תהייה תמידית "האם אצא מזה פגועה?"
היי לכולם.... עד עכשיו הייתי קוראת פסיבית של הפורומים באתר....היו כאלה שריגשו היו את אלה שהצחיקו אותי עד מוות (מתוך הזדהות עמוקה עם מצבם) ובכלל תמיד "נחמד" לדעת שלאחרים מפריעים פחות או יותר הדברים שמפריעים לך עצמך... אז החלטתי סוף סוף לעשות מעשה ולכתוב משהו משל עצמי ...משהו שמציק לי ...ולקוות שאקבל תשובות אמיתיות ממיטב המוחות ששורצים כאן בפורום B- נכון שיש לי את החברות שלי בבית שכשאני זקוקה לייעוץ הן סוג של "אוגדת מוחות" שכשצצה הבעיה הכי קטנה כל אחת חושבת עמוקות...אני מוכנה להשבע שאף אחת לא השקיעה כך את מחשבתה לתשובות במבחן הפסיכמטרי...כן כן הן נזכרות עכשיו בכל סיפורי האקסים (ואלה שגם בטעות נכנסו לחייהן לדקות ספורות) כדי שהאנלוגיה תהיה הכי טובה שאפשר ...שאוכל להזדהות ...(כן ממש עכשיו זה הזמן של כל אחת למנות על אצבועתיה המרוחות בלק אדום את כל סהסיפורים שכבר הספקתי להקיא)... אז הבעיה שלי היא כזו...זו לא פעם ראשונה שלי במערכת יחסים..אמנם אף פעם לא הייתי באחת רצינית...לא יודעת אם זה כל כך בגללי או בגלל הבחור ..אני מודה יש לי תסביכים עמוקים כל מיני מערכות רגשיות שנפגעו כתוצאה מנישואים לא מוצלחים של הוריי ..אח גדול שהיום כבר נשוי אבל פרפר לא קטן בעברו ...מה שפגע לי (היום אני כבר מודעת) באמון שלי כלפי המין הגברי...אין לי פה בכלל כל טענה שכולם הם אותו החרא...גם אני לא שה תמים ...אבל אני יודעת לנהוג אחרת...ויודעת שלא לכל דבר שהבחור יאמר אני אחייך ויענה לו "אמן" ....אז לאחר תקופה ארוכה של מערכות יחסים כושלות ומתוסבכות ...החלטתי עם עצמי שהקשר הבא יהיה אמיתי לפחות מבחינתי....קצת משחקים (כי אחרי הכל יש בזה מן ההנאה) אבל הפעם ללכת עם מה שאני מרגישה ... והנה הפלא ופלא הכרתי בחור ממש נחמד הטעם שלי בדיוק כאילו ציירו לי אותי לפי הסקיצות שמוחי בנה ושלחו לי אותו (כן הוא חתיך - עוד עובדה מעצבנת ...המחשבות ששורצות במוחי כשהוא יוצא לבלות) בקיצור הכל סבבה בנתיים יצאנו כברכמה פעמים ויש משיכה ויש נושאי שיחה ללא הרף ....אבל הנה המוח הנשי ההוא שפועל לפי חוקי המגזינים וכל חוקי הנשים מתחיל לעבוד...הגיע הרגע של להגיע אליו הבייתה הוא הזמין אותי לסרט אצלו בבית....נווווו באמת כולנו הרי יודעים את משמעות העניין (ונכון ש שאת המשפט הטחון של הגברים שנועד להרגיע אותנו כביכול "אני לא האנס המנומס אל תדאגי" או "מה לא צריך לקרות לא יקרה" ) נווו באמת...יש משיכה יש מיטה יש לו קונדום....אז ברור למה לא ....עכשיו אני אומרת למה לא....כי היום אני חושבת על הפחד של - מאוד ייתכן שהוא ינתק את הקשר כי קיבל את מבוקשו...למרות שאני לא רואה סיבה למשוך אותו באף בשביל סקס...משכתי אותו מספיק...הפחד הזה של הוא יפסיק להתקשר או שנפסיק לצאת לא מצילח להניח למנוחתי....אני ממש לא רוצה שזה יגמר ...ואם זה יגמר אחרי הסקס אז אולי בכלל כדאי לא להכנס לזה????? תעזרו לי בבקשה...מה עליי לעשות ??? כל אחד ואחת מנסיונו האישי או סתם ככה... תודה חבר'ה שבת שלום לכולםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
