תהייה לעת לילה (או סתם התחמקות מללמוד)

[אבן ניר ומספרים]

תהייה לעת לילה (או סתם התחמקות מללמוד)

למה כתיבת פרק בספר ערוך (אפילו בהוצאה אקדמית מכובדת) "נחשבת פחות" מפרסום בכתב עת? הרי זה עובר תהליך peer-review, אז מה הסיפור. בזמן האחרון משום מה מכמה כיוונים שמעתי משהו בסגנון והגדיל לעשות איזה חוקר שבא לדבר עם הדוקטורנטים ואמר שמבחינתו הוא לא היה כותב יותר לעולם פרק בספר ערוך אך כיוון שחברים שלו מבקשים הוא ממשיך לכתוב (הוא אמר את זה בהקשר של החשיבות של קשרים חברתיים וטיפוחם לצורך קריירה אקדמית משגשגת). [ולמה ספיציפית עכשיו התהייה עלתה לי - פשוט כתבתי פונוט לפרק בספר ערוך וזה תמיד כל כך מסורבל...

- יבוטלו פרקים כאלו לאלתר...]

 

[22ק ו ס ם]

הוא לא עובר תהליך שיפוט עמיתים זהה

לרוב יש עורך או כמה עורכים שמעוניינים לפרסם ספר בנושא מסוים והם מזמינים מחברים שונים לכתוב פרקים לספר. עכשיו, הם אמנם מעירים הערות לכותבים אבל זה לא שהשיפוט נעשה בצורה אנונימית, ולרוב הסיכויים שפרק כזה יידחה מהספר קלושים. אני לא יודע למה החוקר שלך אמר את זה אבל לדעתי זה דווקא עדות להצטיינות ומכובדות לכתוב בספר כזה. הרבה מאסופות המאמרים הללו הופכות לאבני יסוד בתחום, ולכתוב מאמרים לצד כותבים אחרים ידועי שם כלל לא מזיק בלשון המעטה. למרות שהם אולי נגישים פחות ממאמרים שאפשר למצוא אונליין, לרוב מי שבתחום יקנה את הספר וזה יהיה אצלם עד קץ הימים.

 

[אבן ניר ומספרים]

תודה על התגובה. אם כי אני ממשיכה לתהות

מה ההבדל בין ספר ערוך לגליון של כתב עת שערוך על-ידי עורכים אורחים. וגם מה שאני לא לגמרי מבינה - הרי בהוצאות אקדמיות גם הספר עובר שיפוט - האם במקרה של ספר ערוך - הם רק מסתכלים באמת על פרקי המבוא - ואז כל היתר נתון לעורכים? בכל מקרה - קצת חבל באמת - כי הרבה פעמים מדובר בחומרים מצויינים, וחבל שלא נותנים תמריץ גדול יותר לכתוב אותם.

 

[22ק ו ס ם]

אני לא באמת בטוח איך עורכים בכתב עת

לנושא מיוחד. יכול להיות שגם שם המאמרים עוברים שיפוט עמיתים חיצוניים והעורכים הראשיים רק מהווים את החותמת הסופית? בנוגע לספרים זה משתנה ממקום למקום. אני יודע שלא תמיד זה עובר ביקורת של עמיתים. יכול להיות שאם זו הוצאה אוניברסיטאית הוא חייב לעבור ביקורת כלשהיא, אבל מה מונע ממך לכתוב ספר בהוצאה חיצונית? חשוב גם לזכור שהיום יש מגמה של כתיבת ספרים רבים שהם מדע פופולארי שפונים גם לחוקרים וגם להדיוטות ולכן הביקורת לספרים הללו שונה. מצד שני, אפשר לראות בכל ספר כזה רשימה של עמיתים שהכותב פנה אליהם שהעירו על הספר אז הוא דווקא כן עבר ביקורת מסוימת למרות שהיא לא זהה. מה שאת אומרת אגב זו בדיוק הבעייה שיש לאקדמיה שנתפסת כמגדל שן. צריך לעודד כתיבת ספרים פופולאריים כאלו כמה שיותר.

