אוקיי
דבר ההגנה, כבוד השופט: אמרתי קודם- לא מדובר פה במצב בו אקדח צמוד לרקה מכריח אותך לעשות כן, אבל- וזה אבל גדול- תכניות מהסוג הזה בנויות מרצף פיתויים המכוונים לקהל היעד. אז כמו שאי אפשר להגיד שמקדונלדס אשמה במכת ההשמנה בארה"ב- אי אפשר להגיד שתכניות כאלו הן, איך הגדרת את זה? "להאשים את תוכנית הטלויזיה כאילו הייתה איש זר המנסה לפתות ילדים קטנים עם סוכריה על מקל ?" ועדיין- אם נמשיך לרגע בדימוי המקדונלדס- הם לא אחראים למגפה זו או אחרת אבל הם בהחלט מעודדים אותה. ובדיוק כפי שאת אריזות ה"הפי מיל" מתכננים בעזרת פסיכולוגים, גם התכנית הזו בנויה באופן מכוון לקהל יעד- הרבדים הפסיכולוגים מובנים יפה יפה בתוך התכנית הזו. ונכון, המבוגר הוא בעל הסמכות ועדיין- בעולם של היום, הרבה יותר מפעם, המבוגר הוא לא תמיד האחראי; בהרבה משפחות- כפי שתוכל ללמוד מעיון מעמיק ב"סופר נני" (ראיה מספר 1223/ב) - ההורים לא יודעים להגביל, להגיד "לא", או סתם לשים גבולות. האם זו אשמת התכנית? ודאי שלא ועדיין- היא בנויה באופן שמעודד מאוד קהל שאינו מודע, ברוב המקרים, להשלכות.