תובנת השבוע

תובנת השבוע

מהי עוצמה עבורכם? שאלתי כמה וכמה אנשים את השאלה הזאת.. רובם אמרו לי דברים בסגנון, עוצמה זאת תחושה, זה מקום לבוא ממנו, זאת גישה, זאת צורת מחשבה. אני הגעתי למסקנה, שהעוצמה הינה היכולת לעשות ככל העולה על רוחך. כלומר, שעוצמה היא המצב הטבעי של בן אדם. כשהוא מסיר את המגבלות. המסקנה שהגעתי אליה היא שבעצם אין באמת דבר כזה עוצמה או בטחון עצמי, אבל כן יש חוסר בטחון עצמי, וכן יש חוסר עוצמה. וכשפותרים את החסרים.. וחוזרים לרגיל ולטבעי ללא העיוותים אז נמצאים בבטחון עצמי ועוצמה. כשאני מפחד, ועוצר את עצמי, שם חוסר הבטחון שלי נכנס לפעולה. כשאין בי פחד אז הכל בסדר וטבעי ורגיל אצלי ואני פשוט עושה מה שאני רוצה. בטחון עצמי גבוה ועוצמה אמיתית הם לא משהו שאפשר להבחין בהם, הם לא משהו כמו שחשבתי פעם, שזאת מעלה כלשהי שבן אדם מסתובב עם בטחון, והייתי מסתכל על כל מיני אנשים שהעוצמה שלהם הרתיעה אותי קצת. וגם אני שרציתי "לחולל" בטחון עצמי הייתי מאמץ איזה פוזה כזאת.. גישה, טון דיבור, התנהגות, ויוצא לדרך. כמה טעיתי. זה מזכיר לי שחבר שלי פעם אמר לי שעושה הוא תרגיל עכשיו ועשה לעצמו דיסק כזה שאומר "יש לי בטחון עצמי יש לי בטחון עצמי" בלופ, ושומע את זה לפני השינה כדי שיכנס לו לתת מודע. אז אמרתי לו "אבל א. כבר יש לך בטחון עצמי", אז הוא אמר לי "כן, אבל יותר!". אין דבר כזה יותר.. בטחון עצמי ועוצמה הם ההרמוניה אשר בן אדם פשוט בסדר, וברגיל שלו בלי העיוותים והפחדים. בן אדם שהוא באמת בטוח בעצמו אתם תרגישו ממש נוח ורגיל לדבר איתו, הוא לא ירתיע אתכם, הוא לא יראה אגרסיבי מדי, פשוט נוח ורגוע. וגם אתם... כשתיהיו במקום הזה, לא תצטרכו להוכיח כלום לאף אחד, או להראות בדרך מסויימת, או "לבוא" בבטחון. אין דבר כזה לבוא בבטחון, יש לבוא ברגיל ברגוע ובטבעי, וזה הערך המקסימום בטחון ועוצמה שאתם יכולים "לבוא" איתם. אם תנסו לבוא בבטחון זה סתם יתפש בשחצנות או משהו שאתם מנסים לזייף.. ובצדק, כי זה באמת מה שאתם עושים. ובפעם הבאה שאתם רואים מישהו שהוא כל כך בטוח בעצמו שזה יוצא מוגזם כזה, והווייב כזה .. בשמיים, דעו שכנראה זה בדיוק החוסר בטחון שלו שאתם רואים, ואז תרגישו נוח להתקרב אליו
 

Deerest

New member
הצחקת אותי... משהו

זוהי תובנת החיים! מה פתאום שבוע?
 
חחח

את כנראה צריכה לעקוב אחרי התובנות שלי כל שבוע יותר
 
כשבאמת יש תובנה

אין מילים. הוצאתה של הבנה זו שלך, החוצה בדרך שבה עשית, אומרת, שאכן יש התרחשות כלשהי, ואני בהחלט רואה אותה, אבל... התובנה אינה נמצאת עדיין. סורי לקלקל את השמחה. יש כמה דברים מאוד נכינוים במה שכתבת, ויש כמה ש"על אש שקטה" וזה נהדר כי שאני רואה שינוי בהבנה. תובנה, זה כבר משהו אחר לגמרי. יום נעים לך אורי, מה שאמרתי כאן אמור לעזור ולתמוך בעיקר מכיוון שאני רואה את העבודה הרבה שאתה עושה לאורך השנים... תודה שאתה משתף מדי פעם
 
אז אביבה,יש לי שאלה.

