תהיות

[ליזי38]

תהיות

פעם ראשונה כאן ככותבת, הרבה כאן בשקט כמתבוננת. פרק ב בחיים, לי שלושה ילדים בני 17 13 10 ולו ילדה מאומצת בת 7 אבל היא שלו מרחוק אין ביקורים אין מפגשים ילדה רק בתעודת הזהות. עכשיו בעוד חודשיים יהיה לנו ילד "שלנו". אתמול בערב עלו בי תהיות קשות: הם מסתדרים מצויין ילדיי ובן זוגי, הגדול רואה בו חבר טוב מתלוצץ מתבדח מתייעץ, הבנות מתפנקות משחקות את עצמן חתולות, והוא מצידו מחזיר לכל אחד ואחת מהן את כל הנדרש. ואתמול עלתה בי המחשבה מה יהיה כש"שלנו" יוולד? האם יחסו ישתנה פתאום? האם זה יהפוך לילדייך ולילדי? מצטערת על האורך. שבוע טוב לכולנו

 

[העין ה 3]

אני מאחלת לך שלא, אבל

אצלי זה כן קרה. היינו יחד כ-5.5 שנים לפני שנולד הילד המשותף. לי יש ילד אחד בן 16 ולו אין ילדים מנישואים קודמים. עד שנולד הילד המשותף הם (בעלי ובני הגדול) הסתדרו מצויין. ברגע שהוא נולד (לפני שנה וחצי) הכל השתנה. זה לא שהוא התייחס אליו אחרת, אלא שפתאום היה לו מישהו חסר ישע לדאוג לו. הוא כל כך חרד לבנו הקטן שכל פעם שהגדול מתקרב אליו הוא עובר ל"עמדת תצפית": האם הוא יעשה לו משהו מסוכן, האם הוא ירים אותו גבוה מידי, נמוך מידי, מהר מידי, לאט מידי, האם הוא ידבר אליו בקול רם מידי וכו'. אפשר להשתגע..... אבל זה אצלנו, וזה מאוד קשור לאופי של בעלי. אני בכל זאת חושבת שהוא עדיין אוהב אותו בדיוק כמו בהתחלה. והחלטתי לאמץ את שיטת הכינויים: הגדול - נסיך, והקטן - פשוש.

 

[ע י ן]

כינויים נהדרים ...../images/Emo9.gif

נסיך ופשוש... גם אנחנו בדרך להחליף את הכינויים של הבנים _פרד ושרוך ) רציתי לשאול ...איך קיבל הנסיך את הפשוש ? איך הגיב לרעיון ,להריון -עוד לפני שפשוש נולד ?האם התייעצת איתו לפני שהבאת את פשוש לעולם ? מעניין... לא יודעת למה לא מנסיון בכל אופן ...זה נראה לי קצת קשה לילדים לקבל את רעיון האחים החדשים ...לא ? אחלה יום ....

 

[העין ה 3]

הנסיך ציפה לפשוש בכליון עיניים

לא התייעצתי איתו, אלא זה היה דבר מובן מאליו. הוא כל כך רצה אח (העדיף אחות) וגם לאחר שנולד הקשר ביניהם נפלא. יכול להיות שזה גם קשור לעובדה שהוא היה בן יחיד. פעם אחת היה אפילו קטע ענק, שהנסיך הלך לבית ספר ביום שישי בבוקר (הוא היה בן 11 בערך) ואנחנו נשארנו בבית, ולפני שיצא הוא לחש לי: אני הולך לבית ספר, ואתם נשארים בבית, אז יש לכם הזדמנות פז לעשות תינוק...

 

[ע י ן]

חחחחח../images/Emo6.gif ועשיתם !

 

[מיכל ותהילה]

לנו נולדה ילדה לפני שנה

אין שום שינוי ביחסו אל בניי.

