תהילים

"מדור"

ובכן מאוד קל כידוע לך לבדוק כיצד מאותו ip יוצאים הודעות בשמות שונים, אולם לעניינו הנך מדור 26 ובכן מדור כתבת ש: "אני כאן כדי להביע את דעתי על נושא מסויים ביהדות שאתם מטיפים לחילונים" ובכן הבעת את דעתך הנאורה לנו החשוכים והפרימטיבים,וממקומי הפרימיטיבי אני מקבלת את העובדה שלא כולם חשוכים כמוני. וכאן נפרדות דרכנו סע לשלום. בברכה אלה אמאיה מורז
 

mador 26

New member
את משקיע מאמצים רבים כדי להטיל בי דופי.

שלום "אלה אמאיה מורז" על סמך מה את מבססת את קביעתך שאני כביכול כותב בפורום תחת שמות שונים? את יודעת איך קוראים לזה? "לשון הרע" את משמיצה אותי בטעות או בשקר. אני מתפלא שאישה המתיימרת להיות דתית והאמורה לקיים ולשמור מצוות מתלכלכת כך. אני מתפלא על צדקנותך המזויפת... מה נאמר על לשון הרע ביהדות? מפי הרב אריה קרן: לשון הרע: המספר בגנות חברו אף על פי שאומר אמת. אבל האומר שקר, נקרא "מוציא שם רע". אבל "בעל לשון הרע", זה שיושב ואומר: כך וכך עשה פלוני, וכך וכך היו אבותיו, וכך וכך שמעתי עליו, ואומר דברים של גנאי, עליו תהילים יב, ד:. "יכרת ה’ כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות: תסעי על מצפונך את עוונך, עד שתוכיחי את אמיתות טענתך, או עד שתתנצלי. מקור איסור לשון הרע בתורה בספר ויקרא (יט, טז): "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ". את הקללה במעמד עיבל וגריזים, "אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר" (ספר דברים פרק כ"ז כ"ד) ייחסו חז"ל לאמירת לשון הרע, שהיא במובן מסוים הכאתו של אדם בסתר.
 

REALI

New member
אז למה שלא תקרא גם אתה תהילים?

הרי אתם אומרים ממש אותם המילים
תהילים פרק צ': יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה-- וְרָהְבָּם, עָמָל וָאָוֶן: הפרק המלא: א תְּפִלָּה, לְמֹשֶׁה אִישׁ-הָאֱלֹהִים: אֲדֹנָי--מָעוֹן אַתָּה, הָיִיתָ לָּנוּ; בְּדֹר וָדֹר. ב בְּטֶרֶם, הָרִים יֻלָּדוּ-- וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל; וּמֵעוֹלָם עַד-עוֹלָם, אַתָּה אֵל. ג תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ, עַד-דַּכָּא; וַתֹּאמֶר, שׁוּבוּ בְנֵי-אָדָם. ד כִּי אֶלֶף שָׁנִים, בְּעֵינֶיךָ-- כְּיוֹם אֶתְמוֹל, כִּי יַעֲבֹר; וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה. ה זְרַמְתָּם, שֵׁנָה יִהְיוּ; בַּבֹּקֶר, כֶּחָצִיר יַחֲלֹף. ו בַּבֹּקֶר, יָצִיץ וְחָלָף; לָעֶרֶב, יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ. ז כִּי-כָלִינוּ בְאַפֶּךָ; וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ. ח שת (שַׁתָּה) עֲו‍ֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ; עֲלֻמֵנוּ, לִמְאוֹר פָּנֶיךָ. ט כִּי כָל-יָמֵינוּ, פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ; כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ-הֶגֶה. י יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה-- וְרָהְבָּם, עָמָל וָאָוֶן: כִּי-גָז חִישׁ, וַנָּעֻפָה. יא מִי-יוֹדֵעַ, עֹז אַפֶּךָ; וּכְיִרְאָתְךָ, עֶבְרָתֶךָ. יב לִמְנוֹת יָמֵינוּ, כֵּן הוֹדַע; וְנָבִא, לְבַב חָכְמָה. יג שׁוּבָה יְהוָה, עַד-מָתָי; וְהִנָּחֵם, עַל-עֲבָדֶיךָ. יד שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ; וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה, בְּכָל-יָמֵינוּ. טו שַׂמְּחֵנוּ, כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ: שְׁנוֹת, רָאִינוּ רָעָה. טז יֵרָאֶה אֶל-עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ; וַהֲדָרְךָ, עַל-בְּנֵיהֶם. יז וִיהִי, נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ-- עָלֵינוּ: וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנָה עָלֵינוּ; וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנֵהוּ.
 

mador 26

New member
מה הקשר ?

