תולדות העולם ללא פרושים

[איון טיכי]

תולדות העולם ללא פרושים

ואלו הם תולדות העולם. בראשית היה אלוהים ,ואלוהים היה כל יכול ועוצמתו חסרת גבולות ומחשבותיו וידיעתו מלאו את האינסוף. וישתעמם האלוהים ויחפש לו דבר לעסוק בו. ויאמר לעצמו הבה נבנה לעצמנו עולם ונמלא אותו יצורים ,שרצים ורמשים למיניהם וישעשעו אותנו במעשיהם. ויושיט האלוהים את ידו אל האין ויוציא משם את החומר. ויצור את השמש למען יהיו חום ואור לברואיו. ויסובב האלוהים את העולם מסביב לשמש. ויתלה את הירח כוכבי הלכת והכוכבים הרחוקים בשמיים למען תת לברואיו השראה. וימלא האלוהים את העולם באדמה ובמים. ויברא חיים בצורות רבות ושונות. את העוף אשר לו השמיים והדגה אשר לה הים ושאר החיים והרמשים להם האדמה. וכל זאת עשה בחמישה ימים. וביום השישי ברא האלוהים את האדם ונתן לו את היכולת לחשוב, לדמיין וליצור חזונות בראשו. והאדם היה נזר הבריאה. ויאמר האלוהים לבני האדם; פרו ורבו ומלאו את הארץ. ובני האדם חיו ומתו. אהבו, שנאו,בכו,צחקו,חלו,הבריאו,לחמו ועשו שלום ,אכלו וחרבנו. רצו, הלכו וזחלו , זיינו והפליצו, כתבו וקראו, רצחו והצילו חיים, אנסו וניחמו, הכו והוכו עבדו והתעצלו, ירקו ויצרו, ופרו ורבו ומלאו את הארץ. והאלוהים התבונן במעשי ברואיו. ויתענג ממעשי ידיו וילך ממנו שעממונו ויראה כי טוב. ויתהלכו בני האדם על הארץ ויחפשו את האלוהים. ויחפשו אותו מתחת לאבנים, ויחפשו אותו בים, ויקראו אליו ויבכו אליו כילד האובד המחפש את אביו. וחלקם יאמרו אלוהים רבים הם וחלקם יאמרו אלוהים אחד הוא. וחלקם יאמר האדמה הוא וחלקם יאמר השמש הוא וחלקם יאמרו הירח. וינענעו ידיהם ויזיזו ראשיהם ויקראו בקול גדול . ויזבחו לו קורבנות ויכתבו עליו ספרים וילחמו בשם השמות אשר נתנו לו. והאלוהים אינו עונה ואינו מתערב, כי כל מעשיהם אם הם מעשי חסד וחמלה ואם הם מעשי אכזריות ורשע כאחד הם בעיניו ,כי כולם נועדו לשעשעו. ומעשי הרשע שלהם שנגדו את סולם הערכים אשר בנו להגן על עצמם מפני עצמם לא שעשעו אותו פחות. ואימפריות קמו ונפלו. ערים צמחו וחרבו דברים נלמדו ונשכחו והאלוהים צופה בכל זאת והנאתו גדולה. ובעיני עצמם בני האדם קטנים ונקלים. וימים רבים עברו ויראה האלוהים שלא כל מה שלמדו שכחו. ויכלו בני האדם להתקדם ולהחכים ולהיטיב שליטתם על העולם. ולא יפחדו יותר משאר החיות כי אם ידרסו וישעבדו אותן, ולא יעמוד בפניהם אף יצור אחר אשר בעולם. ויתפתחו ויצרו בקצב הולך וגדל. ויתחלף הפחד בתוכם בביטחון. וימציאו המצאות רבות ושונות. וינועו בשמיים ובים מהר יותר מהעוף והדגה אותם ברא האלוהים. ויתחלף הביטחון בתוכם ביוהרה. וביוהרתם הרבה המציאו דברי איוולת רבים כמו מוסיקת ראפ תוכניות אירוח בטלוויזיה והאיוולת הגדולה מכולם היא האמנות המודרנית. ויתהלכו בני האדם בעולם ויאמרו זה לזה איזו זעקה נוראית כנגד הכיבוש עולה מיצירתך ודוגמה נהדרת לרמיסת הנפש בעידן הפוסט מודרני, במקום לומר מהם אוסף הקווים והנקודות הזה ולמה אשתי גררה אותי למוזיאון לראות כמה פחיות צבע שאיזה טמבל העמיד בשעה