תוהה לעצמי

[נערה בטירוף]

תוהה לעצמי

לפני כמה זמן הרבה אמרו לי שזה שאני רוצה לחזור לחול זו בעצם בריחה. מה שלא דווקא נכון.. כי באמת שאני מרגישה שם הכי טבעי ומרגישה הכי טוב עם עצמי. העניין הוא שדיברתי עם סוסוני והוא העלה נקודה שעד אז לא חשבתי על זה "למה לברוח זה רע?" . נגיד ואני באמת בורחת, למה זה נתפס כדבר שלילי? הרי אם יגיע רוצח, או טיל, או אונס, או מכונית אנחנו באינסטיקט שלנו ננסה לברוח.. זה יצר הישרדותי. אז למה לברוח נחשב משהו רע ולא אולי משהו טוב של התחלה חדשה?

 

[NוNין cוcNו]

כי זה מאוד תלוי מה מניע אותך לעזוב...

לברוח כשהסכנה היא כאן ועכשיו - זה ייצר אינסטנקטיבי והוא מבורך.
אבל לברוח כשאין סכנה ממשית, עכשיוית... בגלל ש (כל סיבה שהיא) - זה כבר עניין לדיון.
אני חושבת, שתמיד ישנם קונפליקטים בינינו לבין עצמנו - אנושי לגמרי. אבל, החכמה המודעת
היא לזהות אותם ולדעת למה אנו עושים זאת.
אתן לך דוגמא (שיכול להיות שהיא מקבילה אליך באיזשהו מובן)
מכר קרוב מאוד שלי,
תמיד היו לו קונפליקטים עם ההורים, לא הסתדרו (למרות שעל פני השטח כן) אבל הוא חש אליהם ואל המשפחה
קושי מסויים, קשה לו לחיות איתם, ביניהם. אז הוא עבר הרבה דירות בחייו, הרחיק לגור באילת, פתאום החליט שהוא רוצה ללמוד אז עבר דירה לצפון, בקיצור - האדם הזה לא ידע שקט מהו. בנוסף, לא החזיק מעמד בעבודות ובפרנסה.
האדם הזה היום נשוי עם שני ילדים וגם היום לא מחזיק מעמד בעבודה. תמיד יש משהו שגורם לו לעזוב - דווקא כשהכל "בסדר".
אז הנה, חזר בחזרה לאילת, מצא עבודה טובה, אשתו מצאה עבודה נהדרת הם עובדים וסוף סוף מרוויחים משכורת ראויה אחרי שנים שלא, נכנסים לאיזשהי שגרה, שעל פניו היא טובה. אז למה לא טוב לו? הוא החליט עכשיו שהוא עובר לניו-זילנד....

אז תגידי לי - יש לו איזה סכנה שאורבת לו? על פניו לא, נכון?! אבל הסכנה בעיניי, היא ממנו עצמו, בריחה מהתמודדות עם החיים שלו, של משפחתו וכו'.
אני לא אומרת שזה רע - אבל אדם, ראוי בעיניי, שיבין מהיכן הצורך נובע אצלו - כדי שהסיטואציה לא תחזור על עצמה שוב ולא תהיה "אותה הגברת בשינוי האדרת" - אלא באמת שינוי אמיתי מבפנים.

 

[נערה בטירוף]

כמו שאמרת

"על פניו". את לא באמת יכולה לדעת מה הוא מרגיש ומה הוא מחפש. ואולי דווקא בניו זילנד כן ילך לו? אולי הבריחה הזאת בעיני אחרים דווקא כשכאילו אמור להיות לו טוב זה כי משהו מפריע לו ולא טוב לו ואם במצב הזה לא טוב לו אז כן כדאי לשנות?
אני כן מסכימה שאנחנו צריכים להבין מאיפה נובע הצורך בין אם בריחה כי הסכנה עורבת כרגע או כי הסכנה היא מעצמנו.
אני אספר לך למשל על בנדוד שלי. אני נורא אוהבת אותו הוא כמו אח גדול בשבילי אבל הוא היה טיפוס נורא קשה, קשוח כזה . נכון שכלפי הוא היה רך אבל עדיין. הוא התנהג כמו מתגבר מתוסכל גם אחרי גיל הבגרות. הוא טס לטיול והכיר בחורה קנדית וחזר לארץ. אחרי חצי שנה הוא טס לקנדה לחיות איתה. תקשיבי השינוי שזה עשה בו. מדהים. אז אפשר להגיד שהוא ברח מארץ, ומהלחץ כאן. או אפשר להגיד שהמקום הזה פשוט לא התאים לו. אני יודעת שזה נתפס בעיני הרבה כבריחה במקרה שלי. כי אצלי אני גם מדברת המון על הפחד מהמצב הביטחוני כאן. אבל העובדה היא שברגע שאני יוצאת מהארץ אני מרזה, אני פתאום מרגישה בוגרת יותר ואחראית יותר. יותר קל לי להתנהל. ולמרות שבארה"ב פיזית חנקו אותי.. אני באמת פחות מפחדת שם. יש משהו שנורא חונק ומקטין אותי בארץ. אני לא יודעת מה בדיוק. אבל נורא מתסכל אותי שכולם סביבי אומרים שזו בריחה לא טובה. למה זה לא טוב לברוח ממקום שעושה לך רע? כי אי אפשר להתווכח על זה שישראל עושה לי רע

