תואר שני בארהב

[Maorcohen111]

תואר שני בארהב

אני בן 36 בוגר הנדסת כימיה, כמה שנים שלא עוסק בתחום ושקלתי לנסות ולהתקבל ללימודים לתואר מאסטר בארהב בהנדסה ביו רפואית.

אז ראשית מה הם סיכויי בכלל להתקבל בהנחה שאקבל ציונים טובים בטופל וגי אר אי, כאשר סיימתי תואר ראשון בשנת 2008 בהצטיינות אך עם נסיון מועט בתעשייה ולא בהנדסה פרופר. והאם זה מהלך שיכול להקפיץ/ להעיר את הקריירה בתחום מחדש?
תודה מראש לעונים.

 

[יבגני מ]

עברתי כאן במקרה (לדעתי הפורום לא פעיל הרבה זמן)

שלום מאור,

בארה"ב יש הרבה אוניברסיטאות, לכל אחת דרישות שונות והשורה התחתונה, הלימודים יעלו הרבה (מאד) כסף. אבל, בארה"ב תואר שני הוא פחות נפוץ ואלו שלומדים - לומדים לדוקטורט, ואם כבר דוקטורט, למה לא לעשות אותו ב-MIT, אני לא מכיר את התוכנית שלהם בהנדסה ביו-רפואית מקרוב אבל הם מקובלים כטובים ביותר. דוקטורט ב-MIT זה בהחלט מהלך משנה קריירה... אבל יש לזה מחיר.

יש לי שני חברים טובים שלמדו לתואר שני בהנדסה ביו-רפואית, אחד בטכניון והשני באוניברסיטת בן-גוריון. שניהם נהנו מהתואר ולמדו אותו במהלך עבודה כמהנדסים בהייטק, אף אחד מהם לא עובד בתחום - קח את זה בחשבון.

השאלה מה המטרה במהלך. בהנדסה ביו-רפואית אין שוק יותר מדי גדול, אם אתה רוצה להקפיץ\להעיר את הקרירה בתחום - אני ממליץ לבדוק את התוכניות בטכניון ובבן-גוריון, מעסיקים בארץ מכירים אותם, גם אם אתה תעבוד בתחום קרוב.

בהצלחה,
יבגני

 

[חייבתלהגיב]

הציונים בטופל ובג'י אר אי לא משנים.

כלומר, הם יכולים לפסול אותך אם הם נמוכים, אבל לא לעזור לך במיוחד אם הם גבוהים.
כמו שכתבו לך, בארה"ב לומדים לדוקטורט ולא למאסטר. ללמוד בארה"ב לדוקטורט זה מהלך שיכול בהחלט להעיר את הקריירה שלך - למשל אם אתה מעוניין להגר לארה"ב ולעבוד שם, זו דרך מעולה.
האם תצליח להתקבל? קשה להגיד מראש. בעיקרון באוניברסיטאות בארה"ב מאוד מתחשבים בניסיון מחקרי (אבל יש לסייג ולומר שאני למדתי תחום אחר לגמרי) - שבישראל לא תמיד מספיקים לצבור (ולכן לפעמים בישראל קודם עושים תואר שני ואז עוברים לארה"ב לדוקטורט, על אף שהאמריקנים עצמם מגיעים לדוקטורט מתואר ראשון). שם אנשים מודעים לכך ולכן מתנדבים במעבדות מחקר בזמן התואר הראשון וכו'. יכול להיות שהניסיון שלך בעבודה רלבנטי, ויכול להיות שלא - בכל אופן אתה חייב להדגיש את הניסיון המחקרי שכן יש לך בתהליך הרישום. כמו כן יש תחומים שבהם מאוד עוזר (ולפעמים הכרחי) למצוא חבר סגל באוניברסיטה שאליה אתה רוצה להגיע שיתמוך במועמדות שלך - ולצורך זה צריך ליצור מראש קשר עם הפרופסורים הרלבנטיים (אבל אם הם ידועים או עמוסים מדי הם פשוט לא יענו).

 

[קיפי סגול]

כדאי לדייק

זה לא לגמרי נכון ש"בארה"ב לומדים לדוקטורט ולא למאסטר". יש לא מעט תוכניות מאסטר בארה"ב. אלא שבארה"ב מאסטר הוא terminal degree - תואר שאחריו בד"כ לא ממשיכים הלאה. זהו תואר שמוכוון לקריירה מקצועית ולא לקריירה מחקרית/אקדמית ולעתים קרובות ללא תיזה. מי שרוצה קריירה מחקרית אכן פונה ישר לדוקטורט. מי שמחפש לשדרג את הקריירה המקצועית (או להתמקצע בתחום ספציפי כיון שהתואר הראשון בארה"ב הוא לעתים קרובות מאד כללי) יכול לעשות מאסטר.

 

[חייבתלהגיב]

אכן, תודה על התיקון שעשוי להיות

רלבנטי דווקא במקרה של השואל.