Ring Bearer
New member
תהליך ערעור על תוצאת מבחן גמר
קיבלתי ציון שקשה לי להאמין שמגיע לי. זהו קורס שמיני לי, אפשר לומר שאני בשנה שנייה. מעולם לא יצא לי לבקש לפתוח מחברת כך שעוד לא ראיתי את תוכן ההערות, אולם ככול הנראה בכוונתי לערער. ברור שעליי לבסס את הערעור על עובדות, אולם כרגע איני מוצא כיצד לבקש צילום של הבחינה דרך מערכת השאילתא.
נניח שמצאתי מספיק דברים לבסס עליהם ערעור מוצק, אני מבקש לשאול אתכם על המשך התהליך. הבנתי שאני כותב מכתב, אולם ניסיתי למצוא באתרי האו"פ ולא ראיתי לאיזו כתובת ולמי אני מפנה אותו? האם בכלל יתאפשר לי לדעת מי יקרא את המכתב, או מיהו בודק הבחינה? קראתי כאן ממישהו שבהכרח בודק אחר יבחן את הערעור. האם הוא יודע מה הציון המקורי? האם הוא יראה את הערות הבודק הראשון? אם לא, אולי מספיק לשלוח רק ערעור, ללא מכתב. הרי אם מידת הביטחון בתשובות המקוריות גבוהה, הן יהיו טובות בפני עצמן לקבל ציון גבוה יותר.
ואולי בכול זאת מצופה מהסטודנט להשתדל עבור הערעור? אולי אני אמור לשטוח "כתב הגנה" בסגנון משפטי בדגש על ראיות, אולי לדבר לליבו של בוחן הערעור בדגש על מידת ההשקעה ביחס לציון, אולי לתקוף את קבילות הבדיקה על יסוד מסוים? בכלל, האם כול עילה היא בסיס לערעור?
ונגיד וסיימתי עם המכתב, מה אז? האם זה שבודק את הערעור מכריע לבדו על מצב המבחן או שמא בהתייעצות עם הבודק המקורי? האם ההחלטה על ערעור היא סופית ובלתי ניתנת לערעור נוסף?
ולבסוף אספר לכם שבכול הנוגע לערעורים, יש לי מעט ניסיון קודם עם האו"פ והוא לא מלבב. כבר פעמיים פניתי לגורמים בכירים בקובלנה על התנהלות בקורסים. עשיתי זאת מתוך דאגה אמיתית לחומר הנלמד, מתוך רצון טוב, הרבה לפני או הרבה אחרי שניגשתי למבחן. בינינו כול סטודנט במדעי החברה באו"פ יודע שהרמה אינה גבוהה, אולם לעיתים היא גובלת בהגחכת המדע והחקר.
להתפתעי מצאתי שאין אוזן קשבת באו"פ לערער על מקצועיות של מנחה, ללא קשר לכמות הראיות או לחומרתן. פגשתי סטודנטים שחוו יחס דומה ועל כן אני חושש מהערעור כמו מכניסה למשחק מכור. עד כה נראה, כי כיוון שאנשי מדעי החברה מכירים בכך שניתן לנסח מספר תשובות מוצלחות לשאלה אחת, הם מוצאים לנכון להקשיח סטנדרטים ולהיראות כמו "מדע אמיתי". ייתכן ומטרה נאצלת מפספסת את יעדה, משום שבקורסים מסוימים בוחרים בדרך הקלה ונותנים לכול איש צוות (בודק, מנחה, מרכז הוראה) סמכות לקבוע את הסטנדרט הפרטי שלו, מבלי לערער על כך, וכך נוצרים הרבה איי הבנות בעת מתן ציון. סמכות נרחבת זו יוצרת גם משוא פנים, כך שבחלק מהקורסים (בדר"כ פרונטאליים) קל להעלות נקודות "מתוך רצון טוב". דבר זה אינו רע לכשעצמו, אולם בצירוף האוטונומיה הפרטית של המנחה לעקוף את חומר הלימוד, הדבר פותח פתח ל"מאסחרת" נקודות: מנחה לא מקצועי יעלה ציון במטלה למי שמבקש זאת בחיוך, בחנופה ובסחבקיות, אך יקשיח ליבו מול סתירות פנימיות וחוסר מקצועיותו שלו. עמדתי כסטודנט בפני שני המקרים מספר פעמים, ומובן שחשתי מבוכה גדולה עבור המוסד שאני חלק ממנו.
היות ואת הערעור אני מגיש לאדם שלא רואה את פני, איני יכול לחייך אליו או לזרוק לו דאחקות בסגנון "איד, אגו וסופר אגו יושבים במטוס לאיי סיישל..." ועל כן שאלתי הסופית היא, האם הגשת ערעור באו"פ בכלל שווה את המאמץ הזה?
