אני יכולה להגיד שיום אחד ישבתי
והבנתי שלאורך כל הדרך היו גברים שניסו לחבל בהתקדמות שלי - החל במורה לפיסיקה בתיכון שנתן לי ציון מגן נמוך ממה שהגיע לי ואמר לי "אם את כזאת טובה, תקבלי 100 בבגרות". אכן קיבלתי 100 בבגרות, אבל עדיין המגן הוריד לי את הציון ללא הצדקה. וכך הלאה לאורך כל המסלול נתקלתי במקרים כאלה, שנראה שבמפורש נובעים מדעות קדומות מושרשות אצל הגברים, ולחלוטין לא קשורים ליכולות ולהישגים שלי בפועל. אני מודה שההבנה הזאת מאוד תסכלה אותי, אבל עדיין אני ממשיכה לעבוד איתם ותחתם - כי מה אפשר לעשות? אני תלויה באנשים האלה, ונראה לי שקשה מאוד לדעת מראש מי יפלה (מאוד הפתיע אותי והיה בלתי צפוי שהמורה לפיסיקה דפק אותי ככה, למשל. בכלל לא ידעתי שהוא מזלזל ביכולות שלי, והיה ברור שאני שולטת בחומר. אבל הוא כנראה לא היה מסוגל לראות מעבר לזה שאני לא ממין זכר. המורה לפיסיקה השני היה המורה למתמטיקה שלי, והוא היה הפוך לגמרי, הכיר ביכולות שלי, נתן לי תפקידים והעביר לי תלמידים לתת להם שיעורים פרטיים, וכו'. אבל המורה לפיסיקה שלי היה זה שלימד ברמה גבוהה יותר - אם כי שניהם לימדו ל-5 יחידות, וכאמור, גם לא ידעתי שיש פה בעייה. כמובן שהיו בדרך גברים נוספים כמו המורה למתמטיקה שהתרשמו מהיכולות שלי ופעלו בהתאם), אלא אם באמת נתקלת כבר בניסיון כזה בפועל (אני, למשל, לא ניסיתי להזהיר את התלמידות בשנים מתחתיי או משהו כזה) - וגם אז, לא תמיד יש ברירה אלא לעבוד איתו. זו בעייה קשה, כי קשה לשנות דעות קדומות של אנשים. ואז עושים אפלייה מתקנת כדי שאנשים יתחילו לראות סביבם גם את אלה שמופלים ולהבין שהיכולות שלהם לא פחותות - אבל עד שמגיעים לשוויון הזה, כל מי שמתקבל חשוד בכך שהוא התקבל בגלל אפלייה מתקנת. האמת שאפילו א-נ-י ראיתי בנות כפחות טובות מכל מיני בחינות (ואת עצמי כחריגה
) עד שעבדתי עם כמה כאלה שהיה ברור שהן ממש לא פחות טובות מאף אחד, והבנתי שאי אפשר להניח משהו על יכולות כאלה ואחרות לפי השתייכות לקבוצה מסוימת (וממש לא משנה איזו קבוצה), בלי להכיר את האדם הספציפי. אז אם גם לי זה קרה ואני אישה, איך אני יכולה להאשים את הגברים?