תוכן גולשים?

[dorrere]

תוכן גולשים?

שלום. יש לי אתר מאמרים..אני רוצה לתת למשתמשים אפשרות להעלות מאמרים אבל איך אני אדע שהמאמרים לא מועתקים מאתר אחר? אני מסתבך בזה, כי יתבעו אותי. מה ניתן לעשות על מנת לאבטח את עצמי ב 100%? או שאין דבר כזה? עד כמה הסכם שימוש + תיבת סימון "התוכן שאתה מעלה הוא על אחריותך בלבד!" יעילים? תודה רבה.

 

[עו~ד דורון זיסו]

תוכן גולשים

שלום, אנסה לענות על שאלותייך: 1. אם מאמר פורסם באינטרנט, די קל למצוא אותו על ידי חיפוש הטקסט שלו באמצעות מנועי החיפוש המובילים. קיימים גם מנועי חיפוש בתשלום שאמורים לתת תוצאות יותר מדוייקות. נסה להתיעץ עם מידען/ית, זה לא תחום העיסוק שלנו בפורום זה. 2. הבעיה היותר קשה היא שאולי המאמר מועתק ממקור שלא מופיע באינטרנט, כגון ספר או עיתון. 3. לאבטח 100% יש רק בחלומות ואולי באגדות. אם אתה רוצה 100% פשוט תסגור את האתר. 4. הסכם שימוש יכול לעזור, כל עוד אתה יכול להוכיח מי המשתמשים שלך ושהם קיבלו על עצמם את ההסכם. כלומר, במקרה שמישהו יתבע אותך, יהיה עליך לדעת את מי אתה יכול לתבוע, מה הכתובת שלו, ולאחר שתבעת אותו, יהיה עליך להוכיח שקיבל על עצמו את ההסכם וכמובן, תמיד יכולים להתרחש הפתעות, כגון שהגולש שלך לא היה כשר מבחינה משפטית להתקשר בהסכם (למשל קטין ללא הסכמת הוריו - אפוטרופסיו, פסול דין, פושט רגל וכד') או שפשוט הוא לא בר יכולת פרעון. יחד עם זאת, צריך לקחת בחשבון שיש בפסיקה ניצנים לכך שמי שמספק פלטפורמה בלבד (למשל אתר בלוגים) אינו אחראי לתוכן הגולשים.

 

[יורם ליכטנשטיין]

תוכן גולשים באתרי פלטפורמה

התשובה לשאלה שלך מורכבת ממספר אלמנטים שגם אם כולם יחד יצטברו אף פעם לא יהיה לך 100% הגנה, אבל ככל שיותר רכיבים יצטברו מצבך יהיה יותר טוב. למשל: 1. להזהיר את הגולשים בצורה בורה, בעת העלאת החומר, שאסור להעלות תכנים שאינם רשאים להעלותם. 2. להכין תנאי שימוש מסודרים, מלאים ונכונים. 3. לדאוג שיהיו לך מספיק אלמנטים מהם יהיה ברור שהאזהרה הובאה לידיעת הגולשים והם אישרו אותה. 4. לכלול בתנאי השימוש מנגנון יעיל להודעה והסרה (והמלצתי - לפי החוק האמריקאי. המנגנון שם יותר קפדני ויגן עליך יותר טוב. ראה בויקיפדיה TAKE DOWN NOTICE, DMCA ו-SAFEHARBORS (לא יודע אם אלו המינוחים המדוייקים של הערך בויקי). 5. לפעול בהתאם למנגנון שתאמץ. 6. ליצור מנגנוני פיקוח עצמאיים לבדיקת הפרות זכויות. 7. ועוד ועוד, תלוי במצברוח של בית המשפט.

 

[dorrere]

אוקיי..קצת בעייתי..קצת הרבה.

