תוכנית ההתעצמות של בנימין נתניהו
איום קיומי "אנחנו עומדים בפני איום קיומי שלא ידענו כמותו בזמן החדש. צריך להסיר אותו, לשעבד את כל המאמצים על מנת להבטיח את בטחונה ועתידה של מדינת ישראל. צריך לבצר את העוצמות הלאומיות שלנו. זה היעד העליון, כי הקיום שלנו לא צריך להיות תלוי ברצונם הטוב של שכננו. ב-1938 [ערב מלחמת העולם השניה.] צ'רצ'יל לא עסק בשינוי שיטת הממשל. הוא סימן את המטרה הראשונה - התעצמות ביטחונית. אין דבר חשוב מכך. מתוך התעצמות זו נובעת הרחקת האיום הקיומי. שני אירועים חשובים קרו במחצית השנייה של המאה ה-20 - הפריצה החוצה של האסלאם המיליטנטי בשנת 1979: זה הסוני, בניצחון המוג'אהדין באפגניסטן על ברית המועצות ומקבילו השיעי, במהפכה באיראן. לאחר מכן הגיעה התמוטטות ברית המועצות. מאז, ההיסטוריה של המזרח התיכון מונעת ע"י ההתפרצות הזו של אסלאם מיליטנטי. היעלמות ישראל לא תשנה את התוכניות של אסלאם קיצוני זה, והוא מאיים כמעט על כל המדינות באיזור, פוגע במשטרים חלשים כמו בלבנון וב"רשות הפלסטינית", וזו רק ההתחלה וסימן לבאות. המטרה העליונה - טיפוח העוצמה המטרה העליונה עבור ישראל היא טיפוח העוצמה על כל מרכיביה: הביטחוני, המדיני, הכלכלי, החברתי והרוחני יהודי-ציוני. לשם כך יש לפעול בשני צירים: 1. החיצוני - להביא לכך שארצות הברית תצליח במשימתה. 2. הפנימי - להבטיח כושר הגנה לישראל. בהיבט הביטחוני, יש להכפיף את היעדים הלאומיים למטרה הזו וליצור כושר הכרעה וכוח מגן ישראלי מול האיום האיראני. לאיראן שלוחה אחת בצפון - שיעים, הרוצים להשתלט על לבנון, ושלוחה אחת בדרום - סונית. צה"ל צריך לנצח ניצחון מוחץ במלחמה, ולעשות הכנות לכך שיהיה לו כוח הכרעה מוחלט מול שתי השלוחות. האפשרות שלא להפעיל כוח קיימת רק אם יש לך כוח. הפסקת תהליך הנסיגות החיזוק בפן הביטחוני ילווה בהתעצמות מדינית. חוכמה מדינית היא יצירת בריתות. הפעלת כוח היא רק מרכיב אחד במדיניות. המטרה היא שכוחות אחרים בשדה הבינלאומי יפעלו במשותף, יחד איתנו. הרצל הוא דוגמא היסטורית למדינאי מופתי שפעל כך. הוא ידע לפנות לקיסר גרמניה ולסולטאן התורכי ולהסביר להם כיצד האינטרס שלהם הוא שליהודים תהיה מדינה בארץ ישראל. היום יש אפשרות ליצור בריתות עם ארצות הברית, אירופה וחלק ניכר מהעולם הערבי. היום מבינים הרבה יותר שיש לעמוד מול האסלאם הקיצוני. גם רבים בעולם הערבי, כולל בחברה הפלשתינית, המאוימת גם היא על-ידי הקיצונים. יש אפשרות ליצור בריתות של אינטרס משותף מול האיום המשותף. זה תפקיד המדינאות - לרתום כוחות נוספים. מהלך כזה לא מתיישב עם תוצאות הנסיגות החד-צדדיות - קידום האסלאם המיליטנטי אל סף דלתנו. התנגדתי לנסיגות אלו, שייצרו את שתי השלוחות הללו. לכן, המרכיב השני בטיפוח העוצמה