 

[ע י ן]

הי ליזי ...../images/Emo140.gif

אני מעריכה שאדם שאוהב ילדים ורגיש אליהם ...מצליח להתגבר על כל מכשול בדרך לליבם . זאת אמונתי .יש קשיים עם ילדים ועם מתבגרים ...וודאי שיש , תמיד . אבל ...(אבל גדול מאוד ) : מי שמטבעו ובנשמתו הוא אדם רגיש ואוהב וחם ...מוצא את הדרך המתפתלת לליבם של ילדים . זה עלול להישמע לא מציאותי ...כי כולנו עולים על בריקדות איתם יותר מפעם ...אני לא מדברת על וורוד ושחור . רק על משהו עמוק בפנים בלב שממשיך לאהוב גם כשקשה שממשיך לקוות ...וגם כשהם לא הביולוגים שלך. אם בעלך מכיל וקרוב לילדייך היום ...זה בזכות אופיו וטבעו ונישמתו וליבו ...לא נראה לי שהולדת התינוק תגרע מזה ..נהפכהו... אין לי נסיון , לי ולחד אין ילדים משותפים, אבל כך זה נראה לי מהצד. העיקר שיהיה ב

 

[יונה לבנה 1]

עין.........

סליחה אבל אני ממש פגועה הרמיזות שלך על כך שמי שרגיש ויש לו לב חם ואוהב ילדים ימצא את הדרך.... ממש לא לטעמי יקירתי יש לי לב חם והמון נתינה ,אני מבינה ילדים ואנשים באופן מוגזם לפעמים.....ונכשלתי, אז אולי התיאוריה שלך לא כל כך מדוייקת סליחה אבל נפגעתי קשות

 

[עלמה2]

יונל'ה , צהרים טובים../images/Emo24.gif

אני לא רואה מקום להיפגע ולהעלב, אני חושבת שהתאוריה של עין באה ממקום של חוסר ניסיון. מתוך ההכירות הקצרה ביננו, מאד כואב לי לשמוע ממך שאת נכשלת, תרשי לי ! את נתת את ה- 100% שלך ו - 100% נתינה, הכישלון הוא שלהם !!!! שהם לא ידעו אך לקחת ממך את החום ואהבה והנתינה שלך? וההפסד שלהם !!! חזקי ואימצי בהמשך הדרך !!! עלמה.

 

[עלמה2]

שכחתי - בנושא הכינויים

בהמשך לשירשורי הכינויים ושמות החיבה , אני לא מצליחה , נברתי, חיפשתי, שאלתי ואני לא מצליחה למצוא שמות כינוי לילדיו של בעלי, לשלי כמובן מצאתי: הגדול הוא - " מלאך " והקטנה היא " קטינית ". אני חושבת שאני ישתמש ב- "הילדים שלו"

 

[ע י ן]

חוסר ניסיון ...../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif למה |שמאל

לא נראה לי ... שהדיעות והאמונות שלי באות ממקום של חוסר ניסיון ...

וגם לא נראה לי שאם משהו שנאמר כאן, דיעה או תיאוריה או אמונה ...אינה מתאימה לכולם ולכל מקרה -אז היא בהכרח באה ממקום של חוסר ניסיון או חוסר דיוק.יש כאן מקום לדיעות ואמונות של כולנו.

ואם להיות יותר מדוייקת אז...: גם אני מתמודדת כמו רבים מהמשתתפים כאן עם דילמות ולא פעם עם קשיים ותיסכולים שבבניית משפחתנו המורכבת . גם לי יש "הילדים שלו " , גם הם לא תמיד נחמדים ,לרוב מוסתים , גם הם באים רק לאבא. לא רואים ממטר אף אחד !!! אבל , דווקה מתוך הניסיון של השלוש וחצי שנים האחרונות למדתי שרק ואך ורק אהבה, הכלה , סבלנות , רוך בדיוק איפה שהכי קשה לתת אותם - רק כך הצלחתי לקרב את ילדיו אליי... ונכון שנעלבתי בדרך ...וכעסתי ...ורתחתי , והחרמתי , ...כלום לא באמת עזר (למרות שהרגיש לי לגיטימי לחלוטין...) רק כשבחרתי לסלוח על הכל , למחול , לאהוב ממש ..להכיל ,החלטתי להיות אחראית בלעדית על הצלחת המשימה הזו (זה לא קל בכלללללל) רק אז ,( מה לעשות ,)רק אז קצרתי פירות. שוב , זה לא בהכרח מתאים לכל אחד/ת ...רק לי ...מתוך הניסיון שלי. אז אולי היה נכון יותר לומר ... ..."התיאוריה של עין באה ממקום של חוסר ניסיון ..."-

..."התיאוריה של עין באה מתוך הניסיון שלה ..." -

מה את אומרת עלמתי?מקובל ?כל אחד והניסיון שלו...

