תודה על העצות שנתתם , בלעדיכם הייתי אבודה

אליזבטט

New member
תודה על העצות שנתתם , בלעדיכם הייתי אבודה

לפני מספר ימים הלכנו עם אמא לאכול ארוחת בוקר. היינו אני,אמא, אחי וידידה שלו. הזמנו אוכל (אמא לא נגעה בכלום למרות שהעמסתי לה על הצלחת) ואז אחי שואל את אמי האם היא בישלה משהו לארוחת צהריים? אז היא ענתה לו" לא אני לא אעשה כלום ,שהם ייקנו" אז אחי שואל בתמימות " מי זה הם?" אמי עונה:" ההורים שלי! אני צריכה להכין? שהם יקנו או יעשו!" (הוריה של אמי נפטרו מזמן . אמה לפני 5.5 שנים ואביה לפני 15 שנים) ואז ידידה של אחי שאלה: איזה הורים? על מה היא מדברת? ואני נתתי לה מין צביטה קטנטונת כדי לסמן לה שתזרום ותוך כדי עשיתי לאחי פרצוף. אפילו שגם אני הייתי בהלם , נזכרתי בעצות שנתתם לגבי הנושא הזה( החייאת המתים) ופשוט נדחפתי לשיחה ואמרתי לאחי וידידתו" נו , היא צודקת שההורים שלה יקנו, למה היא צריכה לטרוח ולהכין? ואז אחי ממש הבין וזרם גם הוא, ואמא שלי חייכה שאנחנו מצדיקים אותה. אבל אז חשבתי לעצמי איך אני אמורה להגיב כשיום אחד אמי תראה אותי ותשאל מי אני? מה אומר לה? שאני הבת של השכנים? מילא לשתף איתה פעולה שהוריה חיים, אבל איזה שקר אני יכולה לומר לה עלי? אמרתם בפורום לא פעם שאסור להתווכח עם חולי האלצהיימר ושזה לא יעזור אם אני נרא להם תעודת זהות שאנחנו ילדיהם באמת , אז אם יש למישהו איז פתרון כדי שאני אגיע למצב מוכנה. תודה רבה על הכל.
 

ronnyw

New member
מה לעשות אם לא מזהים?

הי, לגבי חלקו הראשון של המסר שלך - צדקת בהתנהגותך. לגבי ידידתו של אחיך: אי אפשר למנוע תקריות כאלה עם אנשים שפחות חיים את המחלה (ולא תמיד זה לעניין לתדרך כל אחד שעשוי לבוא במגע עם החולה וללמד אותו עשה/אל תעשה על רגל אחת), ולכן תמיד נצטרך לאלתר או הכי טוב - לקפוץ לנושא שיחה אחר לחלוטין (למשל - מישהו שעובר שמזכיר לך דמות מהעבר, מילה על מזג האויר, מחמאה על איזה לבוש ש"פתאום" שמת אליו לב, נזכרת במשהו חשוב וכו'). לגבי החלק השני של המסר - מה עושים אם לא מזהים אותנו. אני נוהגת להקדים תרופה, וכשאני באה הביתה אני מתחילה בכאילו הומור שכזה: "שלום אימא, הינה הבת הטובה שלך/ הנכד המסור שלך/החתן הכי-הכי שלך באים לבקר אותך..." או "אימא, הצלחנו לאסוף את הבן שלך + הכלה שלך+...מי/שזה/לא/יהיה וכולנו עלינו לרגל לחדרה לבקר אותך... " בקיצור - כל מיני שטויות, שנאמרות כאילו בהומור, ושעונות לה על השאלה "מי זה" עוד לפני שנשאלה. נכון להיום זה בדרך כלל מספיק, והיא לא שואלת שוב. בכל זאת אני חוזרת ומזכירה את הקירבה גם בהמשך הביקור (בעיקר של הפחות קרובים לה - הכלה, הנכד הצעיר וכו'), בכל מיני צורות: "תראי את XXX, איזה נכדה נהדרת היא, הביאה לך מים", "תראי איך הבעל הנחמד שלי, YYY, השמין..." וכו'. מקווה שהראש ברור...
 
למעלה