תודה

אסי29

New member
תודה

תודה על התגובות ועל היחס החם. אני כבר המון שנים בטיפול שיחתי ותרופתי. אני עומד בקרוב לסיים את הטיפול השיחתי כיוון שהגעתי להרגשת מיצוי. החברה שלי כמובן יודעת על מצוקותיי ואני משתף אותה ככל שזה אפשרי. אני גם לא רוצה שיווצר מצב שהיא תימנע להזמין חברות שלה הביתה בגלל שהיא יודעת שאני איכנס ללחץ. כמעט לפני כל סיטואציה חברתית קצת מלחיצה אני לוקח קלונקס ובדרך כלל זה עוזר במידה מסויימת וזה זו מחשבה דיי מבאסת, שעל כל סיטואציה חברתית כמעט בחיים אני צריך לקחת כדור הרגעה. כמו שהבנתם כנראה יש לי חרדה חברתית מגיל 15. עד לפני כמה שנים הייתי במצב של הימנעות. הייתי מסוגר בבית של ההורים, לא הולך לאירועים משפחתיים ולא נכנס לכל מיני מקומות מלחיצים. בשנים האחרונות קרה השינוי הגדול בחיי. הייתי בהמון סיטואציות חברתיות שלא האמנתי שאי פעם אני אצטרך להתמודד איתם ואעמוד בהם כמו שצריך. יש לי גם התקפי חרדה לפעמים כשהאחרון לשמחתי היה לפני חודש בערך. החרדה מלווה אותי לכל מקום אבל הפלוס שהיא כבר לא שולטת עליי כבעבר.
 

sh kk

New member
מעניין

להבין איך היטבת עם עצמך, כתבת שלפני מס' שנים חיית בהימנעות מוחלטת דרך אגב מצב שמוכר פה לרבים מחברי הפורום ואני בתוכם. איך הצלחת להיחלץ ממצב זה? מאוד עוזר לנו לראות איפה היינו אז ואיפה אנחנו היום, זה מאוד מחזק אותנו לראות שאפשר גם אחרת, כתבתי פה שאני הייתי בטיפול שיחתי אבל לא הגעתי איתו לאיכות חיים מקסימלית ולכן לא ויתרתי. אני מודה שטיפול תרופתי מאוד עוזר במצבי חרדה ואני לא מדברת על קלונקס כעזרה ראשונה אני מדברת על נטילת תרופות נוגדות חרדה ודיכאון לתקופה כדי לחזק אותך, ברגע שמבינים שהמנגנון אצלינו במוח השתבש וזה כימי לגמרי, יותר קל להשלים עם לקיחת הכדור כי כמו שכואב הראש אנחנו לא סובלים ולוקחים כדור, אז בטח כשמדובר בהטבת איכות החיים שלנו. בתור אחת שלא יצאה מהבית, לא הלכה לסרטים, לא דיברה בחברה, לא ישבה בבתי קפה וכו' ועושה את כל הדברים שציינתי, אני כן יכולה להגיד לך שיש אור בקצה המנהרה וכמובן שאני לא מטילה בספק את עזרתה ותמיכתה של בת זוגך שמאוד חשובה לדעתי.
 
../images/Emo140.gifלקחתי משפט שלך

לקחתי משפט שלך ללוח ההתמודדות ואני מצטרפת לשאלה שנשאלת- איך חל השנוי בחייך? במה הוא מתבטא? האם תוכל לשתף אותנו כדי שנוכל ללמוד מהנסיון שלך, מהדרך שעשית?
 
למעלה