תוהה אם לפתוח הודעה נוספת

[טינקרבל~]

תוהה אם לפתוח הודעה נוספת

האם שווה לבזבז על עצמי הודעה שלמה חדשה ורוצה לברוח ואין לאן ומרגישה שמאבדת את כולם לא מצליחה לדבר ואני נבלעת ונבלעת בתוך העולם ורע כל כך ואין לי שליטה על זה יותר חצי מהיום שורפת מול המחשב ובחצי השני שוכבת במיטה עם דלת נעולה שחלילה לא יכנסו למתחם הפרטי והדיכאוני שלי והנה עוד יומיים שנה חדשה מתחילה לה ומה השתנה ? שום דבר עדיין אנני רוצה תחיים האלה חשבתי לעצמי.. הרי יש רבים כאלה ששואפים לחיות ואלוהים קוטף להם את החיים למה לאנשים כמוני שלא רוצים לחיות הוא מחליט לתת לנו לחיות בסבל במקום להעניק לאנשים שרוצים אותם החיים הם מתנה ואמרו לי פעם מתנות לא מחזירים.. אבל אני מעולם לא ביקשתי תמתנה הזאת אז למה נשארתי תקועה איתה?????? כואב לי כל כך מצטערת שלא מחליפה תסריט אבל החיים האלה לא הוגנים.... ואתמול אחרי שיחה ממנו התחילו לי פלשבאקים נוראים ושוב החדר התחיל להתכווץ והרגשתי נחנקת מולם שוב הרגשתי שמאבדת את זה ואז הסחרחורת לא איחרה להגיע... ושוב לילה מסויט ושוב חוסר שינה ומרגישה סהרורית ונחנקת ופשוט לא מסוגלת והערב יורד וכמו מן תחושה שמאותת שתכף יהיה לי רע יותר ושוב מרגישה שעומדת לבכות ואוף נמאס לי לכתוב גם זה כבר הפך למיותר

סתם אני

 

[צוות מקום]

כשאדם הופך לנואש

כשמישהו כבר לא אכפת לו מהחיים שלו, כפי שאת אומרת, הוא עושה מעשים באומץ. ואת יודעת, כששונאים את החיים שלך, יש עוד אופצתייה חוץ מלייחל למוות. זו האופצייה של לעשות דברים בצורה מאוד שונה מאיך שעשית אותם קודם. זה לבחור לשנות את החיים... במקום להחריב אותם. סתם, חומר למחשבה. מאחלת לך אומץ לשנות!

 

[טינקרבל~]

../images/Emo7.gif

 

[טינקרבל~]

סתם מילים... טריגר?

טריגר אחרי טריגר מתרוציים אצלי בראש אני רואה אותו אני מרגישה אותו נוגע הוא פוגע הוא מכאיב והדברים לא עוברים למילים לא מספיקה לעמוד בקצב יום אחרי יום נכנסת להתקפים לפשלבאקים את הלילות מעבירה רועדת ומבוהלת... הפסיכית התקשרה היא עדיין רוצה שאני יבוא אמרתי לה שכרגע לא מסוגלת... מחר האיבחון ואני לא יודעת למה לצפות לא יודעת למה לקוות אני פשוט הרוסה המילים כבר ריקות והכאב מתחזק מהריקנות שבי אין תכלית ואין מטרה לא מרגישה חיבוק וגם לא אהבה אני חיה לי מיום ליום לא מגיעה לשום מקום... אין לי קשר בין מילה למילה וסתם כותבת, כדי להוציא מילה לא מסוגלת, כל דבר שעושה פוגע באחרים אני פקעת עצבים בניתי לי חומה כזאת שמראה לכולם שאני רק תוקפנית כזאת שמתגוננת כל הזמן כי ללא המעטפת הזאת אני כלום אני אפס אני הרוגה אני מתה.. והאנשים שאני הכי אוהבת נפגעים מאשימים אותי שהישתנתי שאני מתנהגת נורא למה הם לא מצליחים להבין שזה עוד מה שמשאיר אותי שפויייה נמאס לי אלוהים עד כמה שנמאס לי ולא מרשה לעצמי לבכות ומידי פעם מתפרצת ונכנסת להתפרצויות לא מוסברות מפחיד אותי מה שקורה לי מפחיד אותי שאני שבר הכלי מפחיד אותי שאני לא מזהה את עצמי מפחיד לי להיות אני אני לא רוצה להיות אני הלוואי שהאני הזאת כבר תמות אני שונאתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת אותי ושוב בילבלתי לכם סתם את השכל... וכתבתי שטויות שלא מסבירות כלום

 

[טינקרבל~]

אוף סליחה

שכותבת שטויות מרגישה שפשוט מקיאה מילים בלי קשר בניהם... אילנה או דניאל פליז תמחקו תהודעה אהמ או את כולם... בבקשה...

אני

 

[ליאללל]

ילדה...

מצטערת אם זה לא כל כך קשור... אבל חייבת לבקש סליחה... למרות שכבר אמרתי שאין סליחה שתכפר על מה שעשיתי... ועל הדברים שהאשמתי אותך בהם... הייתי צריכה להבין שזה בגלל שאת עוברת תקופה לא קלה.... ומקווה שיהיו לך הכוחות להתגבר על כל הכאב הזה... מחזיקה לך אצבעות מחר... ומקווה שהמילים של השיר יגידו לך את מה שאני מרגישה ולא הצלחתי להגיד בטלפון.... I´ve never truly thanked you For all you´ve done for me How great a friend you are And I know you´ll always be The kind of friend you are Is more than I deserve You´ve never turned your back on me Even when I´m on your last nerve *S* You always listen to my problems Trying to help me work them out You show the true meaning Of what friendship is all about In the year I have known you We have come a long, long way We´ve had our shares of ups and downs Grown closer every day I hope you know the way I feel How much I appreciate you I´m saying this from the bottom of my heart Thank you for being you אוהבת ואיתך תמיד אני

 

[צוות מקום]

בפורום הזה פועל אנטימחיקון...