מודה לכולם ואשמח לעזרה
קיבלתי ציון שקשה לי להאמין שמגיע לי. זהו קורס שמיני לי, אפשר לומר שאני בשנה שנייה. מעולם לא יצא לי לבקש לפתוח מחברת כך שעוד לא ראיתי את תוכן ההערות, אולם ככול הנראה בכוונתי לערער. ברור שעליי לבסס את הערעור על עובדות, אולם כרגע איני מוצא כיצד לבקש צילום של הבחינה דרך מערכת השאילתא.
נניח שמצאתי מספיק דברים לבסס עליהם ערעור מוצק, אני מבקש לשאול אתכם על המשך התהליך. הבנתי שאני כותב מכתב, אולם ניסיתי למצוא באתרי האו"פ ולא ראיתי לאיזו כתובת ולמי אני מפנה אותו? האם בכלל יתאפשר לי לדעת מי יקרא את המכתב, או מיהו בודק הבחינה? קראתי כאן ממישהו שבהכרח בודק אחר יבחן את הערעור. האם הוא יודע מה הציון המקורי? האם הוא יראה את הערות הבודק הראשון? אם לא, אולי מספיק לשלוח רק ערעור, ללא מכתב. הרי אם מידת הביטחון בתשובות המקוריות גבוהה, הן יהיו טובות בפני עצמן לקבל ציון גבוה יותר.
ואולי בכול זאת מצופה מהסטודנט להשתדל עבור הערעור? אולי אני אמור לשטוח "כתב הגנה" בסגנון משפטי בדגש על ראיות, אולי לדבר לליבו של בוחן הערעור בדגש על מידת ההשקעה ביחס לציון, אולי לתקוף את קבילות הבדיקה על יסוד מסוים? בכלל, האם כול עילה היא בסיס לערעור?
ונגיד וסיימתי עם המכתב, מה אז? האם זה שבודק את הערעור מכריע לבדו על מצב המבחן או שמא בהתייעצות עם הבודק המקורי? האם ההחלטה על ערעור היא סופית ובלתי ניתנת לערעור נוסף?
ולבסוף אספר לכם שבכול הנוגע לערעורים, יש לי מעט ניסיון קודם עם האו"פ והוא לא מלבב. כבר פעמיים פניתי לגורמים בכירים בקובלנה על התנהלות בקורסים. עשיתי זאת מתוך דאגה אמיתית לחומר הנלמד, מתוך רצון טוב, הרבה לפני או הרבה אחרי שניגשתי למבחן. בינינו כול סטודנט במדעי החברה באו"פ יודע שהרמה אינה גבוהה, אולם לעיתים היא גובלת בהגחכת המדע והחקר.
להתפתעי מצאתי שאין אוזן קשבת באו"פ לערער על מקצועיות של מנחה, ללא קשר לכמות הראיות או לחומרתן. פגשתי סטודנטים שחוו יחס דומה ועל כן אני חושש מהערעור כמו מכניסה למשחק מכור. עד כה נראה, כי כיוון שאנשי מדעי החברה מכירים בכך שניתן לנסח מספר תשובות מוצלחות לשאלה אחת, הם מוצאים לנכון להקשיח סטנדרטים ולהיראות כמו "מדע אמיתי". ייתכן ומטרה נאצלת מפספסת את יעדה, משום שבקורסים מסוימים בוחרים בדרך הקלה ונותנים לכול איש צוות (בודק, מנחה, מרכז הוראה) סמכות לקבוע את הסטנדרט הפרטי שלו, מבלי לערער על כך, וכך נוצרים הרבה איי הבנות בעת מתן ציון. סמכות נרחבת זו יוצרת גם משוא פנים, כך שבחלק מהקורסים (בדר"כ פרונטאליים) קל להעלות נקודות "מתוך רצון טוב". דבר זה אינו רע לכשעצמו, אולם בצירוף האוטונומיה הפרטית של המנחה לעקוף את חומר הלימוד, הדבר פותח פתח ל"מאסחרת" נקודות: מנחה לא מקצועי יעלה ציון במטלה למי שמבקש זאת בחיוך, בחנופה ובסחבקיות, אך יקשיח ליבו מול סתירות פנימיות וחוסר מקצועיותו שלו. עמדתי כסטודנט בפני שני המקרים מספר פעמים, ומובן שחשתי מבוכה גדולה עבור המוסד שאני חלק ממנו.
היות ואת הערעור אני מגיש לאדם שלא רואה את פני, איני יכול לחייך אליו או לזרוק לו דאחקות בסגנון "איד, אגו וסופר אגו יושבים במטוס לאיי סיישל..." ועל כן שאלתי הסופית היא, האם הגשת ערעור באו"פ בכלל שווה את המאמץ הזה?
מודה לכולם ואשמח לעזרה
