינו מורידים. אם כבר אבות, אז אבא שלי, הסא"ל בדימוס, שהוא באמת המפקד שכל חייל וקצין היה רוצה שיהיה לו, מסרב להאמין שבאמת יש הצעה אמיתית מצד החמאס וזו ישראל שמסרבת לקבל אותה. הוא חושב שבת'כלס יש כבר עסקה ועכשיו שני הצדדים עושים הצגות בשביל שזה יראה וין-וין ובשביל לוודא שאף צד לא ישנה עוד את הדרישות. אני רוצה להאמין שהוא צודק, ושלא מדובר רק במשאלת לב. לא יתכן ששיקולי אגו או שיקולי פוליטיקה פנימית של הרשות הפלשטינית יאפשרו כזה קרע פנימי אצלנו. לא יתכן שנפגע בעצמנו רק בשביל לא לתת להם את מה שהם רוצים.
 

נגיעוT

New member
לדעתי

כל אחד ואחת מאיתנו צריך לתרום כיכולתו לצבא זה תורם גם להתפתחות האישיות וגם עוזר למדינה
 
ולדעתי,

ברוב המקרים, מי שזכאי לפטור (מטעמים עניניים ופרטניים. לא טעמי דת ושות') מוטב יהיה לכולם אם יקח אותו. המדינה היא בשביל האזרחים בראש וראשונה, לא הפוך. כמובן שמי שזה מאוד מאוד חשוב לו, וירגיש שאם לא יתנדב זה תמיד יחסר לו, שילך על זה (אבל בזהירות... בכ"ז הבריאות חשובה יותר, וכמו שיש אלה שזה תורם להתפתחות האישיות יש כאלה שזה גורם להם להפך המוחלט). אבל אין ספק שדבר כזה עשוי לפגום מאוד במוטיבציה. במקרים כאלה, לא בטוח בכלל שפגיעה במוטיבציה היא דבר רע (במקרה שלי זו הייתה הצלה), אבל הדבר הזה הוא הרבה יותר מפגיעה נקודתית שמאן דהו יחליט לא להתנדב. אלה ערכים של חברה.
 
אבא שלך נופל לכשל לוגי שרבים נופלים אליו

אני בטוחה שהיה לך קשה מאוד לשמוע דבר כ"כ מזעזע, אבל אם תקחי אוויר ופשוט תסבירי לו (את יכולה להראות לו את מה שאני כתבתי) אולי תגרמי לו להבין את הדברים כפי שהם. רבים מאלה שישוחררו יחזרו לצבא הטרור. אבל זה לא אומר, וכאן בדיוק הכשל הלוגי, שכתוצאה מכך יותר אזרחים ישראלים יפגעו מטרור. למשל, כל מי שיושב בכלא גרם נזק רב לצבא הטרור (יהיה זה הזרוע הצבאית של החמאס או גדודי חללי אל אקצא של הפת"ח או גדודי התחת של מחמוד), הרבה יותר משתרם לו. לכל אחד ואחד מהם היה תחליף מאוד מהיר, אבל מעצרם הביא הרבה מודיעין שעזר לפגוע בתשתית הטרור ולסכל פיגועים. למה לא חיסלנו את כל המעורבים הישירים בפיגוע במלון פארק? למה שניים נשארו חיים ובכלא אצלנו? בשביל מודיעין. אנשים חושבים שאם הם ישוחררו, פתאום יהיה טרור שלא היה קודם. הם פשוט לא מבינים שה"משרות" שלהם אוישו מיד, באותו הרגע לאחר ש"עזבו". ממש כשם שכשמפקד זה או אחר פורש מצה"ל זה לא שמה שפיקד עליו נעלם אלא יש מי שמחליף אותו. ישנה שאלה אחרת, עקרונית ולא מעשית, האם מוסרי לשחרר את הרוצחים האלה וכך לאפשר להם שוב לעסוק בטרור. לא בגלל שזה יגרום ליותר ישראלים להפגע מאשר אם לא שוחררו, אלא מעצם העניין שאסור לאפשר להם לרצוח שוב, גם אם לא חסר מי שירצה לרצוח במקומם. בעיני, אין שום דילמה, אבל יש אחרים, לצערי, שחושבים אחרת, וגם אם אני מוצאת את עמדתם מזעזעת, אין לי אלא לכבד אותם כבני אדם שזכותם להחזיק בעמדות שמזעזעות אותי.
 
למעלה