 

[NוNין cוcNו]

פחדת כאן

ושם חנקו אותך....
&nbsp
*לי* זה אומר שיש דברים לפתור, כי אם 'ברחת' מכאן בגלל משהו וגם 'שם' לא היה לך טוב.... זו אותה הגברת בשינוי האדרת.
זה לא באמת משנה באיזה מקום.
&nbsp
ופחד.... זה רגש שאפשר *לבחור* אם לפתוח לו את הדלת או לא...

 

[נערה בטירוף]

זהו ששם כן היה לי טוב

זה בדיוק הנקודה שלי. שלמרות מה שקרה שם. שם לא מפחיד לי. שאמור להיות לי יותר מפחיד כי שם באמת קרה משהו.

 

[NוNין cוcNו]

אז מה קרה? למה עזבת?

 

[נערה בטירוף]

לא עזבתי

בעטו אותי מכל המדרגות

 

[הקוסמת הורודה2]

 

[דוד היחיד]

המכר שלך נשמע כמו גילגול לשעבר שלי

 

[רונית 1411]

ההבדל בין בריחה ובחירה הוא שמים וארץ

למרות שאלו אותן האותיות,
לו האדם בוחר בצורה מושכלת והגיונית לחיות במקום כלשהו
מסיבות שונות הנכונות לו
לדעתי זה החלטה שלו
אך לו הוא בורח כי הוא מפחד מדברים,
לא מתמודד, לא מצליח להיות חזק מספיק להשאר,
ייתכן שכל חייו יברח מהתמודדות
או לא יצליח להתגבר על קשיים,
וזה לדעתי בעייתי...

 

[נערה בטירוף]

ולברוח זה לא אחרי חשיבה?

זה לא לנסות להגיע למקום נכון יותר אחרי חשיבה מושכלת ?
או יותר מזה, האים הבחירה היא לא גם חוסר התמודדות? בואי ניקח את בנדוד שלי. גם לו היה קשה בארץ. יכול להיות שהמעבר שלו לחול גם היה סוג של חוסר התמודדות? למה זה דבר כזה גרוע? הרי גם הוא כאילו לא היה חזק מספיק להישאר.. למה בכלל אתה צריך להיות חזק בשביל להישאר במקום מסויים במקום להיות במקום שבו אתה נמצא מאהבה וגדילה? אולי אם אתה בוחר לעבור למקום אחר זה כי אתה בעצם לא מסוגל לגדול במקום בו אתה נמצא?
אולי ישראל חונקת אותי כי אני לא אמורה להיות בה? הפחד שלי מהטרור הוא רציונלי אי אפשר להתווכח על זה.. העניין הוא שדווקא במקום שכן תקפו אותי פיזית הרגשתי הכי מוגנת.

 

[niva99]

אחרי ככלות הכל

הכל עניין של פרשנות:
מחשבות

יוצרות רגשות

יוצרות תגובה.

איך שמפרשים - בהתאם לכך פועלים: מדבריך עולה כי תיווך המציאות שאת עושה, מוביל אותך לחוש בטוחה ומוגנת יותר בחו"ל.

 

[הקוסמת הורודה2]

 

[פרי מגדים]

אם זאת ההרגשה הפנימית שלך, אז זאת ההרגשה הפנימית שלך

אם זאת הרגשה שחוזרת וחוזרת
שאת לא יכולה להימלט ממנה
אז בסופו של דבר את תממשי אותה
אם כך חבל על כל הוויכוחים הללו עם עצמך
ועם המשכנעים השונים שאחד אומר לך ככה
והאחר אומר לך ככה
תגידי את לעצמך:
ככה!
ולכל המשכנעים:
כי ככה!
&nbsp
מאחל רק טוב
פרי מגדים

 

[הקוסמת הורודה2]

גם ככה זו תשובה