שלום רבREALI, מה הקשר בין מה שכתבתי לבין פק התהילים שכתבה, מלבד הפסוק " יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה-- וכו'? נראה שגם אתה, כמו לאחרים בפורום הזה, אין מושג מהו טובו של אלוהים, אחרת היית כותב כאן ולו רק טובה אחת... במקום זאת אתה מציע לי לקרוא תהילים. כאילו שזה יבהיר לי כמה אותו אל הוא טוב למרות המציאות העגומה שאנו עדים לה. את התהילים, אנא שמור לעצמך ולאל שכמותך. ברכות!
 
שאלה למדור

כאשר השם ברא את האדם כתוב ויברך אותם, כאשר אני מברכת או מסיימת איזה כתוב במלה בברכה הרי שאני מבקשת את ברכת האל כאשר אתה מסיים הודעה בפורום במלה ברכות ! מה המשמעות של כך?
 

mador 26

New member
מה המשמעות?

שלום אלה, כשאני כותב "בברכה", המשמעות היא: ברכה ממני. האם אני יכול לצוות על מישהו, לברך את הנמען ? אני יכול לברך רק בשמי. בברכה (ממני בכנות ומכל הב )!
 

REALI

New member
לא הבנת את הפרק.

הפרק לא עוסק בטובו של האל אלא בכמה שהוא רע והאדם רק סובל ללא תכלית. אומנם הוא מסיים בתקוה שלפחות העתיד יהיה טוב יותר. מדור, כשאני אומר לאנשים את שם משפחתי והם מנסים לבדוק האם אני קרוב של פלוני זה או אחר בעל אותו שם משפחה, אני כמעט אוטומתית עונה שלא. ההורים של אבא שלי באו ממשפחות גדולות מאד, אצל שניהם היו שלוש עשרה (!) ילדים בכל משפחה. סבתא שלי ברחה לרוסיה וכמעט שמתה שם מרעב, סבא שלי התגייס לצבא האדום ושניהם היחידים שניצלו מכל המשפחה המורחבת שלהם. הם באו ממשפחות חסידיות מאד דתיות (אבא של סבתא שלי אפילו היה כותב פירושים על התורה), אבל אחרי השואה הם החליטו להיות קומוניסטים - ללא דתות וללא הבדלים בין בני האדם וקיוו בכך להיטיב לעצמם ולכלל האנושות. וכבר ידוע איזו ישועה צמחה מהקומוניסטים. שלושת ילדיהם ידעו על יהדותם אך גם לא שום דבר מעבר לכך. הבת הבכורה, באמריקה, התחתנה עם גוי והבן היחיד שלהם לא מחובר במיוחד לצד היהודי שלו. הבת הצעירה, באירופה, לא התחתנה מעולם וכבר לא יהיו לה ילדים. בתווך, נמצא אבא שלי. בסביבות גיל עשרים ושלוש, לפני שהוא התחתן עם אמא שלי, אבא שלי דאג לעשות ברית מילה והתחיל לשמור כשרות ושבת. על שאר המצוות אני מסופק אם הוא ידע בכלל. משפחה גדולה מאד נקטעה ונישארה בהווה שלה, אבל אבא שלי ואמא שלי החליטו שלמרות שההווה שלהם התאדה מגיע להם שיהיה להם עתיד, ולכן הם החליטו לעלות ארצה על מנת שיוכלו לספק לילדים שלהם חינוך יהודי הולם, והנה אני כאן, מגלם בחיי הקטנים עתיד של הרבה אנשים, ומקווה ומצפה שניזכה כולנו במהרה לראות בעתיד הגדול ששמור לעם ישראל כולו.
 

mador 26

New member
הסיפור שלך בכנות נוגע ללב

שלום REALI , קורות חייהם של רוב יהודים תושבי אירופה בתקופת השואה, מאד קשים, ואלה שנותרו בחיים "סוחבים" על גבם זכרונות זוועה עד סוף חייהם, ואני ביניהם, לא אוסיף בנושא זה. לפי כך, על מה עלי להלל ולשבח ולהכיר טובה לאלוהים? התוכל לתת לי תשובה עניינית וכנה על שאלה זו? בברכה!
 

