תוהה אם יש טעם שאטרח להצביע בכלל
דיי נואשתי מהאפשרות שאי פעם תהיה פה סוציאל דמוקרטיה שוויונית שאפשר באמת לחיות בה, במקום התיאוקרטיה הקפיטליסטית, עתירת השחיתות והפאשיזם שיש פה עכשיו. זה רק הולך ומידרדר. בתקופת המחאה החברתית התפקדתי למפלגת העבודה כי רציתי את שלי יחימוביץ' בכיסא ראש הממשלה, והאמנתי שזה יכול לקרות. הייתה אווירה שהציבור מתחיל להתפכח קצת. הייתי בכל ההפגנות וישנתי באוהלים.
אבל עכשיו הדברים נראים שוב עגומים כרגיל - כל מי שביבי שלח ידו לכיסו והעביר את מעט השקלים שמצא שם לתשובה/דנקנר/אריסון, הולך לקלפי ושם פתק של ביבי. אני כבר לא יודעת איפה ההגיון של אנשים, איך ייתכן שכולם עניים וכולם מצביעים לעוד ארבע שנים של עוני, רק מתוך שנאה לפלסטינאים או פחד מהאיום האיראני. אתם חושבים שאיומי הסרק של אחמדינג'אד הם איום? עבורי האיום האמיתי זה לנסוע בתחבורה ציבורית של עולם שלישי כל בוקר בקו 49 מפ"ת, בתדירות של פעם ב-25 דקות ועם מיליון איש שמצטופפים ונלחמים על כל מילימטר פנוי לעמוד בו. עבורי איום זה לשלם יותר משני-שליש מהמשכורת לשכר דירה, ועוד עם שותפים, או לחכות 9 חודשים לתור לניתוח במערכת רפואה ציבורית שלא מתוקצבת כראוי ועוברת תהליך שקוף של הפרטה זוחלת.
לפני חודש נכנסתי לסוכנות נסיעות וקניתי כרטיס טיסה, כיוון אחד, למדינה אחרת. אני ממריאה כחודש אחרי הבחירות, זאת אומרת שאת התוצאות שלהן אני כבר לא אצטרך לשאת, יהיה מה שיהיה. עכשיו אני מתלבטת אם יש בכלל טעם שאלך לקלפי להצביע. מה זה ישנה? אני אלך ואצביע ליחימוביץ', ושוב אקבל ביבי. הפעם עם קצת ליברמן בצד, בנוסף לכל הצרות.
תגידו שאני אנטי-דמוקרטית, עצלנית, אכולת שנאה עצמית, שוכבת עם ערבים ומה לא. תיכנסו בי אם בא לכם. ותצביעו עוד פעם ביבי, ואז תתפלאו שבניגוד להורים שלכם אתם לא מסוגלים לקנות דירה או קוטג', ושבאירופה המשכורת גבוהה פי שלוש למרות שהלחם בסופר עולה אותו דבר כמו כאן.
דיי נואשתי מהאפשרות שאי פעם תהיה פה סוציאל דמוקרטיה שוויונית שאפשר באמת לחיות בה, במקום התיאוקרטיה הקפיטליסטית, עתירת השחיתות והפאשיזם שיש פה עכשיו. זה רק הולך ומידרדר. בתקופת המחאה החברתית התפקדתי למפלגת העבודה כי רציתי את שלי יחימוביץ' בכיסא ראש הממשלה, והאמנתי שזה יכול לקרות. הייתה אווירה שהציבור מתחיל להתפכח קצת. הייתי בכל ההפגנות וישנתי באוהלים.
אבל עכשיו הדברים נראים שוב עגומים כרגיל - כל מי שביבי שלח ידו לכיסו והעביר את מעט השקלים שמצא שם לתשובה/דנקנר/אריסון, הולך לקלפי ושם פתק של ביבי. אני כבר לא יודעת איפה ההגיון של אנשים, איך ייתכן שכולם עניים וכולם מצביעים לעוד ארבע שנים של עוני, רק מתוך שנאה לפלסטינאים או פחד מהאיום האיראני. אתם חושבים שאיומי הסרק של אחמדינג'אד הם איום? עבורי האיום האמיתי זה לנסוע בתחבורה ציבורית של עולם שלישי כל בוקר בקו 49 מפ"ת, בתדירות של פעם ב-25 דקות ועם מיליון איש שמצטופפים ונלחמים על כל מילימטר פנוי לעמוד בו. עבורי איום זה לשלם יותר משני-שליש מהמשכורת לשכר דירה, ועוד עם שותפים, או לחכות 9 חודשים לתור לניתוח במערכת רפואה ציבורית שלא מתוקצבת כראוי ועוברת תהליך שקוף של הפרטה זוחלת.
לפני חודש נכנסתי לסוכנות נסיעות וקניתי כרטיס טיסה, כיוון אחד, למדינה אחרת. אני ממריאה כחודש אחרי הבחירות, זאת אומרת שאת התוצאות שלהן אני כבר לא אצטרך לשאת, יהיה מה שיהיה. עכשיו אני מתלבטת אם יש בכלל טעם שאלך לקלפי להצביע. מה זה ישנה? אני אלך ואצביע ליחימוביץ', ושוב אקבל ביבי. הפעם עם קצת ליברמן בצד, בנוסף לכל הצרות.
תגידו שאני אנטי-דמוקרטית, עצלנית, אכולת שנאה עצמית, שוכבת עם ערבים ומה לא. תיכנסו בי אם בא לכם. ותצביעו עוד פעם ביבי, ואז תתפלאו שבניגוד להורים שלכם אתם לא מסוגלים לקנות דירה או קוטג', ושבאירופה המשכורת גבוהה פי שלוש למרות שהלחם בסופר עולה אותו דבר כמו כאן.