שמוקרן משחק כדורסל בטלוויזיה. אך חוץ ממעשי האיוולת ניסו בני האדם לגעת בשמיים ויבנו ספינות ענק היכולות לנוע אל מחוץ לעולם ומלאו אותם בבני אדם ומה שנחוץ לקיימם במשך שנים רבות, וישלחו אותם אל הכוכבים. והאלוהים ראה זאת וצחק והחליט לא להפריע לחלומותיהם הקטנים של בני האדם. וכול קורות אנשי הספינות ומעשיהם כתובים בספר אנשי הספינות. ובני האדם אמרו זה לזה מה לנו ולאנשי הספינות. הם מתרחקים מאתנו ואיננו יכולים לשלוט בהם או לדבר אתם, והם לא יכולים לעשות למעננו דבר. ונואשו בני האדם משלוח הספינות והפסיקו לבנות ספינות חדשות. ויבואו הזמנים אשר דרישות בני האדם מהעולם היו גדולות מדי. ויוצר מחסור. והמחסור הוליד מלחמות רבות מהרגיל בין בני האדם וסבל רב. ויתבונן בכל אלה האלוהים. ויבואו הזמנים אשר למדו בני האדם לאזן בין מספרם לבין יכולת העולם אשר בנה האלוהים. ויחיו ללא חשש וללא פחד אך גם עם הרגשת מחנק כי לא יכלו ללכת קדימה. ואמרו חלקם: בואו וננסה להתקדם עם מוחנו ויצירתנו. אך חומה חסמה את דרכם כי מוחות בני האדם היו מוגבלים כמו גופותיהם ולמרות יוהרתם כל המדע שלהם לא יכול היה לתת להם סיבה לקיומם ובלא תחליט הסתובבו יצירותיהם ביופי וסבוך צורני הולך וגובר סביב עצמם ללא תכלית. ואמרו חלקם: בואו נשנה את הנוסחה אשר מכתיבה את קיומנו וניצור דבר חדש למען יפרוץ דרך חדשה. אך הפחד היה בקרב בני האדם שמא יהיה הדבר החדש טוב מהם ואז מה יהיה על בני האדם, ויעצרו ניסויים אלה בטענה שאינם אתים. והשעמום אכל בבני האדם ומספרם קטן וינועו חסרי עניין בעולם. ויפחתו המעשים אשר מעניינים את האלוהים בעולם. ואמרו חלקם בואו נברא לנו עולמות ונצפה בהם או נחיה בהם למען נשתעשע. ויבנו עולמות כאלו במחשבותיהם ובמחשביהם. ויראה זאת האלוהים ופחד גדול נפל עליו. ולא ידע פחד מהו קודם לכן. כי ראה את בני האדם והסיק על עצמו ואולי גם הוא יציר שעשוע של דבר. ויחפש בבהלה ביקום. ויטיל עצמו בכל עוצמתו האינסופית כנגד חומות כלאו כדי לנפצם אך לא ניפץ כלום כי בכול מקום רק האינסוף ואין גבול לעוצמתו של האלוהים. ויצחק לפחדיו אך הצחוק חלול היה כי הפחד עדיין חי במעמקי מחשבתו. וישוב האלוהים אל בני האדם וירא את בני האדם ממשיכים להתמעט ולנבול ללא מטרה. ויאמר לעצמו האלוהים הבה נרד אל העולם אשר בנינו ונראה עצמנו לבני האדם ונמצא פתרון . אך האלוהים עצר בעצמו כי חשש מהשאלות. כל השאלות אשר ישאלו אותו בני האדם. למה לא התערב ולא הנהיג ולא כיוון ומדוע עשה אותם. וכל השאלות אשר יעציבו וישניאו אותו על בני האדם אך יותר מזה חשש מהשאלות אשר להם לא ידע את התשובה. ומה עכשיו ? ומהו האלוהים. ולא יכול היה לעמוד בפניהם ולא ירד אל העולם אשר בנה. ויברא האלוהים עולם חדש ושונה וימלא אותו ביצורים רבים ושונים. אך לא מצא האלוהים בכל זה עניין. והאלוהים נואש ויבקש להפסיק את קיומו. ולא יכול כי הוא האלוהים ואין דבר חוץ ממנו ואין גבול ליכולתו פרט לסיים את עצמו באשר הוא הכל. וישכב האלוהים ויתבונן בריק ולא יכול לכבות את ידיעתו. וישכב לנצח לבדו.

