תואר ראשון ברפואת חירום.... אל....
טוב, אני יודעת שרובכם לא מכירים אותי כיוון שאני לא משתתפת פעילה במיוחד, אבל אחרי שראיתי שהשאלה הזו נשאלת המון ואחרי 4 שנים של לימודים וחוויה מעצבנת היום עלי לשפוך... הכל... לכל מי שחשב ללכת ללמוד תואר ראשון ברפואת חירום, לא שווה את המאמץ, אני לא אשקר, התואר מאוד מעניין, מעשיר, העבודה מספקת ברובה, אבל הפקולטה האנטיסטודנטיאלית שנאלצנו להתמודד מולה שוברת כל אחד... זה מתחיל בשיעורים שבהם המרצים לא מגיעים (וכמובן שלנו לא מודיעים על זה - כי אנחנו כולה סטודנטים קטנים) זה ממשיך במבחנים שהמרצה לא מגיע (עם הטפסים - זלזול בל יתואר), זה ממשיך בהבטחות מכאן ועד להודעה חדשה (אפשר להשלים בב"ש לאחיות....) שלעולם לא מתקיימות יש עוד באמצע, אבל הסוף הוא, שלמרות היותו תואר מעניין מאוד, אין הרבה מה לעשות איתו, חייבים להודות באמת.. אני כרגע מנסה להתקדם, ללמוד תואר נוסף בדרך לחלום חיי (וטרינריה) והפקולטה לא מוכנה לתת לי סילבוס (למי שעוד לא נכנס לעולם האוניברסיטאי זהו מפרט תכני הקורס, כמה נק' זכות הוא שווה...) וכיוון שאני רוצה ללכת ללמוד באוניברסיטה אחרת אני יכולה לזרוק את התואר שלי לפח, כי בלי סילבוס - אף אחד מהקורסים שלקחתי לא שווה כלום... אחרי ריצות מרובות, אמרו לי שניתן להשיג את הסילבוס, אבל עבור כל קורס אצטרך לשלם 30 ש"ח (עשינו כ 13-14 קורסים בסמסטר, 6 סמסטרים - תעשו אתם את החשבון) ורק אחרי קצת הרמת טונים קיבלתי חוברת שאוכל לצלם ממנה את החומר בחינם. (לשם השוואה, לכל אוניברסיטה או אפילו לכל פקולטה אחרת יש באינטרנט (מי היה מאמין... מודרניזציה...) את מפרט הקורסים האפשריים בתואר עם סילבוס, נגיש... ולא רק לסטודנטים אלא לכל המעוניין...) אולי היום אני פשוט ממורמרת שנאלצתי לכתת רגליים אחרי משמרת לילה ע"מ שאוכל לשלוח לאוניברסיטה אחרת מפרט שאני למדתי אבל זה באמת לא שווה את זה... בתור תחביב זה מעולה... מעבר זה לא זה....
טוב, אני יודעת שרובכם לא מכירים אותי כיוון שאני לא משתתפת פעילה במיוחד, אבל אחרי שראיתי שהשאלה הזו נשאלת המון ואחרי 4 שנים של לימודים וחוויה מעצבנת היום עלי לשפוך... הכל... לכל מי שחשב ללכת ללמוד תואר ראשון ברפואת חירום, לא שווה את המאמץ, אני לא אשקר, התואר מאוד מעניין, מעשיר, העבודה מספקת ברובה, אבל הפקולטה האנטיסטודנטיאלית שנאלצנו להתמודד מולה שוברת כל אחד... זה מתחיל בשיעורים שבהם המרצים לא מגיעים (וכמובן שלנו לא מודיעים על זה - כי אנחנו כולה סטודנטים קטנים) זה ממשיך במבחנים שהמרצה לא מגיע (עם הטפסים - זלזול בל יתואר), זה ממשיך בהבטחות מכאן ועד להודעה חדשה (אפשר להשלים בב"ש לאחיות....) שלעולם לא מתקיימות יש עוד באמצע, אבל הסוף הוא, שלמרות היותו תואר מעניין מאוד, אין הרבה מה לעשות איתו, חייבים להודות באמת.. אני כרגע מנסה להתקדם, ללמוד תואר נוסף בדרך לחלום חיי (וטרינריה) והפקולטה לא מוכנה לתת לי סילבוס (למי שעוד לא נכנס לעולם האוניברסיטאי זהו מפרט תכני הקורס, כמה נק' זכות הוא שווה...) וכיוון שאני רוצה ללכת ללמוד באוניברסיטה אחרת אני יכולה לזרוק את התואר שלי לפח, כי בלי סילבוס - אף אחד מהקורסים שלקחתי לא שווה כלום... אחרי ריצות מרובות, אמרו לי שניתן להשיג את הסילבוס, אבל עבור כל קורס אצטרך לשלם 30 ש"ח (עשינו כ 13-14 קורסים בסמסטר, 6 סמסטרים - תעשו אתם את החשבון) ורק אחרי קצת הרמת טונים קיבלתי חוברת שאוכל לצלם ממנה את החומר בחינם. (לשם השוואה, לכל אוניברסיטה או אפילו לכל פקולטה אחרת יש באינטרנט (מי היה מאמין... מודרניזציה...) את מפרט הקורסים האפשריים בתואר עם סילבוס, נגיש... ולא רק לסטודנטים אלא לכל המעוניין...) אולי היום אני פשוט ממורמרת שנאלצתי לכתת רגליים אחרי משמרת לילה ע"מ שאוכל לשלוח לאוניברסיטה אחרת מפרט שאני למדתי אבל זה באמת לא שווה את זה... בתור תחביב זה מעולה... מעבר זה לא זה....