 

[FPNH]

לנושא הזה אני יכול לתרום מידע

מאחר ועכשיו אני guest editor באיזה ז'ורנל ממדעי הטבע שמוציא special issue העורך בונה את רשימת הנושאים שהוא רוצה לכסות ואז פונה לאנשים שנחשבים מובילים בכל אחד מהתחומים ומבקש מהם לכתוב מאמר. מאחר והמאמרים הם מוזמנים, ונכתבו על ידי אנשים שנחשבים כמומחים בתחום, באופן מעשי אין סיכוי שהמאמר יידחה. המאמרים נשלחים ל review אנונימי, אבל זה יהיה רק ל reviewer אחד או שניים ולא שניים שלושה כמו בגיליון רגיל. גם ה reviewer מודע לזה שהמאמר אמור להתקבל, וכל עוד לא יהיו כתובות שם שטויות מוחלטות הביקורת תהיה יותר בכיוון של עריכה וכתיבה בהירה יותר או התייחסות לעוד נקודות, דברים שהמחבר יוכל לתקן בקלות יחסית (שלא כמו בגיליון רגיל, בגיליון מיוחד יש גם את מימד הזמן. כל המאמרים אמורים להתפרסם ביחד, והעורך נותן דדליין למחברים). באופן עקרוני העריכה של ספר היא דומה. מאחר ופנית וביקשת מאנשים לכתוב פרק אז יש לך מעין התחייבות שזה יפורסם. הפרק יכול לעבור review על ידי מישהו חיצוני או שלפעמים עורך הספר הוא שעובר על הפרקים ומבקש תיקונים והבהרות.

 

[tulkin]

לנו נאמר במפורש

שמבחינת קידום אקדמי - כתיבה בספר זה בזבוז זמן (ממש במילים האלה), אף וועדה לא מתייחסת אליהם כאל פרסומים שווי ערך לפרסומים בכתבי עת עם שיפוט אנונימי, בטח לא שווי ערך לפרסום בכתבי עת ברמה A. גם האימפקט של פרקים בספרים ערוכים נמוך יותר. פרק בספר בד"כ הרבה פחות מצוטט ממאמר בעל איכות דומה. וכיוון שכמות הציטוטים הופכת יותר ויותר פקטור בקידום והערכה של מחקר - גם זה שיקול. כמובן שיש בכתיבת פרק בספר הרבה יתרונות. יש חופש הרבה יותר גדול באופן הצגת הנושא, בארגון החומר ומיצובו ביחס למחקרים אחרים. זה בד"כ משמש במה טובה להבעת עמדה ול"הטפה" (במובן החיובי - advocacy) לגישה מסויימת. יש פחות לחץ שזה יהיה מאוזן, וגם מבחינה אתית - מה שמפורסם לא חייב להיות חדשני, אלא יכול להיות סיכום של עבודה על כמה מחקרים עם כמה "הערות על" שמחברות את כולם או שופכות עליהם אור חדש - דבר שבכתב עת נחשב לא היה עובר טוב. כל אלה הופכים את משימת הכתיבה ליותר קלה (ולכן פחות נחשבת) כמובן שיש את עניין הרשת החברתית והמקצועית. מכתיבה בספר ערוך נוצרים לעתים שיתופי פעולה עתידיים, החלפת דעות וקשרים מקצועיים שניתן להיעזר בהם אחר כך. יש כמובן יוצאים מהכלל, ויש ספרים ערוכים שצוטטו המון ומאמרים מתוכם זכו לתהילה רבה. אבל בגדול, לצעט

 

[22ק ו ס ם]

זה מאוד תלוי בספר ובתחום

רוב קורות החיים שאני ראיתי לא מפרידים בין פרקים בספרים לבין מאמרים בכתבי עת. מעבר לכך, אסופות מאמרים הם הספרים הכי פופולאריים בתחום ואלו שמצוטטים אולי הכי הרבה. הם אולי לא משתווים לפירסום בכתב עת יוקרתי מאוד אבל היוקרה שלהם נובעת מעצם ההכללה בספר חשוב. אם העורכים הם מהחוקרים הבולטים בתחום אז הספר יהיה חשוב, אם הם לא אז הוא יהיה פחות חשוב.

 

[tulkin]

נו כמובן...

ברור שזה תלוי. זה מן הסתם תלוי בעיקר באיכות המאמר. בכל מקרה יש הבדל בין לשים פרקי ספרים יחד עם מאמרים בקורות חיים, לבין זה שוועדת הtenure תתייחס לפרסומים באופן דומה. מי שאמרה לי את מה שכתבתי למעלה יושבת בוועדת הקידום של בית הספר שלי, בדיון שדיבר בין השאר על אסטרטגיות להתקדמות בעולם האקדמי. כמובן שזה תלוי בתחום ועוד מיליון דיסקליימרים אחרים.