 

[דיש]

../images/Emo45.gif

איון, יש לך כישרון לספר סיפורים. אהבתי את סיפור המסגרת שלך. האם הסיפור הזה נכנס תחתיו? הרעיון טוב, אבל- המשפטים מפסיקים באיזשהו שלב להתנגן. הם הופכים כבדים, עמוסי מידע וארוכים מדי, כך שהעין שואפת להגיע לקצה שלהם. לפעמים יש תאורים מיותרים- כדאי להשאיר גם מקום לדמיון. אני אנסה להעתיק את הסיפור עם המקומות שבהם נראה לי שזה קורה אם אני אספיק.

 

[דיש]

וזה מה שהתכוונתי

הקטעים שבין ה

ים הם כאלה שניתן להוריד בלי לפגוע בטקסט, או שכדאי לשנות. ישגם מעבר חד מדי בין שפה 'אלוהית' גבוהה לבין שפת רחוב, משהו בסדנון דייב בארי, אבל זה לא כל כך עובד כאן. ואלו הם תולדות העולם. בראשית היה אלוהים ,ואלוהים היה כל יכול ועוצמתו חסרת גבולות ומחשבותיו וידיעתו מלאו את האינסוף. וישתעמם האלוהים ויחפש לו דבר לעסוק בו. ויאמר לעצמו הבה נבנה לעצמנו עולם ונמלא אותו יצורים ,שרצים ורמשים למיניהם וישעשעו אותנו במעשיהם. ויושיט האלוהים את ידו אל האין ויוציא משם את החומר. ויצור את השמש למען יהיו חום ואור לברואיו. ויסובב האלוהים את העולם מסביב לשמש. ויתלה את הירח כוכבי הלכת והכוכבים הרחוקים בשמיים למען תת לברואיו השראה. וימלא האלוהים את העולם באדמה ובמים. ויברא חיים בצורות רבות ושונות. את העוף אשר לו השמיים והדגה אשר לה הים ושאר החיים והרמשים להם האדמה. וכל זאת עשה בחמישה ימים. וביום השישי ברא האלוהים את האדם ונתן לו את היכולת לחשוב, לדמיין וליצור חזונות בראשו. והאדם היה נזר הבריאה. ויאמר האלוהים לבני האדם; פרו ורבו ומלאו את הארץ. ובני האדם חיו ומתו. אהבו, שנאו,בכו,צחקו,חלו,הבריאו,לחמו ועשו שלום ,

אכלו וחרבנו. רצו, הלכו וזחלו , זיינו והפליצו, כתבו וקראו, רצחו והצילו חיים, אנסו וניחמו, הכו והוכו עבדו והתעצלו, ירקו ויצרו,,

ופרו ורבו ומלאו את הארץ. והאלוהים התבונן במעשי ברואיו. ויתענג ממעשי ידיו וילך ממנו שעממונו ויראה כי טוב. ויתהלכו בני האדם על הארץ ויחפשו את האלוהים. ויחפשו אותו מתחת לאבנים, ויחפשו אותו בים, ויקראו אליו ויבכו אליו כילד האובד המחפש את אביו. וחלקם יאמרו אלוהים רבים הם וחלקם יאמרו אלוהים אחד הוא. וחלקם יאמר האדמה הוא וחלקם יאמר השמש הוא וחלקם יאמרו הירח. וינענעו ידיהם ויזיזו ראשיהם ויקראו בקול גדול . ויזבחו לו קורבנות ויכתבו עליו ספרים וילחמו בשם השמות אשר נתנו לו. והאלוהים אינו עונה ואינו מתערב, כי כל מעשיהם אם הם מעשי חסד וחמלה ואם הם מעשי אכזריות ורשע כאחד הם בעיניו ,כי כולם נועדו לשעשעו. ומעשי הרשע שלהם,

