תהילים צ
שלום ריאלי , בתשובתך למדור "הפרק לא עוסק בטובו של האל אלא בכמה שהוא רע והאדם רק סובל ללא תכלית." די ברור לי שהדברים נאמרו כתגובה צינית למדור ,שכן ודאי שהשם כאשר משפיע יסורים על האדם יש לכך תכלית לטובה עליונה של האדם בשל שהשם הנו הטוב והמיטיב באופן מוחלט, שלא כיסורים של בני אדם המטילים על רעיהם בשל שאבדו את התכלית. פרק צ בתהילים ממקומך: "בפתיחה יש תיאור של הקב"ה כבעל הבית הגדול של העולם ואפסיותו של האדם. במרכז הפרק "תרעומת" של האדם על היחס הקשה של הקב"ה כלפיו. ובסיום הפרק תפילה ליחס "אוהד" מאת הקב"ה לאדם." ממקומי: הנה נתתי לפניך את הברכה ואת הקללה ,שמת לב שהמלה הברכה -בהכרה ,דהיינו הברכה שורה בהכרת הטוב, זה ככה אגב לנושא ברכה שעלה עם מדור, כמו גם יש לו הקשר לפרק תהילים צ, בפתיחה יש הכרה בורא עולם אשר אנו רחוק מהאדם מעון היית לנו ,הדבר מובנו כאשר האדם בהכרת השם הכרת הטוב השם שוכן בו ושכנתי בתוככם, וובכך יש הצלבה "מעון אתה" החלק הראשון מתאר קרבה של אדם לאל וממשיך בירידת האדם לאנוש דהיינו חסר בשל החטאה מתמשכת לכן שובו בני אדם כלומר שוב אנוש להיותך בן אדם בדמות כצלם אדם ,ובכך לשובך להיות אדם בצלם כדמות שהשם מעון לו.והברכה שורה עליו, בשל הירידה למדרגת אנוש דהיינו טוב ורע הרי כמוהו כבחירת האדם בקללה בחוסר מהברכה , וכך האופן שהחוק פועל עליו, שלא ללא תכלית שכן אין מאומה מאת השם שהנו עקר וחסר תכלית ,אלא האדם אבד את התכלית. בכך החלק המרכזי הכרה של האדם בעוונותיו "עונותינו לנגדך" בחלק הסיום הבעת נכונות לתקון "שובה יהוה " כלומר אנוש מבקש לשוב להיות אדם והנו עם הכרה לכך שכאשר מתקן דרכיו השם שוכן בתוכו .שובה יהוה , שלא במובן שהשם הוא "שהלך" כי אם האדם רחק , ובכך ראה רעה דהיינו האופן שהחוק פועל עליו, בשיבתו של האדם להיות אדם מכיר בשם השוכן בו ומה יותר משמח מזאת ,-שיויתי השם לנגדי תמיד, הברכה וִיהִי, נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ-- עָלֵינוּ: וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנָה עָלֵינוּ; וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנֵהוּ