תודה על התמיכה הנהדרת

תודה על התמיכה הנהדרת

שלום לכולם , רק עכשיו יכולתי לגשת למחשב. המטבח מוכן לפסח וכולם הלכו לישון. ברוך השם יש לי ילדים טובים ועזרו מאד בהכנות לחג. בעלי היה מאד עצוב ומדוכא עד אחרי הצהריים . הוא ישן בבוקר ואח"כ בצהריים ואז סוף סוף קם עם חיוך. מה שמעניין זה שאת הטראומה הזו הוא לא שכח , כמו דברים אחרים. בערב הוא התחיל לשאול אותי מה יהיה וממה נחיה ואז הבנתי שמה שמטריד אותו הוא העניין הכלכלי. הסברתי לו שאין בעייה , שהוא יקבל פנסיה וגם כסף מביטוח לאומי. לא קראתי לזה קיצבת נכות , כי הוא אמר לי "אז אני נכה". ברגע שהוא הבין שאין בעייה כלכלית , הוא נרגע והתחיל לעזור במרץ בניקיון לחג.מעניין מה עבר במוחו לגבי ההשלכות של הפרישה, האם חשב על מצבו הבריאותי ואז מצא מפלט במשהו מוגדר יותר: הכסף. הסברתי לו שהוא יהיה חופשי לעשות דברים אחרים, ללכת לחוגים , הוא רוצה להתנדב אפילו והוא קיבל זאת באופן רציני. כששאלתי אותו מה הוא עושה בעבודה , פעם ראשונה שהוא הודה בפניי שהוא לא עושה שם הרבה. הוא מבין שאי אפשר למשוך זאת עד אינסוף. הילדים גם מוטרדים ורוצים קצת תמיכה נפשית , אך מתנהגים אליו יפה , לא מראים עצב , משתפים אותו בדברים, כך שירגיש כאילו הם לא יודעים.הדברים שכתבתם כל כך מרגשים ונכונים. עכשין שאנו יודעים שזה מגיע , נשתדל להערך ולהתכונן למצב החדש. שיהיה לכולכם חג שמח ביחד עם המשפחה.תודה על שיש לי אתכם , רק אותכם אני יכולה לשתף. אפילו לא את אחי והגיסים שלי , כי אנני רוצה לגרום להם עוגמת נפש לפני החג. לילה טוב, טובה
 

ענתי44

New member
עכשיו תורי לקבל ../images/Emo24.gif

קמתי הבוקר בשבע, כי התכוונתי לשטוף עד שאמא תקום (כשלא מעירים אותה בשש בבוקר למרכז יום היא ישנה עד תשע) וגיליתי שאני לא מסוגלת לקום.הגב שלי מרד בי. כבר יומיים אני מסתובבת עם כאבים אחרי שהרמתי את אמא. ( ורוני יקירה לא! גם לו היתה עובדת זרה לא הייתי נותנת לה לשאת את אמא למיטה כשהרגישה רע) שכבתי חסרת אונים במיטה ובכיתי.גם ככה מאז שאבא אנינו אני שונאת חגים למרות שאני משתדלת מאוד לשמוח.הרגשתי כמו בספר של קפקא על האדם שמתעורר בבוקר ומגלה שהפך לג'וק.גם אותי הממסד דורס ( בשעה טובה הצלחתי לדבר שלשום עם הרופאה וגילינו מה המסמך החסר לאישור התרופה) בקיצור לקראת תשע כששמעתי את אמא מתעוררת, קיבלתי כוח וקמתי. נפלתי ושוב קמתי. והמתוקה הזו שראתה אותי בוכה הושיטה לי ידיים. וכשסיפרתי לה שאני בוכה כי הגב כואב לי היא ליטפה אותו וליבי נקרע. אחר כך כשגמרה לאכול נזכרתי איך השכן שלנו היה כל ערב פסח בא לקחת את החמץ והולך לשרוף אותו. אמא הית מעירה אותי מוקדם שנאכל מהר.והיום גם הוא כבר לא זוכר ונמצא במצב מתקדם מאמא. אבל בקרוב אני אשטוף את העיניים הדומעות ואלבש מסכה מחייכת של חג שמח.
 

