אשת הרוח והאדמה
New member
תודה לאלוהים שאני שלמה עם עצמי
ותודה על הפורום הנעים תודה על הבית אני מרגישה הרבה אסירות תודה בלב על הימים האחרונים למרות שלא הייתי בהימנעות מאכילה כפייתית אבל הייתי בתוך הצעדים והרגשתי שלווה אני חסרת אונים מול האוכל ואני לא שוכחת להודות בזה אני מרימה ידיים אני לא מנסה להילחם כי מלחמות אף פעם לא עזרו לי זה בשבילי מהות הצעד הראשון ובזכותו אני רגועה למרות שהאכילה לא משהו... אני דואגת לזה שיהיה האוכל הנכון בסביבה אני מתכננת בגדול מה אני הולכת לאכול אבל אם יש לי כמיהות - אני אישית לא נילחמת כי מלחמות הביאו אותי רק לבולמוסים אני יכולה לפנות לאלוהים ולבקש הכוונה מה אני צריכה לעשות אולי אני פשוט אשכח מהאוכל - זה קורה לי כשאני פונה לאלוהים - לפעמים לפעמים לא אבל מה שחשוב לי הוא לעשות את הצעדים להבין שאני חסרת אונים מול הרצון לאכול.... הצעד השני מרגיע אותי עוד יותר כי אני בהחלט מאמינה שאלוהים יכול להשיב את שפיות דעתי בנושא האוכל ובכל הנושאים של חיי ואני בוטחת בו שהוא יעשה זאת אני מאמינה שאלוהים בהחלט יעזור לי ברגע המתאים אני יודעת שאני לא יכולה לדעת מה בדיוק השעור שאני אמורה ללמוד אני לא יודעת מה בדיוק אלוהים רוצה ללמד אותי כי אני בתוך התהליך אני לא רואה את התמונה הגדולה אבל אני בוטחת בו וזורמת בתוך חיי כמו נחל שזורם לים... וזאת הרגשה ניפלאה הרגשה של ביטחון ביטחון באלוהים מרגיע אותי גם לגבי האכילה שלי... שהיא לא פיקס.... צעד שלישי אני עושה תמיד וברצון....כי הכי טוב לי למסור את חיי ואת רצונותיי להבין שאלוהים מכוון לי את החיים והרצון שלי רק מתנגש בשלו, ואין ממש צורך בהתנגשויות האלה עלי להרפות ולזרום כמו שיר... לחיות את ההווה כמיטב יכלתי לא לשפוט את עצמי לא לשפוט את העולם העולם המופלא הזה הוא עולמו של אלוהים ואני רק צריכה להתעורר בבוקר לעשות כמיטב יכלתי על בסיס יומי ולזרום....... זהו אוהבת אותכם מאוד רציתי לחלק איתכם את זה.... אני יודעת היום בוודאות שההחלמה באה בכל מיני צורות אני יודעת שבתחומים מסויימים אני בהחלמה רבה ובאחרים פחות אבל השלווה הנפשית שווה לי הכל הכל הכל לא מפריע לי שיש לי עודף משקל אני בוטחת באלוהים ובחיים שיבוא זמן וזה ירד אנח ממשיכה לעבוד תוכנית, אני ממשיכה לעבוד צעדים אוהבת
ותודה על הפורום הנעים תודה על הבית אני מרגישה הרבה אסירות תודה בלב על הימים האחרונים למרות שלא הייתי בהימנעות מאכילה כפייתית אבל הייתי בתוך הצעדים והרגשתי שלווה אני חסרת אונים מול האוכל ואני לא שוכחת להודות בזה אני מרימה ידיים אני לא מנסה להילחם כי מלחמות אף פעם לא עזרו לי זה בשבילי מהות הצעד הראשון ובזכותו אני רגועה למרות שהאכילה לא משהו... אני דואגת לזה שיהיה האוכל הנכון בסביבה אני מתכננת בגדול מה אני הולכת לאכול אבל אם יש לי כמיהות - אני אישית לא נילחמת כי מלחמות הביאו אותי רק לבולמוסים אני יכולה לפנות לאלוהים ולבקש הכוונה מה אני צריכה לעשות אולי אני פשוט אשכח מהאוכל - זה קורה לי כשאני פונה לאלוהים - לפעמים לפעמים לא אבל מה שחשוב לי הוא לעשות את הצעדים להבין שאני חסרת אונים מול הרצון לאכול.... הצעד השני מרגיע אותי עוד יותר כי אני בהחלט מאמינה שאלוהים יכול להשיב את שפיות דעתי בנושא האוכל ובכל הנושאים של חיי ואני בוטחת בו שהוא יעשה זאת אני מאמינה שאלוהים בהחלט יעזור לי ברגע המתאים אני יודעת שאני לא יכולה לדעת מה בדיוק השעור שאני אמורה ללמוד אני לא יודעת מה בדיוק אלוהים רוצה ללמד אותי כי אני בתוך התהליך אני לא רואה את התמונה הגדולה אבל אני בוטחת בו וזורמת בתוך חיי כמו נחל שזורם לים... וזאת הרגשה ניפלאה הרגשה של ביטחון ביטחון באלוהים מרגיע אותי גם לגבי האכילה שלי... שהיא לא פיקס.... צעד שלישי אני עושה תמיד וברצון....כי הכי טוב לי למסור את חיי ואת רצונותיי להבין שאלוהים מכוון לי את החיים והרצון שלי רק מתנגש בשלו, ואין ממש צורך בהתנגשויות האלה עלי להרפות ולזרום כמו שיר... לחיות את ההווה כמיטב יכלתי לא לשפוט את עצמי לא לשפוט את העולם העולם המופלא הזה הוא עולמו של אלוהים ואני רק צריכה להתעורר בבוקר לעשות כמיטב יכלתי על בסיס יומי ולזרום....... זהו אוהבת אותכם מאוד רציתי לחלק איתכם את זה.... אני יודעת היום בוודאות שההחלמה באה בכל מיני צורות אני יודעת שבתחומים מסויימים אני בהחלמה רבה ובאחרים פחות אבל השלווה הנפשית שווה לי הכל הכל הכל לא מפריע לי שיש לי עודף משקל אני בוטחת באלוהים ובחיים שיבוא זמן וזה ירד אנח ממשיכה לעבוד תוכנית, אני ממשיכה לעבוד צעדים אוהבת