המדינית הוא להפסיק בתהליך הנסיגות. זה פשוט מסוכן. למי אנחנו מוסרים שטח? היום כולם יודעים. צריך לגרום שחמאס ייפול, ויוחלף. כל זה חייב להיעשות בשיתוף עם הקהילה הבין לאומית. אם אנו רוצים תהליך מדיני, פרטנר אינו יכול להיות מי שרוצה לחסל את מדינת ישראל. מרכיב נוסף בעוצמה המדינית היאההסברה. יש קשר גורדי שאי אפשר לחתוך באבחת חרב. צריך להבין את שרשרת ההשפעה. ניצחון צבאי לא יבוצר בלי ניצחון מדיני, ולא ניתן להשיג זאת בלא שכנוע דעת קהל. שכנוע שאתה צודק ויריבך לא. מדובר בקרב בדעת-הקהל על הצדק. אפשר לערער עוצמה צבאית על-ידי מדינאות והסברה ולהפך. אם ניסוג, העולם יהיה איתנו? נסוגנו והם יורים טילים. הנסיגה לא תורמת. מה שמקרב זו העוצמה. החזק צריך להגן על עוצמתו על-ידי פניה לדעת הקהל לא בהתרפסות והצטדקות. אנחנו נאבקים על חיינו. אין מדינה בעולם שהייתה מתנהגת אחרת. נושא הכלכלה בשיח הגלובלי בלי כלכלה אין משמעות לעוצמה חברתית. אין חברה חזקה בלי כלכלה חזקה. יש הרבה מדינות שהיו עם חברה הרוסה, שארע בהן שינוי עצום במהלך עשר השנים האחרונות במצב החברתי כתוצאה ממהפכה כלכלית - מניע כלכלי רב עוצמה. לדוגמא, ראו את אירלנד, קפריסין,סין והודו. לפני 15 שנה היינו אחת המדינות המתפתחות בעלת עתיד מזהיר. לפני ארבע שנים [כאשר נתניהו קיבל את תפקיד האוצר – א.ק.] עמדנו לפני מפולת שלא ידענו כדוגמתה. התוצר הלאומי הלך והתכווץ כל שנה באחוז עד אחוז וחצי, כאשר האוכלוסייה גדלה כל שנה בשני אחוזים. הייתה אבטלה גואה, השכר נשחק, ההשקעות נפסקו, והבנקים עמדו ליפול. למצב הזה ניתנו אז שני הסברים: קריסת הנסד"ק ב-2000 והאינתיפאדה. אבל מדינות עקפו אותנו עוד לפני האירועים האלו. מה הייתה הבעיה היסודית? כל הכלכלות הבין-לאומיות מורכבות מזוגות של סקטור פרטי וממשלתי, כאשר רק הראשון מייצר. אצלנו הפרופורציה בין העליון לתחתון חורג מהמקובל במדינות מתקדמות. הסקטור הציבורי הלא-יצרני שמן מאד והפרטי רזה. כדי לשקם את הכלכלה נדרש שינוי מהותי. לעשות דיאטה חריפה לשמן ולחזק את הרזה ולסלק עבורו מכשולים, כדי שיוכל לרוץ. וזה קשה פוליטית וחברתית במיוחד בנושא הקצבאות. אני ותנועתי [הליכוד – א.ק.] שילמנו על כך מחיר פוליטי והיו לכך השלכות כלכליות חיוביות שלא הבנו מייד. למשל, שבלי דיאטה היינו קורסים. יש גם דברים לא כואבים שניתן להפחית. למשל, המכרזים על כל השירותים למשרדי הממשלה מפחיתים במיליונים את ההוצאות. הורדת מיסים מה מחזק את המגזר הפרטי? הורדת מיסים, הורדת מיסים והורדת מיסים! זה גורם לאנשים לעבוד, לעסק להתרחב, ולמשקיעים להשקיע. אם לא מורידים מיסים, אז סינגפור מורידה. כך זה מתנהל בכלכלה הגלובלית. המשקיעים יכולים ללכת לכל מקום. כשישנה כלכלה עולמית פתוחה במיסוי גבוה אף אחד לא יבוא