 

[22ק ו ס ם]

שוב, זה מאוד תלוי בועדות הtenure

בניגוד למה שלפעמים נתפס אצלנו ואצל אנשים בציבור הרחב, הועדות הללו לא בהכרח סופרות את מספר המאמרים ועושות חישובים מורכבים של האימפקט פקטור של כתב העת. הם יכולים להסתכל על איכות המאמרים או הפרקים. כמו שאמרת, פרקים בספרים הם לרוב סיכום של פני המחקר בתחום מסוים ולא דיווח על מחקר ספציפי. הרבה פעמים הם מקיפים מאוד, מלווים בהיבטים תיאורטיים של התחום ומהווים אבני יסוד בתחום. הם גם כתובים בשפה פחות אקדמית במקרים רבים אבל זה לא אומר שהם פחות איכותיים. יש גם חוקרים שכותבים ספרים, האם גם הם יחשבו פחות בגלל שהם פחות חשופים לביקורת של עמיתים? ממש לא. ספרים נחשבים ברוב המקרים כלפחות שני פירסומים אקדמיים אם לא יותר. עכשיו אם יהיה מישהו שיפרסם רק פרקים בספר אז כמובן שזה יראה חשוד. אחד הפקטורים החשובים הוא פיזור בכתבי עת שונים. אם פרסמת מאמרים רק בכתב עת אחד, לרוב זה לא נראה טוב. בסופו של דבר, האנשים בתחום שלך (בניגוד לועדות הקידום השונות) יודעים טוב מאוד מה אתה שווה.

 

[קיסרית הזאטוטית]

אני לא חושבת שאנשים בציבור הרחב פיתחו "תפיסה"

לגבי אופן הקידום של אקדמאים ובכל מקרה, טולקין מדבר על בסיס המידע הפנימי והעדכני שיש בידו כחלק ממפגש שכל תכליתו היתה לדבר על ועדות טניור. אז אתה יכול להגיד שאולי זה תקף רק לאוניברסיטה שלו (שהיא מעולה ומובילה בתחומה אז נראה לי שכדאי לדעת מה קורה שם) ואתה יכול להגיד "כמובן" ו"תלוי" על הרבה דברים רק שלמען האמת קוסם, זה נותן תחושה של אי הקשבה, חוסר פתיחות לדעות האחר ולמידע נוסף ווכחנות לשמה. (שיקוף אתם קוראים לזה בפסיכולוגיה?)

 

[22ק ו ס ם]

כתבתי בכותרת שזה מאוד תלוי Nקום

זה הרי מובן מאליו שזה כך. אבל אני באמת חושב שיש תפיסה מסוימת בציבור שחוקרים נמדדים רק על סמך הפרסומים ותורמת לזה ססמאות כמו Publish or perish.

 

[קיסרית הזאטוטית]

רק ש publish or perish זה משפט ש

א. לא ממש מוכר ל"ציבור" (לדעתי, על סמך מניסיוני הפרטי, אחרי שפגשתי "ציבור" ב4 מדינות שונות) ב. די נכון. publish זה גם מאמרים, גם ספרים וגם דוחות. ואם לא תפרסם סביר שלא תקבל קביעות. ובאופן כללי, ככל שאני מזדקנת אני מגלה שאין הרבה דברים מובנים מאליהם (אם בכלל)

 

[FPNH]

לגבי ועדות ה tenure

(שוב, לפחות לגבי מדעי הטבע) הועדה מורכבת ברובה מאנשים מהמחלקה שכבר מכירים את המועמד ובאים כבר עם דעה עליו. אם הוא חוקר מבריק שמפרסם הרבה ומשיג הרבה גראנטים, אז אין לו בעייה ושום דבר לא משנה. אם הוא חוקר בינוני אז זה מאד תלוי איך חברי הועדה רוצים להתייחס אליו. יש מקרים שבהם יושבים על כל מאמר ובודקים אימפקט פקטור, מיקום של הז'ורנל בתחום, מספר ציטוטים (לא כולל עצמיים), עושים ממוצע של פרסומים לשנה, בודקים אם אתה מפרסם בתחום שאליו קיבלו אותך, בודקים כמה מאמרים אתה מפרסם עם המנחה מהדוקטורט או מהפוסט... לא חסר על מה להסתכל. לעומת זאת יש מקרים שבהם הועדות מתכנסות רק כדי לצאת ידי חובה כי כולם יודעים שרוצים לקדם את המועמד ואז כל פירסום יחשב (עם שיפוט, בלי שיפוט, עברית, אנגלית, אבסטרקטים...). באופן עקרוני פרקים בספרים נותנים לך "נקודות זכות" בתחום של המעמד שלך בקהילה האקדמית. זה מראה שמעריכים אותך כמומחה בתחום ובגלל זה פנו אליך בבקשה לכתוב פרק (בדר"כ לא יציגו תוצאות חדשות בפרק של ספר, רק מסכמים מאמרים ועבודות שכבר פורסמו). המאמרים נותנים לך "נקודות זכות" בתחום של הוכחת יכולת מחקרית.

