תודה לעניתם לי אני ממשיכה ורוצה

תודה לעניתם לי אני ממשיכה ורוצה

להמשיך שיחות כי אני חייבת. בקשר לחום ואהבה שאמרתם אני מעניקה לו כמה שיותר אבל אתם יודעים בבית החולים הכל סגור מצלמות בכל פינה אסור להיות לבד עם הילד/ה תמיד ההורים סביב מדריכים תמיד בוחנים אותנו(יש הורים שפגעו בילד/ה שלהם לכן הכל כל כך לא נעים) אי אפשר לנשק לחבק חו]פשי את הילד/ה שלך. אסור להיות בחדר לבד עם הילד/ה אסור לתת לילד/ה ממתקים הכל בודקים בכניסה למחלקה דוגמא: כשבאים ומביאים לילד בגדים בתיק או שקית אז עוברים ככה: דלת שנעולה באינטרקום שואלים מי את/ה? ואז פותחים אחרי הדלת הזאת יש עוד דלת ושוב שואלים מי את/ה למרות שרואים מי עומד ליד הדלת. סוף סוף נכנסים אבל ישר לאחות שם עוברים בדיקה קפדנית של התיק שהבאתם לילד/ה (שלא נדבר על המאבטח בכניסה לבית החולים כמו כולם חייבים לעבור אותו) אחרי שהאחות בודקת ורואה שהבאתם צעצועים למשל היא אומרת זה אסור לא בטחותי וזה אסור כי יש לו שפיץ(לצעצוע) בקיצור הכל אסור. אם תופסים שהבאת ממתקים זה סרט אחד שלם ואז מתחילים השאלות למה כל כך הרבה? את זה הוא לא יצטרך קחי הביתה את זה הוא לא יאכל קחי הביתה בקיצור שקית ענקית של ממתקים הילד/ה מקבל/ת אולי שקית במבה או ביסלי. עוד דבר שתיה אסור לתת בכללללל!!!!!! לא להביא בקבוקים של שתייה מהסיבה שאולי יכולים לפגוע בילד/ה (לתת לו בראש או כל דבר אחר) אחרי שעברנו את הבדיקה תודה לאל הכל תקין עוברים עוד דלת שרק המדריך פותח הכל נעול במפתחות הכל!!!! ואז סוף סוף אתה מגיע לפאטיו (סלון מרפסת)ושם מחכים הילדים עם שמירה של 4-6 מדריכם. ואז באות הנשיקות אמא לא ראתה את הילד מאתמול העיניים של המדריכים ישר על ההורה חיבוקים ונשיקות גם להם יש גבול לא פחות מידיי אבל לא יותר מידי!!! אוףףףףףףףף לפעמים אני אומרת לעצמי בבית הסוהר (לא שאני מכירה חלילה את המקום ) אבל שם אין שמירה כזאת כמו כאן.אם ההורה רוצה לשבת עם הילד/ה לבד לדבר ככה בסבבה אסור רק סביב המדריכים וכמובן הכל מצולם. ----הנה לכם דוגמא---לפני חודש צילמתי אותו היינו לבד דקה או שתיים ורציתי לצלם אותו בפון מצלמה שלי כי לא היתה לי תמונה עדכנית שלו אני אוהבת לצלם אותו כל כמה ימים פתאום אחרי שצילמתי אותו באה האחות במילים האלה:תגידי מה את חושבת שאת עושה? אה????? מה את מצלמת את הילד? באיזה זכות? הייתי בהלם לא ידעתי שאסור ולא ידעתי מאיפה היא רואה אותי(לא ידעתי שיש מצלמות בכל פינה)אחרי שתיקה של כמה שניות אמרתי לה בבכי כי נפגעתי מאופן הדיבור שלה זה הבן שלי ואני חושבת שמותר לי לצלם את המלאך שלי. היא לקחה לי את הפון מהיד ופשוט מחקה את כל התמונות גם את הישנות שהיו לי בפון. ישר פרצתי בבכי ואמרתי לה את אשה רעה חבל שאחת כמוך עובדת עם ילדים כאלה פגועים את לא מתאימה למקום!! היא העיפה אותי והפרידה ביני לבין הילד שלי שבכה וצעק אמא בואי אמא אני אוהב אותך. תפסה אותו בכוח ולקחה אותו.אני כעסתי מאוד!!!!! ישר הלכתי לרופא ואמרתי לו עכשיו אני דורשת שחרור של הילד שלי מה זה פה גיסטאפו?: אני לא מוותרת אני רוצה אותו עכשיו!!!! לאחר שיחה ארוכה הבנתי שאסור אוקיי אבל יש צורה להסביר לאמא או אבא שאסור לצלם. הרופא דיבר איתה והסכים לי לצלם תמונה אחת לא יותר של הילד שלי. לאחר כמה דקות היא באה אליי במבט של שטן (כי הרופא דיבר איתה וכנראה אמר לה מילה לא יפה) היא באה ואמרה לי בטח תראי איזה אמא את מה את מתפלאה שהבן שלך יהיה יותר טוב ממך? תראי את החינוך שלך איזה אמא את. למזלי עמד מאחור כמה מטרים אולי 3 מדריך ושמע את המילים שלה וישר אמר לה מה זה צריך להיות למה את מדברת אלייה ככה? ואני בטוח הלב שלי אמרתי יש אלוהים הוא ישלם לך!!!! המשכתי להיות עם הילד ולמחרת לא באתי כי לא יכולתי הרגשתי חרא. התקשרו מהמחלקה והתנצלו בשמה. לא יודעת אם לצערי או לשמחתי אבל היא כבר לא עובדת במחלקה. בגלל המקרה. אז איפה להעניק לו חום ואהבה?????????????. איפה להיות איתו? כשהוא בא הביתה אני מעניקה לו את כל החום שאפשר דקה ממנו אני לא זזה. אני רק איתו. מחכה לשישבת הבאה שהוא יבוא אליי. השישבת הזאת הוא אצל אבא שלו איזה כייף להם. בקיצור אני אומרת גם לסבול לא מאפשרים לך בשקט ובטח שלא לשמוח. ממני אלייכם באהבה מרי לו אמא של המלאך הקטן....
 

לב אם

New member
אני המומה

ומצטערת שלא הייתי עאן כדי להגיב מהר יותר. הסיפור ממש מזעזע, איך ילד שעבר את מה שעבר ואמא שעברה את מה שעברה צרכיה לסבול יחס כזה. טיפת האור בסיפור היא העובדה ששאר הצוות היה בעדך, הבין את חומרת המעשה ואף דאגו להתנצל. אני מקווה שילדך סוף סוף יחזור הביתה באופן קבוע, ותוכלו שניכם להחלים מן הטראומות שעברתם. תהיי חזקה בשביל עצמך ובשבילו
חיבוק||חיבוק
 
למעלה