אני לא בין את זה, איך אין בחוק פסיקה שקובעת חד משמעית שאני לא אחראי? אני גם לא מבין איך פייסבוק יוצאים מהבעיות האלה..מדי יום מפרסמים אצלם מיליוני סרטוני יוטיוב..של שירים עם זכויות יוצרים. בכל אופן, תודה רבה לכם, מעריך את התשובות, נעשה חושבים ונחזור לפה בהתאם לצורך

 

[יורם ליכטנשטיין]

פסיקה חד משמעית אין

והסיבה נורא פשוטה - מה יעשו עורכי דין אם הכל יהיה חד משמעי.... אבל רגע של רצינות, הסיבה להעדר חד משמעיות כפולה - גם החדשנות שבתחום שהמחוקק עוד לא השכיל להתמודד איתה וגם העובדה שהעובדות משנות את ההחלטה בכל מקרה לגופו. יוטיוב ופייסבוק "יוצאים מזה" באמצעות שילוב של החוק האמריקאי שמגן עליהם, תנאי שימוש קפדניים המנוסחים היטב ומדיניות אקטיבית לניטור והסרת הפרות. שלא תחשוב שאני אומר לך שאתה לא יכול. אתה יכול. אבל אם אתה רוצה לצמצם את הסיכון גם אתה צריך לפעול ככה.

 

[עו~ד דורון זיסו]

איך אין פסיקה בחוק????

אין פסיקה בחוק, כי חוק הוא נורמה חקוקה שמתקבלת בתהליך של חקיקה בכנסת ופסיקה היא תוצר של הליך שיפוטי, קרי הכרעה בסכסוך בין צדדים שהובא לבית המשפט על ידי אחד המעורבים (שבד"כ נקרא התובע). יכול להתקיים מצב משפטי לא ברור במשך הרבה מאד שנים, כי הפועלים בענף מנסים להתנהל מבלי להגיע לבית המשפט, על ידי הליכה על הצד הבטוח, על ידי הרגעת מחלוקות בדרך של מו"מ להסכם, וגם כאשר מחלוקות מגיעות לבתי המשפט, רובן מסתיימות בפשרות ולא מגיעות לפסיקה. בתיקים הבודדים שלא מתפשרים, לוקח הרבה זמן עד שמגיעים לפסיקה. חלק מפסקי הדין מוכרעים על יסודות טכניים שבסדרי הדין ולא לגוף העניין. גם מה שמוכרע לגוף העניין מסתיים אחרי הרבה זמן. פסקי דין בתיקים דומים עשויים להסתיים בתוצאות מנוגדות וכל עוד אין תקדימים מחייבים שנוצרים בערעורים בבית המשפט העליון, המצב ממשיך להיות לא ברור. לפעמים, עד שיש הכרגע בבית המשפט העליון, כל מיני מאפיינים של המציאות השתנו והפסיקה כבר לא ממש רלוונטית וצריך לאבחן אותה. חוץ מזה, אפשר לחשוב שחוץ מעולם המשפט אנחנו חיים בעולם שכולו ודאות והתרחשויות צפויות... כבר נאמר שבעולם יש רק שלושה דברים בטוחים: המוות, אבדן הנתונים והעלאת המיסים...

 

[John the Savage]

במקרה הזה היה ראוי שהעניין יוסדר בחקיקה

ואף היתה בזמנו הצעת חוק מסחר אלקטרוני שהיתה אמורה להסדיר בין השאר את כלל ההודעה וההסרה. אאל"ט היא אפילו עברה בקריאה ראשונה בזמנו, אבל ניראה שמסיבות שונות היא נתקעה בוועדות הכנסת ומעולם לא הגיעה לקריאה שניה ושלישית. לא יודע מהן הסיבות שהצעת החוק ניתקעה, אבל אני משער שזה קשור למאבקים בין בעלי אינטרסים שונים לגבי נוסח החוק.

 

[עו~ד דורון זיסו]

יש הצעה של ח"כ מאיר שטרית

מ 2011. ראה כאן דיווח חדשותי מאתר www.law.co.il. לע"ד אחת הבעיות היא שההצעה מכילה סעיפים שאמורים לשלול את האנונימיות ברשת. אני בדעה שצריך להפריד את הנושאים, סחר אלקטרוני וחופש הביטוי אינם נושאים קרובים גם אם התשתית היא אותה תשתית.