האם במידה ואורי יפסיק לכתוב לגמרי,הוא יגיע לתובנה שלו? או לתובנה? אז מה זה תובנה,ולא הבנה,אשמח לשמוע,ואני בטוח שכולם כאן בציפיה.... אולי היית רוצה לדבר על זה,לאט לאט,או לפתח את זה לאט לאט,איך שאת רוצה,אני לא רוצה להישמע לחצן,או זמזם....
יום שבת היום.
 
דרך אגב,אני כבר יודע מה זו תובנה!

ולא מהיום,והשאלה היתה שאלה אובייקטיבית.... שמח שהצלחתי לתת לרוח מדבר,דוגמא חיה לשאלה שנשאלת באובייקטיביות... מעניין מה הוא היה אומר על זה.... תודה.
 
דיסוי, זה לא מה שאמרתי

קרא שוב. כשארצה לדבר על זה אדבר, גם בלי ציפייה של אף אחד, ואפילו בלי הבטוח. אני בוחרת. ה"לחצן" וה"זמזמן" נמצאים אצלי, לא אצלך.
 
אביבה,יכול להיות שהכנסת פירוש חדש

למושג תובנה וזו זכותך המלאה.... אגב,לא הצבתי לך עמידה בזמנים,קיראי שוב. גם אני פעם הוכחתי למישהו שחמור זה ברווז על האש,ובסוף הוא הסכים אתי! !!! כי הוא באמת הסכים אתי. הסבלנות תמיד משתלמת,גם לי! שבוע טוב.
 
ממש לא חשוב אם הכנסתי או לא

אין לי עניין במה שאתה חושב שאני עושה, אלא האם זה עשה לך משהו. זה העניין מבחינתי. אני חושבת שיהיו אנשים שיחלקו עליך בזה ש"הכנסתי פירוש חדש"... ו...ואאלללה, אם עשיתי את זה, אז ממש בלי כוונה. שוב אני מציינת, שהכתיבה שלי, כשהיא טובה, לדעתי בלבד, ואני כותבת זורמת ללא "בקרה" עד כמה שניתן. כשיש לי בראש יותר מדי "למה" "נניח" ועוד כמה כאלה, מבחינתי זה זמן לא טוב. הנה עוד סיבה למה לעיתים אני לא כותבת... יש ימים שבהם אני מרגישה שיש צורך לשתוק, כדי שלא אגיד את השטויות הרגילות שעוברות גם לי בראש.מילא בראש, אבל לא כל דבר כדאי להוציא. אגב, השתיקות שלי אינן רק בכתיבה, אלא גם בחיים... ואם לדייק, אני כותבת הרבה יותר ממה שמדברת. מאחר ובראשי עובר כמעט מה שעובר בראשו של כל אחד, ודגש על הכמעט, ואני גם חושבת שיש בינינו דמיון רב למרות שאנחנו חושבים "אחרת"... מטרתי היא לעזור, להואיל, ולתת משהו אחר, רענן יותר, אני מקווה, מקום קצת אחר ולא ממוחזר... לצערי לא כל הזמן אני מצליחה, אבל אני יודעת שיש לי את היכולת, ואני מתמידה, אז גם יש סיכויים טובים שזה יקרה לאט... אבל בטוח. ד"ש למישהו שהסכים איתך, שוב מזכירה לך שאינני רוצה בהוכחה שלך לשום דבר. לא כי אתה מטומטם, למרות שזה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו אלא,וזה נורא פשוט... כשאני רוצה, אני אומרת... וגם כשלא. חיפוש המשמעויות, הפירושים, וההסתברויות סתם מבלבל את התקשורת הישירה. נסה לקבל את הדברים כמות שהם, עד כמה שאפשר, בלי להלביש עליהם את ה"חליפה" שלך...
 
בהגדרת מי?

אביבה, מי אמר שכשבאמת יש תובנה אין מילים? מיכאל רוח מדבר
 
לא בהגדרה, רוח

לתובנה אין גדרות/הגדרות, היא רחבה כמו הכל והכלום ביחד. לא מי, לא מה, איפה כמה ולמה. take it or leave it'בשלב זה. אולי נדבר על זה בהמשך הדרך,לא כרגע. ברור שזה מדבר אליך, אין צורך "להתפלסף" איתי, ובסדר גמור גם לא להסכים איתי ב כ ל ל. בעיני הכי חשוב בשלב זה, שתרגיש הכי טוב, נכון ואמיתי עם עצמך, לקראת העשייה הרבה שתכננת החודש. אני מקווה, בכל מחשבתי, שזה מה שיהיה. הצלחה, היא פתח/דלת/כניסה/שער חשוב בחיים... ו...נראה ...מה יהיה...
 