REALI

New member
שלום מדור

התשובה היא שאתה לא צריך להודות ולהלל לה'. אתה צריך להתפייס איתו.
 

REALI

New member
אני רוצה לשתף אותך מדור ואת שאר חברי הפורום

במאמר שקראתי לפני מספר שנים והמאמר הזה הוא גם מאד מרגש וגם היה מבחינתי תובנה מכוננת לגבי מה צריכה להיות התשובה לשאלה היכן טובו של האלוקים. מתוך אתר חברים מקשיבים
 
ריאלי בוא נהיה ריאלים

"הפרק לא עוסק בטובו של האל אלא בכמה שהוא רע והאדם רק סובל ללא תכלית. אומנם הוא מסיים בתקוה שלפחות העתיד יהיה טוב יותר." מכיון שאני מבינה את הפרק באופן שונה בתכלית השינוי מפרשנותך אני תמהה כיצד הגעת למסקנה הנ"ל בברכה
 

REALI

New member
אלה היקרה

אכן אני מודה שלא הייתי בסדר בניסוח שלי, בעיקר הגבתי למדור ועל כן השתמשתי במילים המבטאות ניגודיות למה שהוא טען, שלפי היהדות אלוקים עושה רק טוב לאדם. באופן אישי אני חושב שהאלוקים משפיע הרבה ייסורים לאדם, אך לא הייתי מרשה לעצמי להגדיר אותו כרע בשום פנים, ולכן מה שכתבתי למעשה גם צרם לי בעצמי ואני מתנצל. להבנת הפרק. להבנתי: בפתיחה יש תיאור של הקב"ה כבעל הבית הגדול של העולם ואפסיותו של האדם. במרכז הפרק "תרעומת" של האדם על היחס הקשה של הקב"ה כלפיו. ובסיום הפרק תפילה ליחס "אוהד" מאת הקב"ה לאדם. אשמח לשמוע את הבנתך בפרק.
 
תהילים צ

שלום ריאלי , בתשובתך למדור "הפרק לא עוסק בטובו של האל אלא בכמה שהוא רע והאדם רק סובל ללא תכלית." די ברור לי שהדברים נאמרו כתגובה צינית למדור ,שכן ודאי שהשם כאשר משפיע יסורים על האדם יש לכך תכלית לטובה עליונה של האדם בשל שהשם הנו הטוב והמיטיב באופן מוחלט, שלא כיסורים של בני אדם המטילים על רעיהם בשל שאבדו את התכלית. פרק צ בתהילים ממקומך: "בפתיחה יש תיאור של הקב"ה כבעל הבית הגדול של העולם ואפסיותו של האדם. במרכז הפרק "תרעומת" של האדם על היחס הקשה של הקב"ה כלפיו. ובסיום הפרק תפילה ליחס "אוהד" מאת הקב"ה לאדם." ממקומי: הנה נתתי לפניך את הברכה ואת הקללה ,שמת לב שהמלה הברכה -בהכרה ,דהיינו הברכה שורה בהכרת הטוב, זה ככה אגב לנושא ברכה שעלה עם מדור, כמו גם יש לו הקשר לפרק תהילים צ, בפתיחה יש הכרה בורא עולם אשר אנו רחוק מהאדם מעון היית לנו ,הדבר מובנו כאשר האדם בהכרת השם הכרת הטוב השם שוכן בו ושכנתי בתוככם, וובכך יש הצלבה "מעון אתה" החלק הראשון מתאר קרבה של אדם לאל וממשיך בירידת האדם לאנוש דהיינו חסר בשל החטאה מתמשכת לכן שובו בני אדם כלומר שוב אנוש להיותך בן אדם בדמות כצלם אדם ,ובכך לשובך להיות אדם בצלם כדמות שהשם מעון לו.והברכה שורה עליו, בשל הירידה למדרגת אנוש דהיינו טוב ורע הרי כמוהו כבחירת האדם בקללה בחוסר מהברכה , וכך האופן שהחוק פועל עליו, שלא ללא תכלית שכן אין מאומה מאת השם שהנו עקר וחסר תכלית ,אלא האדם אבד את התכלית. בכך החלק המרכזי הכרה של האדם בעוונותיו "עונותינו לנגדך" בחלק הסיום הבעת נכונות לתקון "שובה יהוה " כלומר אנוש מבקש לשוב להיות אדם והנו עם הכרה לכך שכאשר מתקן דרכיו השם שוכן בתוכו .שובה יהוה , שלא במובן שהשם הוא "שהלך" כי אם האדם רחק , ובכך ראה רעה דהיינו האופן שהחוק פועל עליו, בשיבתו של האדם להיות אדם מכיר בשם השוכן בו ומה יותר משמח מזאת ,-שיויתי השם לנגדי תמיד, הברכה וִיהִי, נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ-- עָלֵינוּ: וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנָה עָלֵינוּ; וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנֵהוּ
 

