תוכנית טוב מאד!
ואו! היינו פה כל המשפחה..(נדיר. אחשלי חזר אתמול אחרי 3 חודשים בדורמאפריקה, אח שלי יצא חמשוש, אבאשלי בבית, אמא, ואפילו קוטר, חתול הבית השמן והגושוני שלי, ישב איתנו בסלון וראה ארץ נהדרת). ודי נחנקנו פה.. במיוחד מהקטע עם בוגי בהודו, נשפכנו פה מצחוק. (למרות שחלק היה צפוי, למשל, הקטע עם המדי ב'). והקטע עם החלב עיזים והאפרוחים הזכיר לי נורא את חלומות בהקיציס, וזה לא משנה כמה תגידו שאתם לא אוהבים את הקטע שדוחפים ביטויי חלומות בהקיציס לתוך אנ"ה, אני אישית סופר נהנת, ויושבת עם החיוך הכי גדול בעולם על הפרצוף. זה עושה הרגשה של פעם, כשהייתי מתרגשת לראות את הפרק הבא של חלומות בהקיציס או החטא ועונשו. והנה אני רגע גולשת לנושא אחר, אבל אני כ"כ מתגעגעת לציפורי לילה שרוטות. זה הפסיק בפתאומיות, בתור איזו פגרה זמנית, ומאז הם פשוט לא חזרו. אוח, חבל. הייתי נשפכת מצחוק בלילה.. ומקפצת בחדר תוך כדי שאני מסדרת אותו, מבלגנת אותו, ומסדרת אותו שוב, רק כדי להשאר ערה ולשמוע את כל התוכנית. אוף. איפה הימים ההם, שהייתי הולכת לצילומים כמעט כל שבוע? אויש, מישהו יודע עוד כמה תוכנית נשארו העונה לאנ"ה, כי..יש לי שבועיים מגעילים של מיני מתכונות, מבחנים ועבודות הגשה (מישהו אמר מונולוגים דיאלוגים בתאטרון? *בורחת מתחת לשולחן* אני לא יודעת איך אני אעמוד על במה לבד ואעשה מונולוג מול הכיתה, המורה, ובטח עוד כמה חברות שיחליטו להביך אותי בפומבי עם שריקות ומחיאות כפיים. אוי...לא..
). אני צריכה צילומים...אעע. תגיבו כרצונכם. אני חרגתי בהרבה מהנושא שרציתי לכתוב עליו.
ואו! היינו פה כל המשפחה..(נדיר. אחשלי חזר אתמול אחרי 3 חודשים בדורמאפריקה, אח שלי יצא חמשוש, אבאשלי בבית, אמא, ואפילו קוטר, חתול הבית השמן והגושוני שלי, ישב איתנו בסלון וראה ארץ נהדרת). ודי נחנקנו פה.. במיוחד מהקטע עם בוגי בהודו, נשפכנו פה מצחוק. (למרות שחלק היה צפוי, למשל, הקטע עם המדי ב'). והקטע עם החלב עיזים והאפרוחים הזכיר לי נורא את חלומות בהקיציס, וזה לא משנה כמה תגידו שאתם לא אוהבים את הקטע שדוחפים ביטויי חלומות בהקיציס לתוך אנ"ה, אני אישית סופר נהנת, ויושבת עם החיוך הכי גדול בעולם על הפרצוף. זה עושה הרגשה של פעם, כשהייתי מתרגשת לראות את הפרק הבא של חלומות בהקיציס או החטא ועונשו. והנה אני רגע גולשת לנושא אחר, אבל אני כ"כ מתגעגעת לציפורי לילה שרוטות. זה הפסיק בפתאומיות, בתור איזו פגרה זמנית, ומאז הם פשוט לא חזרו. אוח, חבל. הייתי נשפכת מצחוק בלילה.. ומקפצת בחדר תוך כדי שאני מסדרת אותו, מבלגנת אותו, ומסדרת אותו שוב, רק כדי להשאר ערה ולשמוע את כל התוכנית. אוף. איפה הימים ההם, שהייתי הולכת לצילומים כמעט כל שבוע? אויש, מישהו יודע עוד כמה תוכנית נשארו העונה לאנ"ה, כי..יש לי שבועיים מגעילים של מיני מתכונות, מבחנים ועבודות הגשה (מישהו אמר מונולוגים דיאלוגים בתאטרון? *בורחת מתחת לשולחן* אני לא יודעת איך אני אעמוד על במה לבד ואעשה מונולוג מול הכיתה, המורה, ובטח עוד כמה חברות שיחליטו להביך אותי בפומבי עם שריקות ומחיאות כפיים. אוי...לא..