משום מה

אני כל הזמן מקבל ממך את התחושה שאת פשוט אוהבת להתווכח.. לתקן.. לדייק אנשים.. כאילו התעלמת לגמרי מכל מה שאמרתי ומצאת את הדבר היחיד הכי קטן שאפשר לתקן במכתב שלי והתייחסת אליו..
 
עניין של הסתכלות

אני חושבת שאמרתי דבר חשוב מאוד, מועיל ומוסיף.ממש לא קטן. התיחסתי לכל נקודה שהעלית התיחסות מכבדת ומהראייה שלי.אין לי צורך לפרוט למילים כי היו שם הרבה חזרות. האם אתה רוצה להגיד לי איך להגיב? ואם זה מה שאתה מרגיש, מה אתה רוצה שאני יעשה עם זה? לא ברור לי משהו, אתה חושב שאני צריכה לשאול אותך איך ועל מה להגיב? זה מה שהיית רוצה שיהיה? אם אתה רוצה לשמוע מה שאתה רוצה לשמוע אז... גם לא. כשאני מגיבה אני מגיבה את התשובה שלי. מי שלא מרגיש טוב עם התגובות שלי, לא חייב לדבר איתי.מותר לי שתהיה לי הדרך שלי, המחשבה שלי, ואני יודעת שכשמשהו מאוד לא מוצא חן בעיני אצל מישהו אחר יש לי תמיד שתי אפשרויות: 1) לבדוק איפה "התכווץ" אצלי כשקראתי מה שכתבו/אמרו לי, כי יש לי שם עבודה לעשות עם עצמי. 2) לא לדבר עם מי שעושה את זה במידה ואני חושבת שיש שם אלמנטים שלדעתי אינם רצויים מבחינתי. ואז אני בוחרת. מאחר ואנחנו משוחחים כבר כמה שנים על פני כמה פורומים, בשיחה שלי איתך, לא חשבתי שאני צריכה להגיד דברים שכבר אמרתי בעבר.מה עוד שאמרתי לך דברים תומכים גם בהודעה זו. כן, אני חושבת ש"לדייק" כמו שאמרת, מאוד מעצים. מילים שבוחרים להשתמש בהן, לביטוי אישי, מעצימות אותנו במידה רבה ביחד עם עוד כמה דברים. אמרתי דבר חשוב,על הבנה ותובנה, אם אינך רואה אותו כך, זה בסדר. לא ביקשתי את הסכמתך, ואם אתה מבקש הסכמה כל הזמן או אי דיוק, בסדר גמור. רק תגיד. זה איננו פורום תמיכה, כוס קפה או ליטוף.הוא יחודי, לא כל הזמן לצערי, במה שמתרחש בו. בפורום הזה יהיה הכל כולל הכל וזה אומר שמידי פעם יהיה כאן גם מה שלא צפוי, ברור ,מובן וכן הלאה.יהיה בו דברים נעימים וגם מרגיזים. אין לי שום מטרה לתת לך את מה שאתה מכיר או חושב שאני צריכה לתת, לדעתך. אני אומרת את אביבה, ואתה מוזמן להגיד את אורי. בוקר טוב
 
אביבה,שאלה קטנה,וממש בעדינות!

אני מוצא מעט כעס,ואולי אני טועה,וזה מה שמוביל אותי לשאול: האם זה מקובל עלייך שאני אגיב,לא באגרסיביות על הדברים שכתבת למישהו אחר,או שמבחינתך,לא רצוי,ואף עדיף ש"אשב בצד"? במצב רגיל הייתי מרשה לעצמי "לדבר",אבל אני רק שואל אם אוכל לדבר באופן אובייקטיבי עד כמה שאפשר? זהו,אני שואל,כי רציתי להגיב,ומנעתי את זה מעצמי,ורציתי לשתף אותך,לא שיתוף קשה,אלא שיתוף רך ומלטף כמו שאת אוהבת.. תודה,וגם אם לא תגיבי ורק קראת,זה מספיק לי. הדיסוננס הקוגניטיבי.
 
למעלה