תודה ללאנס על בוקר מדהים ../images/Emo80.gif
רבע לשש. אני לבד בחניה של נחשון. חושך. 6 מעלות על הפולאר. רוח איומה. אני מטורף? כנראה שכן... חתול קטן, קפוא לגמרי, מנסה להתגנב לתוך האוטו שלי (נשבע לכם). עד כאן. נשברתי. חוזר לתוך האוטו, מניע ומתחיל לנסוע חזרה לכיוון נשר. תחושת ריקנות ממלאת אותי אבל אלה לא תנאים לרכיבה... ואז... אני נזכר בלאנס. לאנס שמטפס בשלג על הפסגות הכי גבוהות באלפים, לבד, כשרק יוהן ברויינל מלווה אותו באוטו המחומם... יו טרן מהיר. אספרסו כפול ובננה במנטה שבנחשון. יאללה, רוכבים. משם הכל מדהים. אור ראשון מפציע כשאני מסובב פדלים במהירות במעלה יער הנשיא כדי להתחמם לקראת צובה אהובתי. מאפס לאפ בפולאר בתחנת האוטובוס המוכרת בצומת אשתאול ומתחיל לטפס את הקירות הראשונים. רוח גבית קלילה דוחפת אותי למעלה ואני טס את העליה הקשה. בכניסה לצובה לוחץ על הכפתור האדום בפולאר ומגלה שגילחתי כמעט 3 דקות מהשיא שלי. רק בשביל זה היה שווה לקום בארבע וחצי. בירידה לכיוון צומת הדסה מזהה קרחת ולייטספיד מטפסים. אין קסדה אבל איזה כיף לפגוש משוגע כמוני. צועק לו בוקר טוב וממשיך לדהור למטה. כמו בתוך חלום אני מתפתל בכביש המדהים לאורך מסילת הרכבת החדשה ואחר כך מתחיל בטיפוס האחרון לברבהר. רוח פנים חזקה ואני נאבק בפדלים. ממלא מים בזריזות בברזיה של ברבהר ויורד בזהירות את נס הרים. אביב שור אמר שיש שמן בירידה וכדאי להיזהר... אני לא ראיתי. תשע וחצי - אני באוטו, מאושר. כל היום לפני...
רבע לשש. אני לבד בחניה של נחשון. חושך. 6 מעלות על הפולאר. רוח איומה. אני מטורף? כנראה שכן... חתול קטן, קפוא לגמרי, מנסה להתגנב לתוך האוטו שלי (נשבע לכם). עד כאן. נשברתי. חוזר לתוך האוטו, מניע ומתחיל לנסוע חזרה לכיוון נשר. תחושת ריקנות ממלאת אותי אבל אלה לא תנאים לרכיבה... ואז... אני נזכר בלאנס. לאנס שמטפס בשלג על הפסגות הכי גבוהות באלפים, לבד, כשרק יוהן ברויינל מלווה אותו באוטו המחומם... יו טרן מהיר. אספרסו כפול ובננה במנטה שבנחשון. יאללה, רוכבים. משם הכל מדהים. אור ראשון מפציע כשאני מסובב פדלים במהירות במעלה יער הנשיא כדי להתחמם לקראת צובה אהובתי. מאפס לאפ בפולאר בתחנת האוטובוס המוכרת בצומת אשתאול ומתחיל לטפס את הקירות הראשונים. רוח גבית קלילה דוחפת אותי למעלה ואני טס את העליה הקשה. בכניסה לצובה לוחץ על הכפתור האדום בפולאר ומגלה שגילחתי כמעט 3 דקות מהשיא שלי. רק בשביל זה היה שווה לקום בארבע וחצי. בירידה לכיוון צומת הדסה מזהה קרחת ולייטספיד מטפסים. אין קסדה אבל איזה כיף לפגוש משוגע כמוני. צועק לו בוקר טוב וממשיך לדהור למטה. כמו בתוך חלום אני מתפתל בכביש המדהים לאורך מסילת הרכבת החדשה ואחר כך מתחיל בטיפוס האחרון לברבהר. רוח פנים חזקה ואני נאבק בפדלים. ממלא מים בזריזות בברזיה של ברבהר ויורד בזהירות את נס הרים. אביב שור אמר שיש שמן בירידה וכדאי להיזהר... אני לא ראיתי. תשע וחצי - אני באוטו, מאושר. כל היום לפני...