היי לכולם.... עד עכשיו הייתי קוראת פסיבית של הפורומים באתר....היו כאלה שריגשו היו את אלה שהצחיקו אותי עד מוות (מתוך הזדהות עמוקה עם מצבם) ובכלל תמיד "נחמד" לדעת שלאחרים מפריעים פחות או יותר הדברים שמפריעים לך עצמך... אז החלטתי סוף סוף לעשות מעשה ולכתוב משהו משל עצמי ...משהו שמציק לי ...ולקוות שאקבל תשובות אמיתיות ממיטב המוחות ששורצים כאן בפורום B- נכון שיש לי את החברות שלי בבית שכשאני זקוקה לייעוץ הן סוג של "אוגדת מוחות" שכשצצה הבעיה הכי קטנה כל אחת חושבת עמוקות...אני מוכנה להשבע שאף אחת לא השקיעה כך את מחשבתה לתשובות במבחן הפסיכמטרי...כן כן הן נזכרות עכשיו בכל סיפורי האקסים (ואלה שגם בטעות נכנסו לחייהן לדקות ספורות) כדי שהאנלוגיה תהיה הכי טובה שאפשר ...שאוכל להזדהות ...(כן ממש עכשיו זה הזמן של כל אחת למנות על אצבועתיה המרוחות בלק אדום את כל סהסיפורים שכבר הספקתי להקיא)... אז הבעיה שלי היא כזו...זו לא פעם ראשונה שלי במערכת יחסים..אמנם אף פעם לא הייתי באחת רצינית...לא יודעת אם זה כל כך בגללי או בגלל הבחור ..אני מודה יש לי תסביכים עמוקים כל מיני מערכות רגשיות שנפגעו כתוצאה מנישואים לא מוצלחים של הוריי ..אח גדול שהיום כבר נשוי אבל פרפר לא קטן בעברו ...מה שפגע לי (היום אני כבר מודעת) באמון שלי כלפי המין הגברי...אין לי פה בכלל כל טענה שכולם הם אותו החרא...גם אני לא שה תמים ...אבל אני יודעת לנהוג אחרת...ויודעת שלא לכל דבר שהבחור יאמר אני אחייך ויענה לו "אמן" ....אז לאחר תקופה ארוכה של מערכות יחסים כושלות ומתוסבכות ...החלטתי עם עצמי שהקשר הבא יהיה אמיתי לפחות מבחינתי....קצת משחקים (כי אחרי הכל יש בזה מן ההנאה) אבל הפעם ללכת עם מה שאני מרגישה ... והנה הפלא ופלא הכרתי בחור ממש נחמד הטעם שלי בדיוק כאילו ציירו לי אותי לפי הסקיצות שמוחי בנה ושלחו לי אותו (כן הוא חתיך - עוד עובדה מעצבנת ...המחשבות ששורצות במוחי כשהוא יוצא לבלות) בקיצור הכל סבבה בנתיים יצאנו כברכמה פעמים ויש משיכה ויש נושאי שיחה ללא הרף ....אבל הנה המוח הנשי ההוא שפועל לפי חוקי המגזינים וכל חוקי הנשים מתחיל לעבוד...הגיע הרגע של להגיע אליו הבייתה הוא הזמין אותי לסרט אצלו בבית....נווווו באמת כולנו הרי יודעים את משמעות העניין (ונכון ש שאת המשפט הטחון של הגברים שנועד להרגיע אותנו כביכול "אני לא האנס המנומס אל תדאגי" או "מה לא צריך לקרות לא יקרה" ) נווו באמת...יש משיכה יש מיטה יש לו קונדום....אז ברור למה לא ....עכשיו אני אומרת למה לא....כי היום אני חושבת על הפחד של - מאוד ייתכן שהוא ינתק את הקשר כי קיבל את מבוקשו...למרות שאני לא רואה סיבה למשוך אותו באף בשביל סקס...משכתי אותו מספיק...הפחד הזה של הוא יפסיק להתקשר או שנפסיק לצאת לא מצילח להניח למנוחתי....אני ממש לא רוצה שזה יגמר ...ואם זה יגמר אחרי הסקס אז אולי בכלל כדאי לא להכנס לזה????? תעזרו לי בבקשה...מה עליי לעשות ??? כל אחד ואחת מנסיונו האישי או סתם ככה... תודה חבר'ה שבת שלום לכולםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם