kill me kill me now
Member
במשך כ-15 שנים הייתי פעילה מינית, בתקופות מסוימות היה יותר חשק, בתקופות אחרות פחות, אבל רציתי מגע, רציתי סקס, דמיינתי דברים ופינטזתי כאוות נפשי. אהבתי לקרוא סיפורת אירוטית, לראות סרטים אירוטיים ולפעמים אפילו סרטונים פורנוגרפיים. אהבתי משחקי תפקידים ולנסות דברים חדשים.
ואז לפני כ-7 חודשים הכל השתנה, ועכשיו לא רק שאני לא רוצה את כל הנ"ל, אני נגעלת ממחשבות על סקס. אני מתחלחלת מהמחשבה שגבר יגע בי. אני מנסה לקרוא סיפורים אירוטיים בתקווה שזה יעורר משהו, אבל התיאורים רק מגעילים אותי. כשאני רואה סרט ("רגיל") ופתאום יש סצינה עם נשיקות או יותר מזה, אני מסיטה את המבט, לא מסוגלת לראות את זה, זה מגעיל אותי.
אני חושבת שאני מבינה למה זה קרה. לפני כ-7 חודשים חוויתי טראומה שקשורה בגבר (לא אונס או משהו, חלילה, אבל זה היה מאורע טראומתי בשבילי).
אני חשבתי שעם הזמן זה יעבור והכאב מהטראומה ייחלש ואני אחזור "להרגיש דברים" אבל זה לא קורה, אני אפילו חושבת שהרגשות האלו מתעצמים.
אני לא מסוגלת ללכת לטיפול פנים-מול-פנים. אני לא מסוגלת לדבר על הדברים האלו עם אף אחד שלא באופן אנונימי.
אני מתביישת מאוד.
זה יעבור מתישהו? אני יכולה לעשות משהו? או שנדונתי לחיות ככה עד סוף חיי?
ואז לפני כ-7 חודשים הכל השתנה, ועכשיו לא רק שאני לא רוצה את כל הנ"ל, אני נגעלת ממחשבות על סקס. אני מתחלחלת מהמחשבה שגבר יגע בי. אני מנסה לקרוא סיפורים אירוטיים בתקווה שזה יעורר משהו, אבל התיאורים רק מגעילים אותי. כשאני רואה סרט ("רגיל") ופתאום יש סצינה עם נשיקות או יותר מזה, אני מסיטה את המבט, לא מסוגלת לראות את זה, זה מגעיל אותי.
אני חושבת שאני מבינה למה זה קרה. לפני כ-7 חודשים חוויתי טראומה שקשורה בגבר (לא אונס או משהו, חלילה, אבל זה היה מאורע טראומתי בשבילי).
אני חשבתי שעם הזמן זה יעבור והכאב מהטראומה ייחלש ואני אחזור "להרגיש דברים" אבל זה לא קורה, אני אפילו חושבת שהרגשות האלו מתעצמים.
אני לא מסוגלת ללכת לטיפול פנים-מול-פנים. אני לא מסוגלת לדבר על הדברים האלו עם אף אחד שלא באופן אנונימי.
אני מתביישת מאוד.
זה יעבור מתישהו? אני יכולה לעשות משהו? או שנדונתי לחיות ככה עד סוף חיי?