להשקיע. כשמורידים את המס, זה לא גורם לגרעון. מקבלים יותר תקבולי מס, ואכן היו עודפים בגביית מיסים גם אחרי המלחמה וגם אחרי ההתנתקות, ואז יש יותר מה לתת. כדי לצמוח מהר צריך כלכלה חופשית. שבעה אחוז צמיחה בשנה זה אומר שתוך עשר שנים נהיה בעשירייה הגבוהה בעולם. צריך להסיר מכשולים לתחרות, לעשות רפורמות. צמחנו השנה בשישה אחוזים וזו התפנית הגדולה ביותר בעולם המערבי. יש ארגומנט אחד לא לבצע את זה. אומרים שזה מייצר פערים חברתיים. הרוח – מקור העוצמה כולה ללא הסעיף החמישי בתוכנית ההתעצמות של ישראל, אין ערך לאלמנטים האחרים, בסערה העולמית שהמדינה נתונה בה, הדבר החשוב ביותר הוא להעמיק את השורשים. בלעדי העוצמה הרוחנית יהודית-ציונית בארץ אין לנו קיום. איתה יש לנו את כל העוצמות האחרות. לכן מרכיב יסודי במערכת החינוך שלנו הוא לצקת תכנים יהודיים וציוניים, כי לטעת שורשים בארץ זה מרכיב הליבה. היום רוב מכריע בציבור בארץ מבין שהקיום תלוי בביצור וטיפוח העוצמה שלנו סביב המרכיבים הללו. היום מה שאנחנו צריכים זה מנהיגות. תמצית של מנהיגות היא חזון, אחרת אין מנהיגות. הדבר השני שצריך זה כוח פוליטי. כדי להנהיג צריך לעשות שינויים, וזה חושף את המנהיג להתקפות מצד יריבים פוליטיים, תקשורת ובעלי האינטרסים שאתה פוגע בהם. ודבר שלישי- אומץ לב להיות מוכן לשלם את המחיר, כי אתה לא נמצא שם לעצמך אלא למען המדינה
איום קיומי "אנחנו עומדים בפני איום קיומי שלא ידענו כמותו בזמן החדש. צריך להסיר אותו, לשעבד את כל המאמצים על מנת להבטיח את בטחונה ועתידה של מדינת ישראל. צריך לבצר את העוצמות הלאומיות שלנו. זה היעד העליון, כי הקיום שלנו לא צריך להיות תלוי ברצונם הטוב של שכננו. ב-1938 [ערב מלחמת העולם השניה.] צ'רצ'יל לא עסק בשינוי שיטת הממשל. הוא סימן את המטרה הראשונה - התעצמות ביטחונית. אין דבר חשוב מכך. מתוך התעצמות זו נובעת הרחקת האיום הקיומי. שני אירועים חשובים קרו במחצית השנייה של המאה ה-20 - הפריצה החוצה של האסלאם המיליטנטי בשנת 1979: זה הסוני, בניצחון המוג'אהדין באפגניסטן על ברית המועצות ומקבילו השיעי, במהפכה באיראן. לאחר מכן הגיעה התמוטטות ברית המועצות. מאז, ההיסטוריה של המזרח התיכון מונעת ע"י ההתפרצות הזו של אסלאם מיליטנטי. היעלמות ישראל לא תשנה את התוכניות של אסלאם קיצוני זה, והוא מאיים כמעט על כל המדינות באיזור, פוגע במשטרים חלשים כמו בלבנון וב"רשות הפלסטינית", וזו רק ההתחלה וסימן לבאות. המטרה העליונה - טיפוח העוצמה המטרה העליונה עבור ישראל היא טיפוח העוצמה על כל מרכיביה: הביטחוני, המדיני, הכלכלי, החברתי והרוחני יהודי-ציוני. לשם כך יש לפעול בשני צירים: 1. החיצוני - להביא לכך שארצות הברית תצליח במשימתה. 