רותי57

New member
ענתי

כשאני קוראת על הצרות שלך ועל ההתמודדות שלך והעזרה שאת מושיטה לכל מישרק זקוק וני תמיד חושבת מהיכן את שואבת את הכוחות נפש אין לי מילים, ועוד פעם אין לי מילים. אני מקווה ש"מחר תזרח השמש ויהיה יום טוב יותר" אך זה קורה לעיתים כל כך רחוקות. ענתינקה!!!! חיזקי ואמצי ושיהיה לך רק טוב.
 

zs1957

New member
חג שמח ענתי

היי ענתי, אני מקווה שליל הסדר עבר כבלכה ואמא ואת נהנתן. המטפלת שלי ביפרה לי שלפני כמה ימים היא הוליכה את אמא החדר השינה לסלון ןאז אמא שלי שאלה איפה העגלה?המטפלת היתה המוממה והיא אמרה לה עכשיו הולכים לשבת בכורסא ואח"כ תשבי בעגלה ונטייל. אני השתוממתי כי אמא שלי לא מדברת ולא הולכת, רק לפעמים בבוקר בבית. אין ליהסבר כיצד קרה שהיא דיברה לעניין.מדי פעם היא מוציאה משפט בין שתי מילים מפיה.בליל הסדר שרנו ותופפנו בדרבוקות אמא שלי זקפה את ראשה הסתכלה וממש נהנתה. מה שלום הגב שלך? האם יש עדיים כאבים? ד"ש לאמא וחיבוק גדול. זהבה שחם
 

ענתי44

New member
טובה סליחה שהייתי אנוכית../images/Emo140.gif

אני שמחה שקצת הוקל לכם. שהצלחת ליצור לבעלך בטבעיות אמת מרוככת והרגעת אותו. ומה שאמרת צדקת. הוא ימצא את עולמו.אני בטוחה שאתם תדאגו למצוא עבורו תעסוקה.וסדר יום שיותאם לצרכיו. וגם לכם יהיה טוב כשתראו אותו מוצא את עצמו. ואני מבטיחה לך שאנחנו נטפל בנהלים איך להיות רגישים למצוקת החולים ומשפחתם. אם במשרד התחבורה כששוללים רישיון או אם כשעובדת סוציאלית מזמינה לרופא תעסוקה כדי להפסיק עבודה. חג שמח לך יקירה.
 
ענתי , את נהדרת

ענתי , מה שלומך ואיך הגב שלך? לא , את לא יכולה להיות אנוכית. את פשוט מלאך בטיפולך ורגישותך. אני מקווה שמצב הגב שלך השתפר. איך היה בליל הסדר? איך אמא היתה? האם הגיבה ונהנתה? אצלנו היה בסדר.בני הגדול פחות או יותר ניהל את הסדר , כך שהורי לא כל כך שמו לב שבעלי לא כל כך בעניינים תמיד. היום הגיעה שאר המשפחה לביקור אצל הורי אחר הצהריים ואני ביליתי איתם כשעתיים ללא בעלי.הוא לא רצה לבוא והלך לטייל ולהתפלל עם הבנים. אני מרגישה לחץ נורא , די מדוכאת , כל הזמן בהרגשה שאני צריכה להתכונן למשהו , איך יהיה , מה יהיה , כל תהליך הפרישה והביורוקרטיה סביב זה, בטוח לאומי , נכות וכו'. בקיצור , אין לי כח אפילו לשתף את אחי והגיסים/גיסות שלי בינתיים. אני מקווה שמחר בבוקר אקום עם הרגשה טובה יותר , עם מרץ להמשיך ולעודד גם את בעלי והילדים. לילה טוב, טובה
 

zs1957

New member
חג שמח ויום טוב

היי טובה, אני קווה שמצב הרוח שלך ושל בעלך השתפר. שמחתי לשוע שליל הסדר עבר כהלכתו. וטובשבעלך הלך להתפלל עם הילדים.את תעברי את התקופה הקשה והכל יהיה בסדר.תהנו מהחג תפגשן עם המשפחה המורחבת ,כדי שיהיה לכם כייף בנשמה.את חזקה ואסרטיבית ואת צנצחי את כל הבירוקרטיה במערכה המתישה הזאת.בעלך יקבל קצבת נכות הכל יבוא על מקומו.חשוב שכל הנפגש עם העו"ס חסרת הלב וההחמלה יחעבר ברוגע,שלא תפגע ברגשותיו של בעלך. לדעתי כדאי לך להגיש לה מכתבובו בקשה שיהג בו ברוך ובעדינותושלא יגרם לכם נזר נוסף. מחזיקה לכם אצבעות.תעדכני אותי שבת שלום, זהבה שחם
 
למעלה