מה שכותבים - לא מוחקים. זה הקול שלך שאמר, שדיבר את הכאב. מותר לך להשמיע קול, לפחות באותיות. לפחות כאן, ברשת אם לא שם, בעולמך. אז אם באת ודיברת, בואי נסכים שלא מתחרטים?

 

[טינקרבל~]

ממתי הופעל דבר כזה????

אני מוחההההההההההההההההההההההההההההההה@! אני בשביתה~ האנטימחיקון הזה בעעעעעעעעעעעעעע ... אהמ קשה שלא להתחרט כשמרגישים מיותרים... סורי לא מוצאת מילים לחץץץץץץץץץץץץץץץץ לחוץ לי ממחר אמאלהההההההההההההההההההההההההההה שלא י גיע מחר שלא יגיע אמאלההההההההההההההההההההההההההההההההה

 

[צוות מקום]

מנסה להבין...

מיותרים... למי? למה? אני יודעת שאת יקרה לאנשים רבים. אני יודעת שהם מנסים לעזור. זה לא משהו שעושים עבור מישהו שמיותר. אבל אם את מרגישה מיותרת בעיניך, זה כמובן מבטל את הכל. את הרגשת הערך של עצמך בעיניך קשה להחזיר, אבל לא בלתי אפשרי. רק מה, לפעמים זה צריך לבוא יחד עם לשים את עצמך במקום ראשון, בלדאוג לעצמך קודם כל, לבנות על החלק הקטן ביותר בתוכך שעדיין רוצה לחיות ועדיין רוצה שיהיה לו טוב.

 

[טינקרבל~]

לעולם לא אעמוד בראש סדר העדיפויות

כי לא שווה את זה ואני מיותרת עבורי עדיין לא מבינה איך לא מיותרת עבורכם?????? אני כלום לא שווה הרבה בעצם לא שווה דבר ובעע בטח כבר שמעתם את זה אלפי פעמים... אז שיהיה לך יום טוף! ושנה טובה (חחח זה היום) אז תחגגי בערב! וזהו.. אוהבת אני

 

[טינקרבל~]

אמאלה זהו הגיע הרגע!

יוצאת עכשיו להתארגן ומשם למרפאה אלוהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם אני רועדת לחוצה מידי חייבת לצעוק אז סורי שזה על הבוקר מקווה שכולם ערים ואם לא לסגור אוזנים עכשיווווווווווווווווו

אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה... אהמ טוב זה לא ממש שיחרר אבל נו מילא... אז תחזיקו אצבעות חזק חזק חזק חזק

ואני יוצאת לדרך

אמאלההההההההההההה

אני

 

[צוות מקום]

נכון ש...

כשתחזרי, תספרי מה שלומך?

 

[טינקרבל~]

אהמ אני בחיים...

צריך להוציא ספר איך לעבור יום במרפאה ולהישאר בחיים... אהמ אם להסתכל על זה בכללי היה בסדר... הדיאטטנית חח שמחה לראות אותי שוב

אהמ הרופא שטף אותי היטב, ניער אותי חזק.. המטפלת המשפחתית שיגעה אותי, ואמא שלי שיטפה פעולה הרגשתי שאפשר לעזוב את שתיהן לטיפול משותף וללכת, הן בכלל לא היו שמות לב

אהמ הפסיכאטר היה מעצבןןןןןןןןןןןןןן.... אהמ אמא שלי בכתה הרבההההה אני ישבתי חצי שם חצי מנסה לברוח הרופא התחיל לספר לי פתאום על מקרה של אונס של 3 בחורות לא ידעתי איפה קוברת את עצמי... אחרי זה הוא שאל אם מישהו פגע בי.. אמרתי לו עבור,הוא הבין לבד אבל בחרתי שלא להגיד כלום מעבר. זהו רק בשבוע הבא אני ידע תמסקנות ואיזה טיפול מתחילה... הפסיכית רוצה טיפול משפחתי אני לא מסכימה אהמ היא דיי מתעקשת הודעתי לאמא שאם זה הולך להיות טיפול משפחתי אני לא חוזרת לשם.. אז נותרתי בחיים עייפה מאוד, אלפי דברים מתרוצצים לי בראש מרגישה שחזרתי נורא אחורה... רצף ארועים דומה... וכמו תמיד אחרי יום במרפאה אז נוסעים לקנות בגדים חחח צריך לנצל תהורים , מה לא?! זהו אני יסיים לכתוב כי כי צריכה לנוח ולהתארגן לערב.. אז שתיהיי שנה טובה אני

 

[צוות מקום]

אולי בכל זאת

תשקלי, לשמור על ראש פתוח בעניין הזה ולקבל עזרה. לא סתם מציעים טיפול משפחתי... ואני יכולה להגיד לך שזה יכול לפתוח לך דברים שיעזרו לך להבין את מה שעובר עליך. תשקלי. את לא חייבת להגיד שום דבר שאת לא רוצה.