2. הפנימי - להבטיח כושר הגנה לישראל. בהיבט הביטחוני, יש להכפיף את היעדים הלאומיים למטרה הזו וליצור כושר הכרעה וכוח מגן ישראלי מול האיום האיראני. לאיראן שלוחה אחת בצפון - שיעים, הרוצים להשתלט על לבנון, ושלוחה אחת בדרום - סונית. צה"ל צריך לנצח ניצחון מוחץ במלחמה, ולעשות הכנות לכך שיהיה לו כוח הכרעה מוחלט מול שתי השלוחות. האפשרות שלא להפעיל כוח קיימת רק אם יש לך כוח. הפסקת תהליך הנסיגות החיזוק בפן הביטחוני ילווה בהתעצמות מדינית. חוכמה מדינית היא יצירת בריתות. הפעלת כוח היא רק מרכיב אחד במדיניות. המטרה היא שכוחות אחרים בשדה הבינלאומי יפעלו במשותף, יחד איתנו. הרצל הוא דוגמא היסטורית למדינאי מופתי שפעל כך. הוא ידע לפנות לקיסר גרמניה ולסולטאן התורכי ולהסביר להם כיצד האינטרס שלהם הוא שליהודים תהיה מדינה בארץ ישראל. היום יש אפשרות ליצור בריתות עם ארצות הברית, אירופה וחלק ניכר מהעולם הערבי. היום מבינים הרבה יותר שיש לעמוד מול האסלאם הקיצוני. גם רבים בעולם הערבי, כולל בחברה הפלשתינית, המאוימת גם היא על-ידי הקיצונים. יש אפשרות ליצור בריתות של אינטרס משותף מול האיום המשותף. זה תפקיד המדינאות - לרתום כוחות נוספים. מהלך כזה לא מתיישב עם תוצאות הנסיגות החד-צדדיות - קידום האסלאם המיליטנטי אל סף דלתנו. התנגדתי לנסיגות אלו, שייצרו את שתי השלוחות הללו. לכן, המרכיב השני בטיפוח העוצמה המדינית הוא להפסיק בתהליך הנסיגות. זה פשוט מסוכן. למי אנחנו מוסרים שטח? היום כולם יודעים. צריך לגרום שחמאס ייפול, ויוחלף. כל זה חייב להיעשות בשיתוף עם הקהילה הבין לאומית. אם אנו רוצים תהליך מדיני, פרטנר אינו יכול להיות מי שרוצה לחסל את מדינת ישראל. מרכיב נוסף בעוצמה המדינית היאההסברה. יש קשר גורדי שאי אפשר לחתוך באבחת חרב. צריך להבין את שרשרת ההשפעה. ניצחון צבאי לא יבוצר בלי ניצחון מדיני, ולא ניתן להשיג זאת בלא שכנוע דעת קהל. שכנוע שאתה צודק ויריבך לא. מדובר בקרב בדעת-הקהל על הצדק. אפשר לערער עוצמה צבאית על-ידי מדינאות והסברה ולהפך. אם ניסוג, העולם יהיה איתנו? נסוגנו והם יורים טילים. הנסיגה לא תורמת. מה שמקרב זו העוצמה. החזק צריך להגן על עוצמתו על-ידי פניה לדעת הקהל לא בהתרפסות והצטדקות. אנחנו נאבקים על חיינו. אין מדינה בעולם שהייתה מתנהגת אחרת. נושא הכלכלה בשיח הגלובלי בלי כלכלה אין משמעות לעוצמה חברתית. אין חברה חזקה בלי כלכלה חזקה. יש הרבה מדינות שהיו עם חברה הרוסה, שארע בהן שינוי עצום במהלך עשר השנים האחרונות במצב החברתי כתוצאה ממהפכה כלכלית - מניע כלכלי רב עוצמה. לדוגמא, ראו את אירלנד, קפריסין,סין והודו. לפני 15 שנה היינו אחת המדינות המתפתחות בעלת עתיד מזהיר. לפני ארבע שנים [כאשר נתניהו קיבל את תפקיד האוצר – א.