כמה אפשרויות שאני יכול לחשוב עליהן:
א. כלכלית: הגיוני שג'פרסון לא רצה להיפגע כלכלית משחרור עבדים בשעה שאחרים ממשיכים להחזיק בהם, שכן העלויות שבהעסקת עובדים תמורת שכר היו מאלצות אותו לצמצם מאוד את משקו ואולי אפילו להשבית אותו כליל. פעולה כזאת היתה מציבה אותו בעמדת נחיתות לעומת בעלי חוות אחרות (בדומה לבעל מפעל טקסטיל שמתעקש להשאיר אותו במדינה מערבית כשכל מתחריו כבר העבירו את מפעליהם לסין). ב. מעמדית: פגיעה בסטטוס החברתי. בהמשך לסעיף הקודם - צמצום המשק, כוח האדם שנתון לניהולו וחוסנו הכלכלי מהווים פגיעה בתדמית שלו. אפשר להקביל זאת לעשיר שתומך מצפונית וערכית בחסכון באנרגיה ובהקטנת זיהום האוויר, אך ממשיך לטוס במטוס מנהלים שבבעלותו משום שכל עמיתיו עושים כך, ואין הוא מעוניין לטוס בחברות תעופה "כאיש פשוט". ג. שגרה, קונפורמיזם והמתנה לשינוי "מלמעלה": בעצם תפישה של "כולם מחזיקים עבדים, וכל עוד אין חוק שמורה לכולם לחדול מכך, אמשיך בכך גם אני. אני אמנם תומך בשחרור עבדים, אבל שכולם יעשו זאת ולא רק אני". הרי מדוע אנו עוסקים דווקא בג'פרסון? משום שהוא היה מנהיג ואישיות מרכזית בקהילה, ומאדם כזה אנו מצפים שבנושאים ערכיים ישמש דוגמה לאחרים במעשיו (שחרור עבדים). אבל יתכן שדווקא משום שהיה מנהיג, העדיף להוביל את השינוי "מלמעלה", דרך חקיקה, במקום "מלמטה", דרך מעשים הצהרתיים כמו שחרור עבדים מיוזמתו הפרטית, במיוחד כשאלה כרוכים בעלויות הכלכליות והמעמדיות שציינתי לעיל. אשמח לשמוע את דעת הגולשים על אפשרויות אלה, ובמיוחד עובדות שיאפשרו לבססן או להפריכן (האם יש ג'פרסונולוגים בפורום?).
