תודה על ערב עמוק ומענג
כשחוטים, שהיו פזורים, מתחילים (או ממשיכים) להתלכד, ומן העֵבר השני - פלונטרים, שנראו בלתי-פתירים, מתחילים להיפרם - אני חוגגת. וזה מה שהרגשתי אתכם/ן היום במפגש. שזה מה שקורה אצלכם/ן. כדי שזה לא יישאר פואטי - או מעורפל - מדי, אז קודם כל תרגום ואחר-כך כמה תצפיות. תרגום: חוטים פזורים = חלקים או מרכיבים מתוך המודל (תצפית - רגש - צורך - בקשה; אמפתיה - ביטוי עצמי...), שמתחילים להתלכד (אצלכם/ן) למשפטים מלאים... פלונטרים = שבהם לא ראינו מי פה אחראי לרגשות של מי (כלומר, לכאורה סבלנו בגלל התנהגות של מישהו אחר) ועכשיו אנחנו מתחילים לראות הפרדות (מה ש"הם" אומרים לא אומר עליי שאני לא בסדר, או מוכיח שהם לא בסדר) ומתחיל להיווצר סדר בהבנה שלי את עצמי ואת השני/ה (כולנו פעלנו מתוך צרכים, ואני אפילו מצליחה לפעמים לזהות מה הצרכים שלי או שלהם), וכך נוצר בהדרגה חיבור חדש בינינו (כי יש יותר בהירות וחמלה, שמאפשרות התקרבות). כמה תצפיות: - השיתוף של נ., שהצליחה השבוע, בכל מיני סיטואציות, להיות במודעות של לשאול את עצמה מה הצרכים שלה כרגע, או - על אלו צרכים התנהגות מסוימת שלה עונה לה (במקום לשפוט את עצמה או מישהו אחר); - הסיפורים של א. על כמות הולכת וגדלה של מצבים ופעמים שהיא פונה אל בנה בתגובות אמפתיות - או בשתיקה - במקום בנזיפות; - הסיפור של ע., שרק מזה שהיא שינתה ומשנה את הגישה שלה ואת אופן התגובה שלה לבעלה ולבתה - ההתנהגות שלהם משתנה (וכמובן - מערכות היחסים אתם); - העבודה (העמוקה והמרגשת) עם ר. על הבנת הצרכים שמאחורי הדפוס שלה להיעלם בחברת אנשים קרובים - כל אלו, ועוד ועוד, ממלאים אותי בהתרגשות, כי הם שבים ומזכירים לי את היכולת המופלאה של המודל הזה, ובעיקר - של האמפתיה (לאחר ולעצמי) לחולל שינוי וריפוי אמיתי במקומות של סבל מתמשך שלנו. ומן הצד השני - העוצמה של זיהוי הצרכים כדרך חדשה ואפשרית לעמוד על שלי. והגילוי (ששמעתי עליו מחלק מכן/ם) שאפשר להיפגע פחות - אם אני לא לוקחת אישית את דברי האחר, אלא מבינה שהוא או היא מבטאים צרכים שלהם - גם אם נשמעים כהאשמות כלפיי... (כי הרי "מאחורי כל צרחה - יש צורך"...). אז התודה היא על שאתם ואתן עושים את המאמץ הלא-פשוט הזה להכניס את תקשורת מקרבת לחייכם, וכך ממשיכים את הרחבת מעגל החמלה בעולם שלנו. מחכה בסקרנות לשמוע על חוויותיכן/ם.
כשחוטים, שהיו פזורים, מתחילים (או ממשיכים) להתלכד, ומן העֵבר השני - פלונטרים, שנראו בלתי-פתירים, מתחילים להיפרם - אני חוגגת. וזה מה שהרגשתי אתכם/ן היום במפגש. שזה מה שקורה אצלכם/ן. כדי שזה לא יישאר פואטי - או מעורפל - מדי, אז קודם כל תרגום ואחר-כך כמה תצפיות. תרגום: חוטים פזורים = חלקים או מרכיבים מתוך המודל (תצפית - רגש - צורך - בקשה; אמפתיה - ביטוי עצמי...), שמתחילים להתלכד (אצלכם/ן) למשפטים מלאים... פלונטרים = שבהם לא ראינו מי פה אחראי לרגשות של מי (כלומר, לכאורה סבלנו בגלל התנהגות של מישהו אחר) ועכשיו אנחנו מתחילים לראות הפרדות (מה ש"הם" אומרים לא אומר עליי שאני לא בסדר, או מוכיח שהם לא בסדר) ומתחיל להיווצר סדר בהבנה שלי את עצמי ואת השני/ה (כולנו פעלנו מתוך צרכים, ואני אפילו מצליחה לפעמים לזהות מה הצרכים שלי או שלהם), וכך נוצר בהדרגה חיבור חדש בינינו (כי יש יותר בהירות וחמלה, שמאפשרות התקרבות). כמה תצפיות: - השיתוף של נ., שהצליחה השבוע, בכל מיני סיטואציות, להיות במודעות של לשאול את עצמה מה הצרכים שלה כרגע, או - על אלו צרכים התנהגות מסוימת שלה עונה לה (במקום לשפוט את עצמה או מישהו אחר); - הסיפורים של א. על כמות הולכת וגדלה של מצבים ופעמים שהיא פונה אל בנה בתגובות אמפתיות - או בשתיקה - במקום בנזיפות; - הסיפור של ע., שרק מזה שהיא שינתה ומשנה את הגישה שלה ואת אופן התגובה שלה לבעלה ולבתה - ההתנהגות שלהם משתנה (וכמובן - מערכות היחסים אתם); - העבודה (העמוקה והמרגשת) עם ר. על הבנת הצרכים שמאחורי הדפוס שלה להיעלם בחברת אנשים קרובים - כל אלו, ועוד ועוד, ממלאים אותי בהתרגשות, כי הם שבים ומזכירים לי את היכולת המופלאה של המודל הזה, ובעיקר - של האמפתיה (לאחר ולעצמי) לחולל שינוי וריפוי אמיתי במקומות של סבל מתמשך שלנו. ומן הצד השני - העוצמה של זיהוי הצרכים כדרך חדשה ואפשרית לעמוד על שלי. והגילוי (ששמעתי עליו מחלק מכן/ם) שאפשר להיפגע פחות - אם אני לא לוקחת אישית את דברי האחר, אלא מבינה שהוא או היא מבטאים צרכים שלהם - גם אם נשמעים כהאשמות כלפיי... (כי הרי "מאחורי כל צרחה - יש צורך"...). אז התודה היא על שאתם ואתן עושים את המאמץ הלא-פשוט הזה להכניס את תקשורת מקרבת לחייכם, וכך ממשיכים את הרחבת מעגל החמלה בעולם שלנו. מחכה בסקרנות לשמוע על חוויותיכן/ם.
