תודה לכולם ../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif
שלשום בלילה דיברתי עם אם שכולה. בנה היחיד היה עובד של בעלי ונהרג באותו פיגוע. את כל חייה הקדישה לבן הזה ועכשיו... היא איבדה את טעם החיים. דיברתי איתה וניסיתי לנחם אותה. ואמרתי לה לזכור את הרגעים הטובים וסיפרתי לה על הבן שלה מנקודת מבטו של בעלי. ואני חושבת שקצת עזרתי. דיברתי איתה וחשבתי עליכם. על כולכם. על כמה עזרתם אתם לי בחודשים האחרונים. דיברתי איתה וחשבתי איך זה שאף פעם אני לא מגיבה על הודעות של אחרים ובקושי מגיבה על מה שאנשים כותבים לי... ומתי הפכתי להיות כזו אנוכית. ואיך זה שגם אחרי מה שעברתי... ואחרי שהבנתי שהכל יכול להיגמר ברגע... ואסור לשמור דברים בבטן כי אחר כך לא מספיקים... עדיין לא אמרתי לכם מה אני מרגישה. אז הנה... רציתי להקדיש לכם הודעה ולהגיד לכם, לכולכם שאני אוהבת אתכם ולהודות לכם על כל העזרה... כל המילים... וההשתתפות... ועל זה שנתתם ונתתם בלי לצפות לשום דבר חזרה. תודה מקווה שאצליח לתרום קצת יותר בעתיד. אהבה ואור, אני.
שלשום בלילה דיברתי עם אם שכולה. בנה היחיד היה עובד של בעלי ונהרג באותו פיגוע. את כל חייה הקדישה לבן הזה ועכשיו... היא איבדה את טעם החיים. דיברתי איתה וניסיתי לנחם אותה. ואמרתי לה לזכור את הרגעים הטובים וסיפרתי לה על הבן שלה מנקודת מבטו של בעלי. ואני חושבת שקצת עזרתי. דיברתי איתה וחשבתי עליכם. על כולכם. על כמה עזרתם אתם לי בחודשים האחרונים. דיברתי איתה וחשבתי איך זה שאף פעם אני לא מגיבה על הודעות של אחרים ובקושי מגיבה על מה שאנשים כותבים לי... ומתי הפכתי להיות כזו אנוכית. ואיך זה שגם אחרי מה שעברתי... ואחרי שהבנתי שהכל יכול להיגמר ברגע... ואסור לשמור דברים בבטן כי אחר כך לא מספיקים... עדיין לא אמרתי לכם מה אני מרגישה. אז הנה... רציתי להקדיש לכם הודעה ולהגיד לכם, לכולכם שאני אוהבת אתכם ולהודות לכם על כל העזרה... כל המילים... וההשתתפות... ועל זה שנתתם ונתתם בלי לצפות לשום דבר חזרה. תודה מקווה שאצליח לתרום קצת יותר בעתיד. אהבה ואור, אני.