ק.] עמדנו לפני מפולת שלא ידענו כדוגמתה. התוצר הלאומי הלך והתכווץ כל שנה באחוז עד אחוז וחצי, כאשר האוכלוסייה גדלה כל שנה בשני אחוזים. הייתה אבטלה גואה, השכר נשחק, ההשקעות נפסקו, והבנקים עמדו ליפול. למצב הזה ניתנו אז שני הסברים: קריסת הנסד"ק ב-2000 והאינתיפאדה. אבל מדינות עקפו אותנו עוד לפני האירועים האלו. מה הייתה הבעיה היסודית? כל הכלכלות הבין-לאומיות מורכבות מזוגות של סקטור פרטי וממשלתי, כאשר רק הראשון מייצר. אצלנו הפרופורציה בין העליון לתחתון חורג מהמקובל במדינות מתקדמות. הסקטור הציבורי הלא-יצרני שמן מאד והפרטי רזה. כדי לשקם את הכלכלה נדרש שינוי מהותי. לעשות דיאטה חריפה לשמן ולחזק את הרזה ולסלק עבורו מכשולים, כדי שיוכל לרוץ. וזה קשה פוליטית וחברתית במיוחד בנושא הקצבאות. אני ותנועתי [הליכוד – א.ק.] שילמנו על כך מחיר פוליטי והיו לכך השלכות כלכליות חיוביות שלא הבנו מייד. למשל, שבלי דיאטה היינו קורסים. יש גם דברים לא כואבים שניתן להפחית. למשל, המכרזים על כל השירותים למשרדי הממשלה מפחיתים במיליונים את ההוצאות. הורדת מיסים מה מחזק את המגזר הפרטי? הורדת מיסים, הורדת מיסים והורדת מיסים! זה גורם לאנשים לעבוד, לעסק להתרחב, ולמשקיעים להשקיע. אם לא מורידים מיסים, אז סינגפור מורידה. כך זה מתנהל בכלכלה הגלובלית. המשקיעים יכולים ללכת לכל מקום. כשישנה כלכלה עולמית פתוחה במיסוי גבוה אף אחד לא יבוא להשקיע. כשמורידים את המס, זה לא גורם לגרעון. מקבלים יותר תקבולי מס, ואכן היו עודפים בגביית מיסים גם אחרי המלחמה וגם אחרי ההתנתקות, ואז יש יותר מה לתת. כדי לצמוח מהר צריך כלכלה חופשית. שבעה אחוז צמיחה בשנה זה אומר שתוך עשר שנים נהיה בעשירייה הגבוהה בעולם. צריך להסיר מכשולים לתחרות, לעשות רפורמות. צמחנו השנה בשישה אחוזים וזו התפנית הגדולה ביותר בעולם המערבי. יש ארגומנט אחד לא לבצע את זה. אומרים שזה מייצר פערים חברתיים. הרוח – מקור העוצמה כולה ללא הסעיף החמישי בתוכנית ההתעצמות של ישראל, אין ערך לאלמנטים האחרים, בסערה העולמית שהמדינה נתונה בה, הדבר החשוב ביותר הוא להעמיק את השורשים. בלעדי העוצמה הרוחנית יהודית-ציונית בארץ אין לנו קיום. איתה יש לנו את כל העוצמות האחרות. לכן מרכיב יסודי במערכת החינוך שלנו הוא לצקת תכנים יהודיים וציוניים, כי לטעת שורשים בארץ זה מרכיב הליבה. היום רוב מכריע בציבור בארץ מבין שהקיום תלוי בביצור וטיפוח העוצמה שלנו סביב המרכיבים הללו. היום מה שאנחנו צריכים זה מנהיגות. תמצית של מנהיגות היא חזון, אחרת אין מנהיגות. הדבר השני שצריך זה כוח פוליטי. כדי להנהיג צריך לעשות שינויים, וזה חושף את המנהיג להתקפות מצד יריבים פוליטיים, תקשורת ובעלי האינטרסים שאתה פוגע בהם. ודבר שלישי- אומץ לב להיות מוכן לשלם את המחיר, כי אתה לא נמצא שם לעצמך אלא למען המדינה