 

[יעל אפריל]

זה תלוי בתחום ובנהוג בו

בתחום שלי זה מאוד מקובל. יש אסופות מאמרים מצויינות, שעומדות בתחרות עם כל כתב עת מהתחום ובאופן כללי אפיק הפרסום הזה עונה על צרכים שכתבי העת (אצלנו, אצלנו) לא יכולים לענות עליהם. פעם סיפר לי פרופ' אחד על מסעות ההסברה שהוא עושה בועדת המינויים, בכל פעם שמישהו מהצד השני של האוניברסיטה (הפקולטות להנדסה, טבע ) מביע דעה כזו על פרסום מאמר בספר. הוא אמר, בצורה הכי ברורה שיש, שפרסום כזה נשפט באותם הקריטריונים של פרסום בכתב עת ושמי שמנסה להמעיט בערכו של פרסום כזה עושה את זה מחוסר הבנה של המציאות האקדמית בדיספלינה שלנו. כך שאני מניחה שיש תחומים שבהם מה שכתבת נכון, ויש תחומים שבהם זה לא נכון. אותו פרופ', אגב, יעץ לי לאחרונה לחלק את רשימת הפרסומים שלי בין דוחות לבין מאמרים. חלוקה שלא שמעתי עליה קודם. הוא אמר שמי שקורא את הרשימה גם ככה עושה לעצמו את ההפרדה הזו. ושוב, השאיר את המאמרים בכתבי עת ובספרים ביחד.

 

[Unicorn98]

בוקר טוב ../images/Emo13.gif

שאלה טובה. אני פרסמתי עם המנחה שלי צ'פטר בספר, שיצא מתוך עבודה סמינריונית שכתבתי ב-BA. זה לא פרסום יוקרתי, אבל בהתחשב שזה היה BA וזו היתה סמינריונית, זה בהחלט תוצר מכובד. לי נאמר שאמנם זה פחות יוקרתי מפרסום ב-peer reviewed journal, אבל יותר נחשב מ-proceedings או מסוגי פרסום אחרים ב-CV. לכן זה נחמד, בסה"כ, אם מזדמן. חשוב לי להגיד שיש כאן יתרון נוסף, שאם חושבים על היבטים כמו חשיפה של אחרים לנתונים/ממצאים/תובנות שלך כחוקרת, אז סה"כ יש אימפקט גם לפרסומים כאלה, במיוחד שהמאמץ שנדרש להשיג אותם הוא יחסית מתון בהשוואה לפרסומים (במיוחד בכתבי העת היוקרתיים ביותר). ייתכן ויחס חשיפה/מאמץ הוא עדיף כאן, אם שמים לרגע את הפרסטיז' בצד. במקרה שלי, התיאוריות והנתונים שלנו זכו לחשיפה מול חוקרים שלא היו נחשפים אלמלא הלכנו על זה. זה חשוב לחוקר שיכירו אותו ואת הרעיונות שלו, גם אם יש בזה פחות יוקרה. בקיצור, יש היבטים לכאן ולכאן, כמו בכל דבר

.

 

[p i t e r פן]

איך באמת מפרסמים משהו מ-BA?

תמיד שמעתי על אנשים שעשו את זה, והשמועות עשו עלי רושם. מצד שני, רוב המנחים שאני מכיר בכלל לא מתעניים במה שהסטודנטים שלהם משרבטים בסמינריונית. אז איך כותבים משהו מספיק חדשני ומקורי, ואיך גורמים לאיש סגל בכיר לקחת אותך ברצינות והלציע לך לפרסם? וכן, אני מקנא, אבל בצורה טוב.

 

[Unicorn98]

שילוב של עניין של איש הסגל,

ורעיון טוב - וכמובן הזדמנות מצד הוצאה. אבל צריך לרצות ולבדוק את הייתכנות, וזה תלוי בעיקר בך. ותודה על הפרגון

...

 

[Unicorn98]

צ"ל "ההיתכנות", כמובן... ../images/Emo9.gif

 

[22ק ו ס ם]

יש כמה דרכים

קודם כל תלוי איפה אתה תמצא. בארה"ב למשל מאוד מקובל לעשות מחקרים עצמאיים בתור honor thesis בהנחיית מרצה בכיר כך שלא מפתיע לקבל מחקרים איכותיים. הרבה פעמים מפרסמים עם המרצה ואז זה טוב לשני הצדדים. יש כמה כתבי עת שמיוחדים לסטודנטים ובכל מקרה, לפרסם זו לא ממש בעייה כי יש המון כתבי עת. לא חייבים לפרסם בכתב עת יוקרתי ומה שחשוב זה עצם הפרסום.

 

[Unicorn98]

שמיים וארץ, מול ישראל.