תוכנית מעקב - אורחות שרצו להשלים עם

[brum]

תוכנית מעקב - אורחות שרצו להשלים עם

בהתחלה הופיעה אישה שלה היו 2 טראומות שלא יכלה להשתחרר מהן - הראשונה היא התעללות מצד חברה לכיתה (שעודדה חבורה של תלמידים) - הסיפור הזה נגמר טוב והן הפכו לחברות טובות, הטראומה השניה היא מסירת תינוקת שנאלצה למסור לאימוץ מאחר וילדה אותה בגיל 15 - בתוכנית הקודמת זה נראה כאילו הכל יהיה נפלא האם והבת התאחדו ודברו בהתרגשות ואפילו האשה גילתה שיש לה נכדה, ד"ר פיל הפגיש אותן אח"כ גם אחרי התוכנית, האשה הזמינה את הבת לארוחת ערב אך הבת ניתקה קשר - אפילו לא טרחה להודיע שהיא לא מעונינת להפגש יותר - ד"ר פיל לא חשף מה הייתה הסיבה (ואני מניחה שהם יודעים) לבסוף ד"ר פיל הפגיש בין מישהי שבגיל 17 גילתה שמי שהיא הכירה בעצם בתור אחותה היתה בעצם אמא שלה, היא ברחה וניתקה איתה קשר ואחרי 22 שנה הן נפגשו על הבמה של ד"ר פיל - נקווה שהסיפור הזה יגמר קצת יותר טוב מהסיפור הראשון

 

[מלאכי עליון]

אני זוכרת את התוכנית המקורית ../images/Emo13.gif

עם האישה שנכנסה להריון בגיל 15 והרגישה שהבחורה השנייה מנדה אותה... אני חושבת שהיא הייתה צריכה ממזמן טיפול אישי- אני גם עברתי בילדות הרבה דברים לא נעימים, שלא התייחסו אליי, צחקו עליי, ירדו עליי וכו' אבל השלמתי עם הפרק הזה בעבר וזהו.

 

[LaChicaDeLasNovelas]

אין אחד שלצערי לא עובר את הפרק הזה

בחייו.. מניסיון של איזה 6+- שנים אם מחשיבים יסודי עם חטיבת בניים... רק לאט לאט עם התיכון השתפר.. אבל רק עכשיו במכללה אני יכולה לומר בבטחון שאני לאט אלט נפטרת מהענן שרודף אותי מהעבר... כי יש לי חשש שתמיד לא משנה מה אזכה ליחס הנורא הזה.. אבל אני רואה שאני טועה

(והשיטה שלי הייתה להתעלם לרוב.. אבל תמיד זה משפיע כך או אחרת..)

 

[מלאכי עליון]

האמת שאני במכללה גם ועדיין לא

נפטרתי מזה באמת- איכשהו אני עדיין לא בין כל החבר'ה שהיו נחשבים בטח בתיכון "מקובלים", אבל מצד שני- המצב החברתי שלי די טוב, והשנה ממש השתפר ואצלנו במסלול זה מאוד חשוב, כי זה לא לימודים רגילים בכלל.

 

[LaChicaDeLasNovelas]

נו אני הגעתי למצב הזה...

הבעיה תמיד יהיה מה שירדוף אותך.. היות ויש כאלה שממשיכים איתי מהחטיבה גם עכשיו אז אותו "רושם" של העבר די נשאר אצל אותם אנשים... השאלה כיצד זה משפיע אצל החדשים.. ועכשיו הכל בא ברגשות מעורבים.. אבל סך הכל במחשבה על מה שהיה הפעם.. אפשר לומר שזכיתי בפייס... לדעתי מכללה והלאה זה לא לימודים רגילים בכלל... וטיפה עזרה שיכולה להיות לך אפילו מחבר לספסל הלימודים עוזרת ועם מצב חברתי ירוד זה לא בדיור עוזר

 

[brum]

כמה שאת צודקת

אני עדיין היום זוכרת איך פגעו בי בבי"ס יסודי (ואז הגישה של ההורים היתה תסדרי בעצמך) ורק אחרי שעברתי לחטיבה היה לי האומץ להשיב מלחמה ולשים קץ להצקות. עכשיו יש לי ילדה בבי"ס יסודי (שכמו כל בי"ס יש שם בריונים או סתם ילדים לא מחונכים) שגם שם מציקים לה אבל תודה לאל אני ובעלי לא מוותרים לילדים האלה ויש התערבות הן מצד ההורים והן מצד בי"ס לשים קץ לזה וזה עוזר מאוד - מקווה שעם הזמן היא לא תזכור מה שהיה בהתחלה, היא בטח לא תזכור כמוני כי אין מצב שהיא תגיע למצב שבו אני הייתי

 

[LaChicaDeLasNovelas]

../images/Emo26.gif

אצלי זה היה עם התערבות/בלי התערבות לא היה משנה רבה..... תמיד זה רדף אותי בכל מצב.... ביסודי אשכרה מצאנו את עצמנו חבורת ילדים המונים כ11 איש הנחשבים "לא מקובלים" (שבחיים שלי לא הבנתי את הקטע של מקובל או לא..) עד שפעם אחת זה אפילו התפוצץ בשיעור עם המחנכת כי אחת פשוט פרצה בבכי אחרי ויכוח לא נעים.... (וכן עד היום אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול

) לא שבחטיבה/תיכון השתנה הרבה אבל אפשר לומר שהיה יותר "נחמד".. ברור שעם תקלים פה ושם.. אבל עם פצע שכבר קיים מתמודדים ומתרגלים... תודה לאל

המצב של עכשיו הוא שונה לחלוטין, עד שקשה לי להאמין אפילו שזה אמיתי.... מקווה עבור בתך שהיא כן לא תזכור ותדע יפה מאוד לעמוד על שלה.. כי לצערי הילדים עם השנים רק מדרדרים... ולצערי יחס כזה משאיר את הצלקת שלו (לי אישית בטחון עצמי נמוך...)