 

[יונה לבנה 1]

עין

בקשר לתגובתה של עלמה בעניין הנסיון,לדעתי כוונתה היתה לכך שאין לך נסיון בלתת את הלב והנשמה ,לאהוב ולחבק ,ולקבל שנאה בחזרה. אם היית מרגישה ולו פעם אחת את החוויה הזאת אני לא בטוחה שהיית ממשיכה להאמין בדבקות במשפט הוורד והדביק שאהבה שנותנים מקבלים בתמורה אהבה... זכור לי מהנעורים שאהבתי בטרוף בחור מקסים,חיבקתי מחלתי אהבתי נתתי...ומה קיבלתי? הוא הלך לאחרת שאני בכלל לא בטוחה שרצתה אותו.... עין ,גם לך קרה מקרה כזה?

 

[עלמה2]

אני לא חולקת על אמונתך ולא על

ניסיונך, ראשית בתגובה קודמת שלך את זאת שציינת וכתבת על ש- אין לך ניסיון..... מאד מקובל עלי כל אחד וניסיונו , "איש איש באמונתו יחיה...." ואני חושבת שמתוך ההרמוניה והחדוה ששוררת פה, יכולת להגיב בנימה קצת יותר ורודה ואופטימית. ואצלי גם לאחר סליחה ומחילה ואהבת ממש... לאחר 10 שנים אני עדין מקבלת סטירות, השאלה היא עד מתי ??? א-ב-ל נכון, זה עניין של זמן וצריך הרבה סבלנות. עין, דרך אגב , ב- 19.3.03 בחור בשם מון לייט בויי, הקדיש לנו שיר של אביב גפן ואף אחד, גם לא ממנהלי הפורום התייחס אליו. אני חושבת שזה שוה פתיחת דיון (אף על פי שהוא לא אופטימי דיה) עלמה

 

[ע י ן]

לא רק הודעות אופטימיות נענות כאן.

ובכן עלמה , אכן ציינתי ש"אין לי ניסיון" ..רק שזה היה בעניין ילדים משותפים...ואכן , כאמור אין לנו ילדים משותפים. אני מאוד משתדלת להיות אופטימית וורודה...ולשמור בחירוף נפש על ההרמוניה פה ...צר לי שעוד לא הבחנת בכך. אני מבינה לליבך ..זה לא פשוט בכלל לחוות עוגמת נפש במשך זמן כה ארוך (10 שנים ???) והשאלה עד כמה ? לא יודעת ...בכנות : אינני יודעת אם הייתי מצליחה להמשיך לקוות גם לאחר 10 שנות "סטירות "... מקווה ומאחלת לך וגם ליונה - הלוואי שתדעו טוב ונחת.

לעניין מון לייט בוי - ובכן זהו נער חביב ביותר שבעבר עורר כאן דיון סביב השאלה אם הפורום גם לילדים ממשפחות מורכבות ? ההחלטה היתה שלא- הפורום למבוגרים בלבד, ובנועם גם הבהרנו לו זאת , כולנו. אני מודה ומתוודה שהתאפקתי לא להגיב לו ...וזה רק בכדי לשמר את הפורום הזה למבוגרים ....כפי שהוחלט כאן. וכאמור עלמה...אין קשר למידת האופטימיות של ההודעות והזכות להגיב להן.

 

[ע י ן]