st1183

New member
תגידי לניצולי השואה

שהשם הנו הטוב והמיטיב באופן מוחלט... "בפתיחה יש תיאור של הקב"ה כבעל הבית הגדול של העולם ואפסיותו של האדם." תראי אלה,דברי בשם עצמך בלבד עד כמה שאת אפסית... "הנה נתתי לפניך את הברכה ואת הקללה ,שמת לב שהמלה הברכה -בהכרה ,דהיינו הברכה שורה בהכרת הטוב," סתם משחקי אותיות שמתאימות שאין בינם לבין המציאות שום קשר...
 

REALI

New member
שלום אלה

תודה שמיקדת את נושא השיבה שבפרק, שאליה לא התייחסתי. ממקומי (אני מרשה לעצמי להשאיל ממך את הביטוי היפה הזה
) האדם טוען כלפי ה', שה' מצד אחד ברא את האדם חסר ושפל - "תשב אנוש עד דכא" ודורש ממנו לשוב - "ותאמר: שובו בני אדם" (ותודה שהבהרת לנו את המעבר בין אנוש לאדם), אך מצד שני,בה במידה, הוא מתייחס לאדם בפרופורציות אלוהיות שגדולות עליו ושבכלל לא מאפשרות לו לשוב לה', כי לפי הפרופורציות של ה', אדם שחוטא פעם בכמה שנים, אצל ה' זה כאילו הוא חטא שוב אחרי דקה. וכך ה' כל הזמן רואה את חטאינו מול עיניו ומייסר אותנו. ולכן האדם מבקש מה' שיתייחס אליו בפרופורציות שלו - "למנות ימינו כן הודע" (למנות מלשון לספור) - כל יום לחוד. "ונביא לבב חוכמה" = ואז יבוא בליבינו חוכמה ונוכל לשוב אליך. "ויהי נעם ה' עלינו" - שיתייחס אלינו בדרכי נעם ולא ביד קשה, "ומעשה ידינו כוננה עלינו" - ויצליח מעשינו לשוב אליו.
 

REALI

New member
השלמה

"שובה ה'" - האדם בטענתו הופך את הקערה על פיה: אתה ה' דורש ממני לשוב אליך, ואילו אני קורא אליך: שוב אתה ה'! "והנחם על עבדיך", כי רק כך נוכל לשוב אליך. מעין הויכוח המתבטא בשני הפסוקים: "שובו אלי ואשובה אליכם" - זו טענת ה', ואילו ישראל טוענים - "השיבנו ה' אליך ונשובה".
 
שלום ריאלי

ישנו שרשור בפורום בשם אחדות ושבטיות , וכדבריך בהתיחס לאותו שרשור:" "אני מסכים איתו שכל אחד נותן פן מסויים שמודגש יותר מאשר אצל השאר ולכן חשוב לשמור על ההבדלות האלו," ואכן אני מסכימה עם אמירתך זו כן משמעותו הפריה העשרה,החלפת מתנות והרחבת הדעת . אלא שהתנאי לכך הנו כאשר הנבדלות וביטויה הנה לשם שמים המאחד המשותף ואחדות הכול, שכן באם אינו כך הרי ההבדלות הנן המפריד והיצרות הדעת. תודה על ששתפת ממקומך את ראיתך תהילים צ והורחבה דעתי. הנה מה טוב ומה נעים שבת(ט) אחים גם יחד בברכה
 

REALI

New member
תודה

לשם שמים זו משימה מאתגרת למצב שלי... סנהדרין כד: אמר רבי אושעיא: מאי דכתיב (זכריה יא, ז) "ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים"? נועם אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמנעימין זה לזה בהלכה, חובלים אלו תלמידי חכמים שבבבל שמחבלים זה לזה בהלכה. (זכריה ד) "ויאמר אלה שני בני היצהר העומדים" "ושנים זיתים עליה", יצהר - אמר רבי יצחק: אלו ת"ח שבא"י שנוחין זה לזה בהלכה כשמן זית, ושנים זיתים עליה - אלו ת"ח שבבבל שמרורין זה לזה בהלכה כזית.
 
למעלה