תודה ליועצים אך חסר לכם חומר

אשה ואם

New member
תודה ליועצים אך חסר לכם חומר

חברים אולי לא הייתי ברורה הנה כמה פרטים שישנו את זוית ראייתכם בעלי אינו חושב שהוא טועה בכך שבנותיו (בגיל הטיפש עשרה) מנצלות את אי הבנתו בגידול ילדים הוא מאמין שמטרתי לפגוע בהן ולא לחנך משום כך הוא אינו מקבל עצות ממני ובשל כך גם הפכנו לאוייבים הילדים אצלנו אחרי שאמם נפטרה ואין ספק שהן עברו משבר שלא מוסיף לנפשן הפגועה אני מאמינה בניגוד לבעלי שחוקים בבית יועילו גם לנו וגם להן הוא חושב שצריך לגדלן מתוך חמלה האהבה שלנו אינה מרכז חיינו מאז יום החתונה לא יצאנו לירח דבש (הוא אפילו רצה שהן יישנו איתנו ערב החתונה ואימי התעקשה שהן יישנו אצלה בכדי שלפחות יהיה לי ערב כלולות) בקיצור נדחקתי פעם הייתי אהובתו והיום מצופה ממני להיות אופר אפילו לא אם כי אין לי מילה בבית שלי .אני צריכה לדאוג שילדתו לא תספר לו דברים עליי(שלפעמים הם שקר מוחלט) כדי שלא אצטרך לריב איתו, אני מבינה שחיי כעת בלתי נסבלים ולכן החלטתי לעזוב, השאלה אם יש דרך לתקן את המצב הזה ניסינו יועצת נישואין אך הנסיון היה רע האם לדעתכם משהו יכול להסתדר בסיטואציה הזאת או האם עליי ללכת לעורך דין ולהגיש תביעה? אני מתכוונת לעזוב את הבית בין כה וכה משום שבריאות נפשי כבר מוטלת פה על הכף הפכתי לייצור שמזכיר גויה מרוב יאוש אני צריכה להרויח את חיי בחזרה. תודה על עזרתכם
 

האלי

New member
אכן נראה שלא הבנתי,

כי אם אלו הם פני הדברים, אין לך לדעתי מה לעשות בחברת הגבר הזה. תנאי ראשון בעיני לזוגיות טובה הוא אמון וקבלה של בן הזוג. אם בעלך פוסל את דעותיך ולא מוכן לתת לך ``מקום`` בביתך, לעולם זה לא יהיה ``הבית`` שלך. ולכן טוב תעשי אם תצאי משם ותנקי כל קשר איתו. זו דעתי, שלך, האלי.
 

mish

New member
אשה יקרה

אין לך מה לעשות במערכת הזוגית הזאת. צאי מזה כמה שיותר מהר. הבריאות הנפשית שלך חשובה הרבה יותר מכל דבר אחר. ולפי מה שכתבת לא נראה שתוכלי לשנות את הזוגיות שלכם. קחי נשימה ארוכה וצאי מזה. שלך מישמיש
 

איש-ילד

New member
שיקול דעת

היי. מאחר ועל פניו, מכתיבתך, ניתן להבין שאין לך כל ברירה אלא לעזוב ובעצם החלטה זו כבר גמלה בליבך הייתי מציע לך רק דבר אחד, שיקלי ביטב היטב את צעדייך. נראה שמערכת היחסים שלכם שאינה מבוססת על קבלה וכבוד הדדי- לא תאפשר פירוד ללא ``מלחמה`` עם מרכאות או בלעדיהן... היערכות נכונה יכולה לחסוך הרבה הרבה צרות, ייעץ נכון, הכנת ``שיעורי-בית`` בנושא הכלכלי והאישי, איסוף מידע וכו`... בקיצור, היי חכמה, פיקחית ושקולה, זה שווה את זה... בהצלחה.
 

טליה@

New member
כמה עצוב שכך המצב

אישה ואם יקרה כל כך עצוב לי בלב לקרוא את הסיפור , זהו סיפור חייך מזווית הראיה שלך ומהזווית הזאת הוא באמת עצוב אבל כל סיפור אפשר לספר גם אחרת או יותר נכון לראות מזווית אחרת .נכנסת שלא מרצונך לסדרת מאבקים והמחיר שאת משלמת ברגשותיך הוא גבוה. פתרון לכך יש רק בדרך של קבלה- קבלת אנשים כפי שהם ללא רצון לשנותם. לכל אדם אופי משלו - אהבה היא קבלה של האחר כפי שהו. אדם נתקל בקשיים לכל אורך חייו לא תמיד הפתרון קל אבל הרבה פעמים הפתרון בא לבד, מתוך קבלת הדברים כפי שהם . מחיר מאבקי הכח הוא מחיר יקר אין בו מנצחים יש בו רק מפסידים. כל צד מתבצר בעמדתו ונסגר, כל צד בטוח שהוא הצודק. נראה לי על פי סיפורך שהארועים התרחשו מהר מדי וללא הכנה מספקת של שני הצדדים לקבל איש את רעהו וזה יצר את הסערה הגדולה שבה את נמצאת אבל זיכרי תמיד שגם הים אחרי הסערה נרגע וחוזר ליופיו הכחול השקט הנעים העדין. מתוך מכתבך אני מבינה שההחלטה לעזוב את הבית היא כבר סופית, נשארה רק הפרוצדורה לביצוע,- אז אני מאחלת לך הצלחה בדרכך ואולי במשך חייך תוכלי להעזר בדברים שכתבתי אולי תשובי לקוראם ויהיו לך לעזר בכל אשר תלכי. תהיה חזקה טליה
 
למעלה