../images/Emo140.gifיונתנו....התגעגעתי.../images/Emo66.gif

ממש בלי כוונה לפגוע אמרתי את הדברים ...אלו לא רמיזות ולא תיאוריות ...אלו האמונות שלי אהבה מולידה אהבה מולידה אהבה..) מצטערת בכנות אם נפגעת ...לא זו הייתה כוונתי כלל וכלל... יונתי היקרה ...המקרה שלך הוא חריג ויוצא דופן ונדמה לי שאת עצמך באחת הפעמים הגדרת אותו ככזה ועוד כמה וכמה המחברים כאן..אני באופן אישי הבעתי יותר מפעם את צערי על שקיבלת כל כך הרבה רע על הטוב שהרעפת...וזה במלא הכנות. יחד עם זה ,אמונתי וניסיוני מוכיחים לי שוב ושוב שעוד לא הומצאה נוסחה חדשה ...זאת תמיד האהבה החום ...המחילה התקווה ..שמקרבים לבבות, וגם לבבות של קטנטנים.זאת הדרך היחידה שאני מכירה . זה שעם הבן של בעלך זה לא עבד ,לא אומר שהתיאוריה או האמונה הזו "...לא מדוייקת "- זה רק אומר שיש מקרים חריגים שאהבה לא עובדת עליהם . יונתי , הרי עם כל שלושת ילדייך ועוד הרבה אנשים בסביבתך זה מוכיח עצמו נכון ?האהבה והרוך וההכלה...נכון ?הרי את עצמך אומרת ואני מאמינה לך בהחלט, שאת מבינה אנשים ויש לך לב חם ... אז למה שוב ושוב את חוזרת לאותו ילד שאיתו זה לא עבד ?למה? כולנו כאן כך נראה לי , כבר זיהנו בך את הרוך והחום והרגישות ...ואני משוכנעת שכך גם בסביבתך ...ולכן אין בדברים שאמרתי כדי לפגוע בך. מבקשת סליחה , יונה יקרה.

רק חזרתי ...ובדיוק עמדתי לצעוק כאן חזק חזק בשמך

..כי התגעגעתי

.

 

[יונה לבנה 1]

עין ,תגובתי להתגעגעתי......

תודה מהלב על הקריאה המרגשת,באמת זה נורא כיף כשקוראים לך ברמקול..... ולעניין עצמו. הנושא באמת קשה ,ולצערי אני יכולה לכתוב רק ממקום אחד ,מהראש שלי,שחלק ממנו זה נסיון איש וחלק נסיון של אחרים.....ועוד קצת לימודים פה ושם. אבל לאהבה לא צריך בית ספר ,הצורך באהבה נראה לכולנו צורך בסיסי,ואכן כך,אבל לא תמיד תקבל אהבה במקום שתפזר חום רגש הבנה ומחילה... עין,האופן שאת כתבת את הדברים היו בחום ואהבה ולי זה עשה רע....חומר למחשבה. בכל מקרה,אני בעד אמונות בתנאי שהן לא פנטיות ....כולל אמונה באהבה.

 

[*יערית]

יונה ......./images/Emo141.gif

לפעמים יש לראות את הכתוב לא כדבר אישי לכולנו יש אמונות משלנו ולא תמיד האמונות האלו מתקיימות במבחן המציאות...הכאב שלך הוא כ"כ מובהק כאן ואין ספק שאת ניסית ומנסה לתת מעצמך 100% ויש שם קיר שלא מוכן לקבל % אחד ממך...הקיר שנבנה חזק ע"י האב ובנו....אי לכך אכן אהבה מולידה אהבה אך רק כשרוצים לקבל אהבה..אדם שלא פתוח לקבל אהבה לעולם לא יקבל ! בכלל חשוב לזכור שכאן אנו משקפים דיעות וכותבים מציאות ואין לקחת דברים באופן אישי גם כאשר יש ויכוח קשה...לכן בחרנו להיחשף גם כל אחד במידה שלו..תשתדלי לראות דרך המשקפיים שלה ולא דרך המשקפיים שלך שדיי לוחצות ומכאיבות.... ושוב כמו שאמרה לך עין...יש לך עוד שני ילדים אחרים לתת להם את כולך{ולהשאיר מעט לעצמך

}...אל תנברי בכאב יותר מידיי...אל תעמדי במקום.....יש ללכת הלאה. }{

 

[יונה לבנה 1]

יערית ,אכן צודקת

אהבה מולידה אהבה,רק כשרוצים לקבל אותה......זה מה שהיה חסר לי.ועל כך תודה ואגב יש לי שלושה ילדים לאהוב.....

ניב חן ובר...זוכרת?

 

[*יערית]

אופס....פיספסתי זעטוט?../images/Emo13.gif

איתך הסליחה ילד לא בא בקלות ובטעות הקלדה הורדתי לך אחד

העיקר הכוונה נכון?

}{

 

[יונה לבנה 1]

זעטוט../images/Emo6.gif

איך שאני לא מסתכלת על הילדים שלי הם כבר לא כל כך זעטוטים.... 22,20,9 ואין צורך להתנצל יקירה ,הטעות ברורה .