שנגדו את סולם הערכים אשר בנו להגן על עצמם מפני עצמם,

לא שעשעו אותו פחות. ואימפריות קמו ונפלו. ערים צמחו וחרבו דברים נלמדו ונשכחו והאלוהים צופה בכל זאת והנאתו גדולה. ובעיני עצמם בני האדם קטנים ונקלים. וימים רבים עברו ויראה האלוהים שלא כל מה שלמדו שכחו. ויכלו בני האדם להתקדם ולהחכים ולהיטיב שליטתם על העולם. ולא יפחדו יותר משאר החיות כי אם ידרסו וישעבדו אותן, ולא יעמוד בפניהם אף יצור אחר אשר בעולם. ויתפתחו ויצרו בקצב הולך וגדל. ויתחלף הפחד בתוכם בביטחון. וימציאו המצאות רבות ושונות. וינועו בשמיים ובים מהר יותר מהעוף והדגה אותם ברא האלוהים. ויתחלף הביטחון בתוכם ביוהרה. וביוהרתם הרבה המציאו דברי איוולת רבים כמו מוסיקת ראפ תוכניות אירוח בטלוויזיה ,

והאיוולת הגדולה מכולם היא האמנות המודרנית,

. ויתהלכו בני האדם בעולם ויאמרו זה לזה איזו זעקה נוראית כנגד הכיבוש עולה מיצירתך ודוגמה נהדרת לרמיסת הנפש בעידן הפוסט מודרני, ,

במקום לומר מהם אוסף הקווים והנקודות הזה ולמה אשתי גררה אותי למוזיאון לראות כמה פחיות צבע שאיזה טמבל העמיד בשעה שמוקרן משחק כדורסל בטלוויזיה. ,

אך חוץ ממעשי האיוולת ניסו בני האדם לגעת בשמיים ויבנו ספינות ענק היכולות לנוע אל מחוץ לעולם ומלאו אותם בבני אדם ומה שנחוץ לקיימם במשך שנים רבות, וישלחו אותם אל הכוכבים. והאלוהים ראה זאת וצחק והחליט לא להפריע לחלומותיהם הקטנים של בני האדם. וכול קורות אנשי הספינות ומעשיהם כתובים בספר אנשי הספינות. ובני האדם אמרו זה לזה מה לנו ולאנשי הספינות. הם מתרחקים מאתנו ואיננו יכולים לשלוט בהם או לדבר אתם, והם לא יכולים לעשות למעננו דבר. ונואשו בני האדם משלוח הספינות והפסיקו לבנות ספינות חדשות. ויבואו הזמנים אשר דרישות בני האדם מהעולם היו גדולות מדי. ויוצר מחסור. והמחסור הוליד מלחמות רבות מהרגיל בין בני האדם וסבל רב. ויתבונן בכל אלה האלוהים. ויבואו הזמנים אשר למדו בני האדם,

לאזן בין מספרם לבין יכולת העולם אשר בנה האלוהים.,

ויחיו ללא חשש וללא פחד אך גם עם הרגשת מחנק כי לא יכלו ללכת קדימה. ואמרו חלקם: בואו וננסה להתקדם עם מוחנו ויצירתנו. אך חומה חסמה את דרכם כי מוחות בני האדם היו מוגבלים כמו גופותיהם ולמרות יוהרתם כל המדע שלהם לא יכול היה לתת להם סיבה לקיומם ובלא תחליט הסתובבו יצירותיהם ביופי וסבוך צורני הולך וגובר סביב עצמם ללא תכלית. ואמרו חלקם: בואו נשנה את הנוסחה אשר מכתיבה את קיומנו וניצור דבר חדש למען יפרוץ דרך חדשה. אך הפחד היה בקרב בני האדם שמא יהיה הדבר החדש טוב מהם ואז מה יהיה על בני האדם, ויעצרו ניסויים אלה בטענה שאינם אתים.

 

[איון טיכי]

תודה על ה ../images/Emo166.gif

1. תודה על התגובה. 2. לא. סיפור המסגרת יועד לסיפורי פנטזיה בסגנון "עממי", ואין קשר בינו לבין סיפור זה שנכתב כ"שיעורי בית" לקורס בנושא ספרות מדע בדיוני. 3. בקריאה חוזרת (כתבתי את זה לפני כמה שנים) אני די מסכים איתך שרצוי היה לקצץ כמה משפטים ולהקפיד יותר על אחידות סגנונית.

 

[ננסק]

אהבתי, סיפור טוב.

(ספויילר): אלוהים צריך פסיכולוג.