תהלוכת 1 במאי - יום עצוב
על פי אבי: חבל שלא הגעתם, לאחר מספר סדנאות החל משעות הבוקר החלנו לבסוף צעדה לבית ההסתדרות בת"א עם מאות צעירים (מתנועות נוער שונות, שלא בטוח לגמרי שכולם מבינים את המצב הקיים וחלקן אף מזוהים פוליטית בניגוד לאמי"ל)... לאחר שהגענו כל ה"נציגים שלהם" דיברו "יפה" ועל סולדיריות ויום שמח ועוד... להפתעתם ולתדהמתם ולמרות שלא רצו שננסה לנאום אנו החלטתנו לשאול שאלות נוקבות ו"הפרנו" את המתוכנן לכולם! דעתי היא: 1 במאי הוא כבר לא יום פועלים שמח... הוא יום עצוב מאוד!!! זה היום שמדגיש כיום את הדרדרות מצב הפועלים במיוחד לאחר ההפרטה... זה היום שנותן כוח להון, לשלטון, לבתי המשפט ולהסתדרות לדרדר את המצב הפועלים... ולגנוב עוד ועוד... זה היום שמדגיש שמדגיש כי ההפרטה חוסמת בעדנו להתארגן. זה היום שמראה לנו כמה אנחנו אינטרסנטים ולא מעוניינים בכלל לשנות את המצב לטובת הכלל. (אם כל אחד יחשוב על עצמו כמו שקורה עכשיו אז שום דבר לא ישתנה) כולי תקווה שנוכל לשנות את המצב ביחד... אך הזמן הולך ואוזל לרעת כולם! אני מקווה רק, שהרוב "יתעוררו", שישאר פה עוד משהו ויהיה פה מה להציל... אם לא תעזרו לאמי"ל לעזור לכם ולארגן אתכם אז כבר לא יהיה למי לפנות. זה לא משחק... זאת המציאות... הזמן לקיומנו הולך ואוזל הן מבחינה תקציבית, הן מבחינה עשייתית, הן מבחינת כח אדם איכותי והן מבחינות אחרות!!! נקודה למחשבה בשבילכם: 1 במאי יוצא השנה בערב יום הזיכרון ולפני יום העצמאות. רק אנו יכולים להחליט מה הוא יהיה בעתיד (להפוך לעבדים או לעובדים). ואני לא בטוח שבעתיד יום העצמאות יהיה שמח לכולנו... בברכה ובהצלחה לכולנו.
על פי אבי: חבל שלא הגעתם, לאחר מספר סדנאות החל משעות הבוקר החלנו לבסוף צעדה לבית ההסתדרות בת"א עם מאות צעירים (מתנועות נוער שונות, שלא בטוח לגמרי שכולם מבינים את המצב הקיים וחלקן אף מזוהים פוליטית בניגוד לאמי"ל)... לאחר שהגענו כל ה"נציגים שלהם" דיברו "יפה" ועל סולדיריות ויום שמח ועוד... להפתעתם ולתדהמתם ולמרות שלא רצו שננסה לנאום אנו החלטתנו לשאול שאלות נוקבות ו"הפרנו" את המתוכנן לכולם! דעתי היא: 1 במאי הוא כבר לא יום פועלים שמח... הוא יום עצוב מאוד!!! זה היום שמדגיש כיום את הדרדרות מצב הפועלים במיוחד לאחר ההפרטה... זה היום שנותן כוח להון, לשלטון, לבתי המשפט ולהסתדרות לדרדר את המצב הפועלים... ולגנוב עוד ועוד... זה היום שמדגיש שמדגיש כי ההפרטה חוסמת בעדנו להתארגן. זה היום שמראה לנו כמה אנחנו אינטרסנטים ולא מעוניינים בכלל לשנות את המצב לטובת הכלל. (אם כל אחד יחשוב על עצמו כמו שקורה עכשיו אז שום דבר לא ישתנה) כולי תקווה שנוכל לשנות את המצב ביחד... אך הזמן הולך ואוזל לרעת כולם! אני מקווה רק, שהרוב "יתעוררו", שישאר פה עוד משהו ויהיה פה מה להציל... אם לא תעזרו לאמי"ל לעזור לכם ולארגן אתכם אז כבר לא יהיה למי לפנות. זה לא משחק... זאת המציאות... הזמן לקיומנו הולך ואוזל הן מבחינה תקציבית, הן מבחינה עשייתית, הן מבחינת כח אדם איכותי והן מבחינות אחרות!!! נקודה למחשבה בשבילכם: 1 במאי יוצא השנה בערב יום הזיכרון ולפני יום העצמאות. רק אנו יכולים להחליט מה הוא יהיה בעתיד (להפוך לעבדים או לעובדים). ואני לא בטוח שבעתיד יום העצמאות יהיה שמח לכולנו... בברכה ובהצלחה לכולנו.